פוליטיקה השוואתית – סיכום: חוקה

חוקה

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

בראשית המאה, חוקרי מדע המדינה יישבו חוקות ואז וייאמר התמוטטה וגם החוקה של סטאלין התמוטטה ואז החליטו שחוקות הן מסמכים פורמאליים בלבד. היום כחלק מהגישה המוסדית החדשה חוזרים להתעניין בחוקות משום שיש מגמה של דמוקרטיזציה בעולם. המשמעות הבסיסית של דמוקרטיזציה זהו שלטון החוק וזה אומר שמה שכתוב בחוקה זה רלוונטי. קנדה אימצה חוקה ב-82 וזה מראה שדמוקרטיות ותיקות גם מאמצות חוקה.

יש התגברות של פעילות בתי-משפט והכרעותיהם בנושאים שבעבר נמנעו מלהכריע בהם. יש גם השפעות של הגלובליזציה וסטנדרטיזציה של מערכת המשפט שנובעת מגידול באינטראקציה וביחסי הגומלין בין מדינות. יש יותר תיאום בין מערכות משפט. החוק והמשפט הפכו להיות גורם יותר מרכזי בסוף המאה ה-20 ביותר מדינות כתוצאה מדמוקרטיזציה וגלובליזציה.

מושג בסיסי בדמוקרטיה הוא שלטון החוק The Rule of Law / Constitutional Rule: הרעיון הבסיסי הוא שהממשל מוגבל. יש לפרט זכויות מול הממשל ויכולים להיות מצבים שבהם ממשלה חורגת מסמכותה ומי שקובע זאת זה בתי-המשפט. מדובר במימד הליברלי יותר. השלטון מוגבל גם אם הוא מייצג רוב. הרעיון הבסיסי הוא של שוויון בפני חוק ללא קשר לשום דבר. המנגנון שאמור להבטיח את שלטון החוק זה בתי-המשפט ורצוי שהם יהיו עצמאיים. בארה"ב יש חוקה חזקה ובתי-משפט חזקים. החוקה האמריקאית היא מסמך עם ערך מיתולוגי ואולי אף דתי. בבריטניה אין חוקה ברורה. ללא המתינות וכיבוד כללי המשחק לא היו הגבלות על הפרלמנט הבריטי. יש בבריטניה, למרות הכל, שלטון חוק שלא מבוסס על חוקה אלא מבוסס על נהגים.  ב-97 בריטניה ייצאה חקיקה אירופאית של חוקי זכויות אדם. כך גם בישראל שב-92 אומצו חוקי יסוד ששמרו על זכויות אדם שעד אז זה היה תפקידו של בית-המשפט.

חוקה – Constitution:

חוקה קובעת את המבנה הפורמאלי של המשטר, חלוקת הסמכויות בין מוסדותיו ומאזן הכוחות ביניהם. כמו כן, היא כוללת מגבלות על המשטר כאשר היא קובעת זכויות אזרח ולעיתים זכויות מיעוטים. חוקה היא מפת עוצמה שממפה לפחות מבחינה פורמאלית את חלוקת העוצמה בין רשויות השלטון לבין עצמם ובין רשויות השלטון לבין האזרחים.

חוקות בנויות מ-4 חלקים: א. פתיחה נמלצת עם העקרונות הגדולים והחשובים, ב. הגדרת מוסדות המשטר וסמכויותיהם. ג. זכויות הפרט ומיעוטים כמו חופש הדת, חופש הביטוי.          ד. המעמד המיוחד של החוקה ואיך מתקנים את החוקה.

מה חסר בישראל ע"מ שיהיה אפשר לכונן חוקה? ההיררכיה בין החוקים. לא ברור אם לחוק יסוד יש עדיפות על חקיקה רגילה. חלק מחוקי היסוד עברו ברוב רגיל ואין להם שריון. אנו נמצאים במצב ביניים של התהוות.

הבחנה בין חוקה כתובה וחוקה לא כתובה

גם בחוקות לא כתובות יש אלמנטים כתובים.

חוקה מקודדות– יש מסמך אחד שהוא החוקה.

חוקה לא מקודדת– ישנם חוקים ופסיקות ביהמ"ש שהן כתובות אך הן לא חלק מהמסמך החוקתי.

מאמרים נוספים בנושא חוקה:

חוקות נוקשות וחוקות גמישות

איך נולדות חוקות

מבנה החוקה

כינון חוקה

יישום ובקרה של חוקה

חוקה ובקרה שיפוטית

עוד דברים מעניינים: