מערכות מפלגות במדינות פוסט-קומוניסטיות

מערכות מפלגות במדינות פוסט-קומוניסטיות

 פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

לאחר קריסת ברית המועצות קרסו גם המפלגות הקומוניסטיות במדינות החסות שלה. המפלגות החדשות שנוצרו לא היו מפלגות המונים אלא מפלגות אליטה. התעוררות הלאומיות הביאה ליצירת מפלגות לאומיות, או מפלגות שייצגו מיעוטים. כמו כן הוקמו מפלגות חקלאיות ואפילו מפלגות חד נושאיות שהן קבוצות אינטרס לשעבר כמו מפלגת אוהבי הבירה שהצליחה להכניס לפרלמנט הפולני 3 מושבים.

למרות הצפיות שיווצרו במדינות אלו מפלגות המון, ביטאו המפלגות אינטרסים של קבוצות פרטיקולריות. המפלגות פעלו יותר כמפלגות שלד, והתעוררו לחיים לפני בחירות. לפיכך המודל הפוסט קומוניסטי דומה יותר למערכת המפלגתית האמריקאית ופחות לאירופאית.

ניתן להסביר תופעה זו על ידי שלושה גורמים:

א. מימון המפלגות המסיבי על ידי המדינה מקטין את הצורך במסי חבר ומאפשר למפלגה להתקיים ללא חברים רבים.

ב. אמצעי התקשורת מאפשרים למנהיגי המפלגה חדירה משמעותית לחברה, דבר שמקטין את הצורך שלהם בפעילי שטח.

ג. התרבות הפוליטית הקומוניסטית שחינכה את ההמונים כי הפוליטיקה היא חלק מהבעיה יותר מאשר חלק מהפתרון.

Successor Party – המפלגות הקומוניסטיות לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי והפיכת המדינות לדמוקרטיות. מפלגות אלו מקבלות אידיאולוגית את סוף עידן הקומוניזם אך חולקות על המהירות שבה הפכו המשקים לחסרי התערבות ממשלתית.

במדינות רבות הצליחו מפלגות המשך, תוך ניצול חולשת המנגנון של המפלגות החדשות מחד, ומיומנותן הארגונית מאידך. מפלגות אלו שגשגו בשנות ה – 90, תוך כדי הדגשת הביטחון הכלכלי והביטחוני במשטר הישן, לעומת חוסר היציבות של החדש. למרות זאת גם כאשר הן עלו לשלטון, הן המשיכו את מדיניות ההפרטה, תוך דגש על התחום החברתי – פנסיות, וכו'.
בסוף שנות ה – 90, לאחר שיפור מסוים במצבן הכלכלי של המדינות הפוסט קומוניסטיות, החלו לדעוך מפלגות אלו. מגמה זו מבטאת את חוסר הרצון המוחלט לחזור לתקופה הטוטאליטרית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות