פרלמנטים במדינות לא דמוקרטיות

פרלמנטים במדינות לא דמוקרטיות

מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

גם במדינות לא דמוקרטיות יש הרבה מאוד פעמים פרלמנטים, אשר נועדו לתת לגיטימציה עממית למשטר. לעיתים, הם אפילו מאפשרים לשליט האוטוריטרים להבין את רחשי הציבור (הרבה פעמים הם לא מצליחים מה קורה בפועל בשטח).

    כאשר מתרחשת דמוקרטיזציה, חשוב מאוד שהפרלמנטים יתחזקו ויהפכו מחותמות גופי לפרלמנטים מגיבים. הבעיה היא, שמבחינה מסורתית, יש היעדר של אנשים שיש להם את הניסיון והמומחיות לאייש את הפרלמנטים הללו. יש בעיות מהותיות – הפרלמנט לא נתפס בציבור כגוף רציני.

בדרום אמריקה – מסורת של איש חזק… הנציג בפרלמנט לא בא לשרת את הציבור… בנוסף, יש תחלופה אדירה בפרלמנטים… יש מדינות, שבהן אדם מוגבל לקדנציה אחת – מאוד בעייתי, אז אדם לא חייב דבר וחצי דבר לבוחרים שלו – ממילא הוא לא נבחר מחדש.

כאשר אנו רוצים לחזק את הדמוקרטיה – יש לחזק את הפרלמנט, תוך מתן דגש לתפקיד הבקרה ולא לתפקיד החקיקה. צריך ללחוץ על הפרלמנט לבקר. מוסד שלא עובר ביקורת, הוא מוסד שיסתאב.

הפרלמנטים במדינות לא דמוקרטיות מיועדים לתת לגיטימציה עממית למשטר משום שהם מייצגים של הציבור. הם מאפשרים לשליט תקשורת עם הציבור. חשוב שהפרלמנטים יתחזקו ויהפכו לפרלמנטים מגיבים. יש בעיה של מסורת. של העדר אנשים עם כלים, נסיון ומומחיות לאייש את הפרלמנטים האלו. יש בעיות של תרבות פוליטית, כלומר תפיסת תפקיד הפרלמנט. באמל"ט יש מסורת של מנהיג חזק אך מצד שני יש תחלופה אדירה בפרלמנטים.

חשוב לשים לב לאו דווקא לתפקיד החקיקה אלא לתפקיד הבקרה. צריך ללחוץ על חברי הפרלמנט לבקר ולתת להם אמצעים לשם כך.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות