מבוא למחשבה מדינית – סיכום

מחשבה מדינית מערבית ראשיתה בפילוסופיה שהתעוררה ביוון (ראה הפילוסופיה היוונית). יש קשר הדוק בין פילוסופיה ומדע המדינה. סדרי חברה ומדינה הם פונקציה של האופן שבני אדם תופסים את עצמם ואת היחסים שלהם עם בני אדם אחר. תפיסה זו מנוסחת במחשבה. החל מתקופת יוון ואילך נתפסת כביטוי לתבונה. היכולת התבונית נתפסת כייחודית לאדם ונגזרת של מאמץ שלו להבין אותה.

באלף הראשון לפנה"ס חלו תמורות בהכרה האנושית, באופן שתרבויות שונות פיתחו תפיסות אדם ועולם שמלוות אותנו עד היום. התרבות של רוב העולם היום מגיעה מתקופה זו. כל מאות אלפי השנים לפני כן, נקראות התקופה הקודמת. ביוון, זו התקופה המיתית שקודמת לתקופת הלובוס (התקופה בה התבונה פועלת). חל למעשה שינוי עמוק ומהותי בתפיסת האדם את עצמו. ביוון תפס את עצמו כישות תבונית. ברגע זה, החל מפענח את העולם בעצמו, בכוחות שכלו. המשמעות בכך היא שהוא אינו פועל למתווכים שמחוצה לו (אלים, אלילים, מיתוסים).

המחשבה המדינית מתעוררת כאופן של תיאור עולם ביוון. שאלותיה המרכזיות:

  1. מהו האדם?
  2. מהו צרכיו?
  3. מי יקבע איך צרכים אלה ימומשו באופן מיטבי?
  4. מי מכריע בין אדם לחברו לגבי אופן מימוש הצרכים?
  5. מהו מקור הלגיטימציה לתשובות הקודמות, מי יאמר שעניתי נכון? הזרוע, התבונה, אלוהים, מקריות?

חלה התעוררות של הוגים רבים אל עבר תבונתם כיכולת אישית אנושית שחשוב ללמוד ולהפעיל ובאמצעותה לסדר את העולם שלהם. הגילוי החשוב ביוון היה גילוי התבונה כיכולת אנושית ששכלולה היא פונקציה של רצון האדם הפרטי לשכלל אותה ויכולתו לעשות כן.

סיכומים במחשבה מדינית

המחשבה המדינית בפילוסופיה היוונית

המחשבה המדינית הקלאסית

הירודוטוס

תוקידידס

הסופיסטים

הויכוח בין שליחי הצבא האתונאי וחברי המועצה של מילוס 

הרקע ההיסטורי לאפולוגיה של סוקרטס

ההאשמות כנגד סוקרטס באפולוגיה

תשובתו של סוקרטס באפולוגיה

ספר המדינה\פוליטיאה – אפלטון

אפלטון\ הפוליטיאה: דברי גלאוקון ואדימנאטוס

משל האותיות הקטנות והגדולות

אפלטון \ הפוליטיאה: אופי החינוך במדינה

אפלטון – הפוליטיאה: מיתוס אם האדמה והמתכות והצדק בחברה

אפלטון – ספר המדינה:  המלך-פילוסוף והמשטר הצודק

אפלטון – הפוליטיאה: משל השמש והקו המחולק

משל המערה של אפלטון

הדמוקרטיה בספר המדינה

אפלטון: המדינאי

אריסטו

אריסטו – אתיקה ותורת התכלית

אריסטו – המדע המדיני והתכלית

אריסטו: התלמיד הראוי והמתודולוגיה של המדע המדיני

אריסטו: חיי העיון

אריסטו: הצדק

אריסטו על התבונה

אריסטו על הידידות

אריסטו: החוק וטבע האדם

אריסטו: השותפות המכוונת אל הטוב העליון

אריסטו: השותפות המדינית: אפיוניה וההבדלים המהותיים בינה לבין הבית והכפר

אריסטו – הצדק והשותפות המדינית

אריסטו: העבד והעבדות

אריסטו: הזכות לאזרחות

אריסטו: המעמדות במדינה

המחשבה המדינית של אריסטו – סיכום

פולביוס

פילון האלכסנדרוני

מחשבה מדינית בעולם דובר-הערבית בימי הביניים

אלפאראבי

הנצרות המוקדמת

התפיסה החברתית של הברית החדשה

אוגוסטינוס הקדוש – עיר האלוהים

אוגוסטינוס – עיר האלוהים: החטא הקדמון והאל

אוגוסטינוס – עיר האלוהים: הצדק והפוליטיקה

אוגוסטינוס- עיר האלוהים: הגישה המינימליסטית לפוליטיקה

אוגוסטינוס – עיר האלוהים: אופי השליט והשלטון

האפיפיור גלאסיוס: הגדרת שתי הרשויות והשוואה ביניהן

ראה גם: תולדות המחשבה המדינית

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות