פוליטיקה השוואתית – סיכום: המנהל הציבורי

ארגון המנהל הציבורי

 מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

משרדים – יש מספר משרדים, כאשר לכל משרד יש היררכיה (אגפים, מחלקות). קיימת צמרת, אשר מקבלת הוראות מהפוליטיקאים, והדרגים הנמוכים יותר מיישמים.

בכל העולם יש דמיון רב בין המשרדים המהווים את המנהל הציבורי ובאופי התפתחותם. בהתחלה, היו במדינה המודרנית משרדי ביטחון, פנים וחוץ ß למדינה יש מונופול על השימוש בכוח. כמו כן, משרד אוצר ß בקרה על הכספים. לאחר מכן, צצו משרדים אחרים: חקלאות, מסחר… אלמנטים שהתווספו עם קום מדינת הרווחה – משרדי רווחה.

יש בכירים שמהווים גשר בין הפוליטיקאים לפקידות. יש עמימות בין הדרג הפוליטי לדרג המנהלי. במרבית המקרים, הארגון של המשרדים הוא ארגון היררכי ß ברור למי יש את הסמכות לפקוד על מי לעשות מה. עם זאת, יש מדינות, שבהם הארגון הוא הרבה יותר מבוזר, פחות היררכי (מאפיין מאוד את ארה"ב, שבה מי שמקים / מבטל משרדים זה הקונגרס ולא הנשיא – מקשה על הנשיא, שכן הקונגרס קובע לו את הארגון של המנהל).

AGENCIES – יש לנו הרבה גופים ציבוריים שאחראים לפונקציות ספציפיות, שאינם קשורים ישירות למשרדים – יש להם מימון ציבורי, יש להם אוטונומיה (לדוגמא, נס"א בארה"ב – ארגון אוטונומי). החשיבות של הגופים הללו עולה – מדובר ביחידות מנותקות יחסית מהשפעה פוליטית – רוצים לאפשר להם גמישות וסמכויות. ברגע שמקימים סוכנות כזו – משדר חוסר אמון מסוים כלפי המערכת.

אחת המגמות שבולטות היום במנהל הציבורי (הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית) זה לעבור מהעשייה עצמה לרגולוציה שלה ß צמצום של תפקידי המדינה, הפרטה, OUTSOURCING – העברת תפקידים לגופים עצמאיים, כאשר המדינה שומרת לעצמה רק את תפקיד הרגולציה, הוויסות של העניינים ß אמור לאפשר תחרות, יעילות בביצוע. יש על זה הרבה מאוד ביקורות. לדוגמא, יש ביקורת על הפרטה של גופים רגישים, כגון בתי כלא ß על מנת להשיג רווח, חברות כאלה יכולות לחסוך בעלויות, אשר נוגעות לרווחת הפרט. אם המדינה היא רגולטור טוב, היא בודקת שהחברות יעמדו בסטנדרטים מינימליים, ואז ייצא דבר יעיל יחסית…

    יש דברים שבעייתי להפריט אותם מבחינה מוסרית-ערכית.

    מכל מקום, המגמה היא שהמדינה הופכת פחות לספק של שירותים ויותר לרגולטור.

אנשי המנהל הציבורי חייבים לתת דין וחשבון על מעשיהם ß אנשי המנהל הציבורי משפיעים המדיניות בגלל שיש להם ידע, מומחיות. הם קבועים במערכת – הם משפיעים. איך ניתן לדאוג, שהם יעשו בסופו של דבר את רצון הציבור ולא יעשו כראות עיניהם?

המודל של וובר ß יש שר ומתחתיו כולם מקצוענים. יש מדינות, שבכדי להבטיח שהבירוקרטיה תפעל בהתאם לדרג הפוליטי ß עושים מינויים פוליטיים בצמרת המנהל הציבורי. בארה"ב, כל נשיא ממנה כ-3000 משרות אמון בצמרת המנהל הפדרלי.

    עוד דבר שאמון להבטיח את שלטון החוק – מנגנוני בקרה – יש מערכת שיפוט פנימית, סטנדרטים… מבקרי מדינה… דין משמעתי…

1) מינויים פוליטיים 2) רגולציה / מערכת שיפוט פנימית 3) פיקוח על המעשים של הבירוקרטיה של הפרלמנטים בעולם – מגמה של התחזקות, אפילו בישראל. 4) קבוצות אינטרס אשר עוסקים הן באיכות השלטון והן בצורת הפעולה של המערכת הבירוקרטית. 5) התקשורת עוסקת במחדלים של הבירוקרטיה.

הבירוקרטיה במדינות אוטוריטריות היא מאוד חזקה – היא הכרחית על מנת לשלוט. בראש ובראשונה, החלק המרכזי בבירוקרטיה הוא ביטחון הפנים שירותים חשאיים, ביטחון, צבא. הרבה מאוד פעמים, מדינות אוטוריטריות מציגות עצמן כמדינות "מקצועיות" – הם לא פוליטיקאים – הם באו לנהל את המדינה כמו שצריך.

    הבעיה עם זה –  אי אפשר לנהל מדיניות בצורה לא נורמטיבית – לכל ניהול בתחום של המדינה יש השלכות ערכיות, נורמטיביות.

חלק מהמדינות ששמו את הדגש על הבירוקרטיה הצליחו – טייואן, למשל. עם זאת, רוב המשטרים האוטוריטרים בעולם הם משטרים לא יעילים – מנגנונים לחלוקה של פטרונאג'. פעמים רבות, יש שימוש לא נכון בבירוקרטיה – מדובר בבירוקרטיה מנופחת, רחבת היקף – נובע מזה שצריך לתת תעסוקה לאנשים.

    אפילו במודלים היותר מוצלחים, יש בעיה עם המשטרים – הם לא מוכנים לעזוב את השלטון כל כך מהר… השלטון שלהם הצליח לקדם את הכלכלה הטייוואנית, אבל לא היה מוכן לפנות את מקומו, כאשר הפיתוח דרש יותר חופש ופחות ניהול ריכוזי.

    אם אנו מסתכלים במדינות הטוטוליאריות הקומוניסטיות – שם היה מצב יותר מורכב – שם כל העובדים היו עובדי מדינה.

    על מנת לשלוט בכל הבירוקרטיה העצומה הזו, מינו את צמרת המשרות המרכזיות אנשים היו בראש ובראשונה נאמנים לממשלה. H&H קראו לזה "הדילמה שבין מומחים לאדומים" – המומחים לא בהכרח היו נאמני המשטר.

הבירוקרטיה בדמוקרטיות חדשות – שוב, יש פה בעיה. יש מנהל, אשר יש לו הרגלים מסוימים (מאוד מושחת). הוא לא רגיל לכך, שאנשים נבחרים אומרים לו מה לעשות. אין אפשרות לפרק את התשתית ולהקים מחדש את המדינה ß אפשר לראות מה קרה ברוסיה, כאשר ניסו להחריב את המנהל הציבורי הקודם. צריך לנסות לבנות בירוקרטיה בנוסח הווברייני ß בירוקרטיה, שיודעת שעליה לבצע את ההחלטות של הדרג הנבחר ß בירוקרטיה שפועלת בהתאם לכישורים ולא בהתאם לנטיות הפוליטיות.

    חלק מהבעיות במעברים לדמוקרטיה, היו שהבירוקרטים ניצלו את תקופת המעבר וביצעו מניפולציות בתהליכי ההפרטה ß במקום המשטר הקומוניסטי, עלתה שיכבה שלמה של מתעשרים חדשים ß לא ברור מהו הגבול בין החוק לשחיתות והפשע.

    בעיה חמורה בסיגול המנהל הציבורי לסטנדרטים החדשים… קשה לשנות את ההרגלים של הבירוקרטיה הישנה.

ראה גם:

המנהל הציבורי בדמוקרטיות

המנהל הציבורי במדינות אוטוריטריות, טוטליטריות ודמוקרטיות חדשות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות