יישום ובקרה של חוקה

     כשם שהחוקה מכוננת על ידי בני אדם, כך היא מיושמת על ידם. לפיכך יש מדינות שהקימו מוסדות למימוש החוקה (בית משפט עליון או בית משפט לחוקה ) . מוסדות משפטיים אלו בוחנים את חוקיותם של חוקים שחוקקו על ידי הפרלמנט לנוכח החוקה. בסמכותם של מוסדות כאלו לפסול חוקים סותרים את החוקה.

    לפיכך, למוסדות אלו סמכויות מרחיקות לכת ועוצמה פוליטית. קבוצה של שופטים לא נבחרים מוסמכים לקבל החלטות קולקטיביות מחייבות, או לפסול כאלו.
למרות העוצמה הגדולה הכרוכה בכך, בתי משפט אלו מוגבלים עצמם על ידי החוקה שהם מגנים עליה.

 Judicial review  –בקרה שיפוטית –  העוצמה של בית משפט מיוחד או רגיל לפרש פרשנות סמכותית של החוקה עבור כל המפלגות במערכת הפוליטית. פעילות זו כוללת שלושה תחומים:

א.      קביעה האם חוק ספציפי תואם לחוקה.

ב.        פתרון סכסוכים בין הפרט והשלטון.

ג.         פתרון סכסוכים בין רשויות שלטוניות.

ישנן צורות שונות של מוסדות משפטיים חוקתיים. ישנן מדינות אשר כל בית משפט יכול לדון בעניינים אלו. במדינות אחרות רק ערכאות גבוהות דנות, ואלו באחרות מוקמים בתי משפט מיוחדים לחוקה.

Constitutional courts – בתי משפט מיוחדים, נפרדים מבתי משפט רגילים,  אשר יכולים לדון בנושאים חוקתיים ללא צורך בתיק ספציפי.

    היכולת של בית משפט לפסול חוקים של הפרלמנט, ובסכסוכים בין השלטון והאזרח ובין המוסדות השונים מעניקה לו חשיבות פוליטית עצומה. בגרמניה לדוגמא פסל בית המפשט העליון 5% מהחוקים שהתקבלו בין 1950 ל – 1990 ( 198 חוקים ). בארצות הברית הביאה פסיקת בית המשפט להתפטרותו של ניקסון בפרשת ווטרגייט.

   בית המשפט נוטה לשמרנות( מדיניות stare decisis ) ולנטייה לא לפסוק פסיקות תקדימיות. למרות זאת לעיתים הוא מקבל החלטות אשר משנות את המציאות המשפטית. מדיניות זו יוצרת מעין חוסר עקביות בהתנהגות בית המשפט. דוגמא לכך היא מאבקו של בית המשפט ב new –  deal האמריקאי בשנות השלושים ולבסוף קבלת זכותה של הממשלה להתערב בכלכלה.  לעיתים גם מוביל בית המשפט מהלכים לשינוי פסיקות קודמות. דוגמא לכך היא פסיקת בית המשפט בהנהגתו של brown v.Topeka בשנת 1954 כי מדיניות equal but separate” " הנהוגה בארצות הברית וזכתה להכשר של בית המשפט אינה חוקית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות