המנהל הציבורי החדש -NPM
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
ה – NPM היא שיטה ארגונית חדשה שפותחה בשנות ה- 80 וה – 90 בארצות הברית. על פי שיטה זו בוזרו הסמכויות והורחבו סמכויות הבירוקרטיה, תוך מעבר לניהול על פי יעדים ועל פי תוצאות. על פי מחקר השוואתי התברר כי במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה הצליחה השיטה מאוד, בזמן שבצרפת גרמניה ויפן לא עברו אליה. ההסבר נעוץ במסורת החזקה של הבירוקרטיה שמעוגנת בתקנות משפטיות וחוקים אשר ישנו קושי רב לשנותם.
Steer, don’t row! – עקרונות ה – NPM על פי אוסבורן וגבלר
- קדם תחרות בין עובדי ציבור
- העבר עוצמה מהבירוקרטיה לאוכלוסייה
- התמקד בתפוקה ולא התשומה
- היה מונע על ידי מטרות ולא על ידי תקנות
- הגדר קליינטים כלקוחות והצע להם אלטרנטיבות שונות בית בתי ספר לדוגמא וכו'.
- מנע בעיות לפני שהן מתרחשות ואל תציע פתרונות בדיעבד.
- הרווח כסף יותר מאשר בזבז אותו.
- בזר סמכויות, קדם ניהול השתתפותי.
- העדף מכניזם של השוק על פני כללי הבירוקרטיה.
- זרז את כל המגזרים לפתור בעיות של הקהילה.
על ידי ניהול מדיניות זו הועברו תפקידים רבים למגזר הפרטי, לרבות פעילויות ממשליות מובהקות כגון גביית חובות (הזכות להשתמש בכוח) והפרטה של בתי סוהר. הספקת השירותים נעשתה בשיטה של חוזים בין הבירוקרטיה ובין גורמים פרטיים.
גם בתוך משרדי הממשלה פעלה שיטת החוזים. מכסות והוגדרו בונוסים לעוברים את המכסות.
פעולות אלו העלו את השאלה האם המדינה צריכה להיות גוף שמספק שירותים או גוף שדואג שהשירותים יסופקו? מה הגבול אותו אסור שהמדינה תעבור בהתפרקות מהבירוקרטיה והתלות על הנגזר הפרטי? התשובה לשאלות אלו ניתנה על ידי המושג " inherently government function" – תפקידים בסיסיים אשר הממשל לא יכול לנטוש. באם הממשל יעביר את תפקידים אלו הוא יבטל את עצמו. לדוגמא קבלת החלטות ביחס למדיניות החוץ.
הסוגייה הפוליטית המרכזית שעולה מהשיטה החדשה היא ה- accountability. האחריות המיניסטריאלית יצרה מצב בו השרים, מחשש לקשר עם כישלונות של הבירוקרטיה חוששים מהתערבות ישירה, ולכן נמנעים ממנה. גם עובדי הציבור חוששים מכישלון ולפיכך הם רספונסיבים כלפי מטה יותר מאשר כלפי מעלה, אל השר. דבר זה יוצר ואקום שלטוני שמתמלא על ידי הבירוקרטיה. התופעה של החלפת ה – government ב – governance הולכת ורווחת.
