מערכת מפלגות – מודל דאונס

מערכת מפלגות – מודל דאונס Downs

 פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

אחד המחקרים המפורסמים בנושא מפלגות היה זה של Anthony Downs , בספרו “An Economic Theory of Democracy" . הוא הניח, כי ההצבעה של המצביעים בחברות דמוקרטיות היא אינסטרומנטלית ורציונלי. הוא הגדיר מפלגה כקבוצה של אנשים, השואפים לשלוט באמצעות משרות ממשלתיות על ידי זכייה בתחרות בין המפלגות. הוא דן בסוגיית המדיניות, שצריכות מפלגות לאמץ על מנת לעשות כן.

דאונס חילק את החברה על פי מדד התמיכה בהתערבות הממשלה במשק. הוא יצר סקלה שבצידה השמאלי עמדה תמיכה בהתערבות מלאה של הממשלה, ובצידה הימני עמדה תמיכה בחוסר מעורבות מלאה.
הוא הניח כי טען כי החברה מחולקת בעמדותיה כמו פעמון. לפי התפלגות הדעות בחברה נתונה, סבר דאונס  כי ניתן להצביע על מדיניות רצויה למפלגות. כאשר החברה מחולקת באופן שאינו קיצוני, עיקר ציבור הבוחרים ימצא במרכז, ולפיכך מפלגה שתשאף לזכות במירב קולות הבוחרים תמתן את עמדותיה. כאשר החברה מחולקת באופן קיצוני, עיקר הבוחרים מרוכזים בקצוות ולכן המפלגות צריכות לאמץ מדיניות קיצונית.

במערכת מפלגתית שבה יש יותר משתי מפלגות נוטות המפלגות הקטנות (בד"כ מפלגות מחאה) לגרום להקצנה של המפלגות הגדולות.

המודל של דאונס  לוקה בשלוש בעיות עיקריות:

א. הבוחרים שוקלים את בחירתם לא רק על פי מצע המפלגות אלא גם על פי כישורי המועמדים.

ב. הוא מתעלם מההשפעה שיש למפלגות על דעות ציבור הבוחרים.

ג. הוא מפרש את התנהגות המפלגות באופן קיצוני בהנחתו כי הן מונעות רק על ידי השאיפה לצבור קולות, ולא מכניס את המרכיב האידיאולוגי בהערכת התנהגותם.


חרף כל הבעיות, המודל של דאונס , למרות פשטנותו וחד הממדיות  שבו, מתאר באופן הולם את המערכת הפוליטית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות