מבנה החוקה

חוקה  – מערכת של חוקים שמסדירים את היחסים בין מוסדות השלטון, את חלוקת העוצמה שביניהם ואת האיזון ביניהם. חוקה גם מדגירה את זכויות האזרחים ובכך מגדירה הגבלות לשלטון.

    לחוקה יש שני תפקידים:

  1. ההיבט ההיסטורי  – ההיבט ההיסטורי מתייחס לתפקיד החוקה ככלי להגבלת השלטון.
  2.  מסדירה את היחסים שבין מוסדות השלטון השונים וחלוקת העוצמה ביניהם, מעין "מפת עוצמה". החוקה קובעת את האופן שבו נחקקים חוקים ואת הדרך שבה מתקבלות החלטות קולקטיביות מחייבות. לפיכך החוקה מהווה מסגרת מכוננת של המערכת הפוליטית.
    סרטורי טוען כי ליבה של החוקה הוא המסגרת למערכת הפוליטית. בעוד חוקה ללא זכויות האזרח היא עדיין חוקה, מסמך מכונן של זכויות אזרח ללא התייחסות למערכת הפוליטית אינו מהווה חוקה.

מבנה החוקה

החוקה האופיינית מחולקת על פי רוב לכמה חלקים:

  1. מבוא / הקדמה ( preamble ) – ההקדמה יוצרת תשתית של לגיטימציה ותמיכה בחוקה, ומתארת את תוכנה באופן כללי ביותר, כדוגמת התחלת חוקת ארצות הברית : " we, the people of the united state… ".
  2.  חלק ארגוני  ( organizational section ) – קובע את חלוקת העוצמה בין המוסדות השלטוניים.
  3.  רשימת זכויות אזרח ( a bill of rights ) – הגדרת זכויות האזרח, ולעיתים הקבוצה, ולפיכך הגבלת השלטון.
  4.  אופן שינוי החוקה ( a procedure of amendments ) – הגדרת האופן שבו ניתן לשנות את החוקה.

      ישנה אבחנה בין חוקה כתובה ללא כתובה (Written & unwritten constitutions ). למרות ההגדרה "לא כתובה", אין בעולם חוקה לא כתובה לחלוטין, אפילו לא באנגליה וניו זילנד. במקומות אלו החוקה מבוססת בעיקרה על ה- common law .

     אבחנה נוספת היא בין חוקה שכתובה במסמך אחד, ובין חוקה שאינה כתובה במסמך אחד ( codified & uncodified ) . ישנן מדינות, כמו ישראל, אנגליה וניו זילנד שהחוקה מבוססת על basic low ואינה כתובה במסמך אחד. לעומתן ישנן מדינות אחרות שבהן החוקה כתובה במסמך אחד, כמו ארצות הברית, גרמניה כו'.

     הפרוצדורה לשינוי החוקה היא מריב מרכזי ומשמעותי בחוקה. ברוב העולם החוקות הן נוקשות ( rigid constitution ) . דבר זה מקל עליהן להיות מקובלות על קבוצות האינטרסים השונים. חוקה שכזו מגבילה את הפגיעה של תחרות בין פוליטיקאים על ידי ביסוס הערכים הבסיסיים של החברה באופן משפטי, וכן יוצרת יתרון לאלו המקיימים אותה. בניגוד לכך, חוקה גמישה, כמו בניו זילנד, מאפשרת למערכת הפוליטית להתמודד עם שינויים ביתר קלות, כגון שינוי שיטת הבחירות בניו זילנד בשנת 1990.

    למרות שחוקה נוקשה ( rigid ) נראית לכאורה קשה יותר לשינוי, הדבר אינו מדויק. השוני בחוקה כזו נעשה בד"כ לא על ידי הפרלמנט אלא על ידי המערכת המשפטית ובייחוד בית המשפט העליון המבצע פרשנות לחוקה. דוגמא מובהקת לכך היא החוקה האמריקאית.

   שינויים תכופים בחוקה מצביעים על מערכת פוליטית תחת לחץ. למרות זאת ישנן מדינות אשר משנות את חוקתן בתדירות גבוהה יחסית. שינויים בחוקה מבטאים על שינוי במאזן הכוחות במערכת הפוליטית ובעיות יסודיות בתוך החברה. השינויים בפני עצמם אמנם משקפים את הבעיות, אך אין ביכולתם לפתור אותם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות