תפקידי המפלגה – סיכום

תפקידי המפלגה-

  1. קביעת מדיניותמפלגות רוצות לקבוע את כיוון מדינות הממשל. המפלגות נבחרות על פי אידיאולוגיה שאמורה לקבוע את השלטון.
  2. גיוס של האליטה הפוליטית המפלגות אמורות להיות אלו שמגייסות אל שורותיהן אנשים שלבסוף יהפכו למנהיגים או נושאי משרות בכירות נבחרות. למפלגות אין מונופול. יש מדינות שבהן המפלגות הן ערוץ הגיוס ואילו יש מדינות שיש ערוצי גיוס אחרים (בארץ כאשר מתגייסים לצבא הקבע יש לכך השפעה).
  3. ייצוג אינטרסים מפלגות אמורות לייצג אינטרסים וערכים של קבוצות, שכבות בחברה.
  4. צירוף אינטרסים מפלגות מצרפות אינטרסים. מפלגה זוהי קבוצה של בני אדם, לכל אדם יש אינטרס שונה, כאשר הם מקובצים למפלגה נעשה איחוד של האינטרסים וצמצומם.
  5. מפלגות מהוות נקודת הזדהות פונקציה זאת נמצאת בירידה, אחוז חברי הפלגה ירד בשנים האחרונות ובנוסף ישנה ניידות קולות, אנשים משנים את אופן הצבעתן וכך ניתן להבחין כי המפלגות מאבדות אופן השפעתן.
  6. המפלגות מהוות ערוץ תקשורת בין האזרחים למדינה המפלגות יכולות להעביר את התביעות והתמיכות של האזרחים למדינה, והן יכולות להעביר מסרים מהמדינה לחברה. גם פונקציה זו החלה בתהליך ירידה בעקבות התקשורת.

כשהמפלגות היו בשיאן הן מלאו את כל ששת הפונקציות. היום יש ירידה והמפלגות מקיימות את הפונקציות אך הן מתחלקות בהן עם עוד שחקנים פוליטיים.

הסתגלות של מפלגות- יש הטוענים כי נקודת המבט אינה נכונה. המפלגות לא נמצאות בירידה, בשנות ה- 60 היו בשיא ועל כן אין ירידה כיוון שהשיא זו אינה ירידה. לדעתם של תומכי הדעה הזו של ההסתגלות המפלגות הן חלק מהמשטר הדמוקרטי ובגלל שהמפלגות נמצאות זה מראה על איכות ההסתגלות שלהן. מפלגות היום הן בנות 80 שנים ויותר. הישרדות המפלגות זהו המאפיין שלהן.

הבחנה בין ארה"ב למערב אירופה-

מערב אירופה מאופיינת במפלגות עם חברים רבים אשר משלמים דמי חבר, למפלגות יש אידיאולוגיה ברורה ומשמעת פוליטית.

 בהשוואה לארה"ב- המפלגות חלשות מאוד הן כמעט לא קיימות בין הבחירות, הן פלטפורמה לבחירת מועמדים ולא הרבה יותר מזה. המועמדים בוחרים במפלגות ולא להפך. מפלגות אלו הן מבוזרות, לכל מדינה יש מפלגה, המשמעת נמוכה. ניתן לראות כי בארה"ב המפלגה היא פלטפורמה לבחירת מועמדים. זהו לא ארגון עצמאי שקובע את דרכו. המפלגות מולאמות, הן לא ארגונים וולונטאריים אלא הן פועלות לפי חוקי המדינה.

יש הטוענים כי ירידת המפלגות היא קץ ההיסטוריה- אנשים היום פחות מחפשים אידיאולוגיה במפלגות. הנאמנות המפלגתית יורדת, מפלגות פחות תלויות בחברה כיוון שהן ממומנות במימון ציבורי, שנועד למפלגות, כך הן מתרחקות מהציבור. יש מדינות שמנסות למנוע התרחקות כזו. מנגד- המפלגות זהו ארגון שמחזיק מעמד לאורך זמן, אך משתנה לאורך תקופות הזמן השונות.

הארגון המפלגתי- די מסובך, לעיתים במפלגות יש גופים שמזכירים מדינה (בתוך מדינה). וניתן לבצע הבחנה משולשת בין: 1. מוסדות המפלגה 2. המפלגה ומוסדות השלטון 3. חברי המפלגה.

זהו משולש כוחות שימושי, ניתן להבין דרך השימוש בו דברים רבים.

למשל: משאל חברים בליכוד תחילה דבר זה נראה חכם ראש המפלגה רצה להעביר החלטה, כך ניסה לשחק במשולש הכוחות על מנת להעביר את ההצעה.

בתוך המשולש יש הבחנות והוא מבטא מאבק כוחות המתנהל במפלגה. מבחינה פורמאלית הגוף הקובע במפלגה זו הועידה אך מבחינה מעשית, היא אינה יכולה להתכנס לעיתים קרובות ולכן היו"ר או מנכל המפלגה הם הקובעים.

למשל בליכוד: לפני המשאל היה לחץ על שרון לקיים את מדיניות הליכוד. בממשל דמוקרטי המפלגה יכולה לנסות ולהשפיע על חבריה. יש אפילו אפשרות להדיח את ראש המפלגה, אך עדיין הוא יישאר ראש ממשלה. מצד אחד ניתן לראות שיש חברות בשלטון ובנוסף גם חברות במוסדות המפלגה. כך נוצר קיום משותף בין השלטון המדינתי לבין המפלגה.

ההבדל בין מדינה למפלגה המפלגה היא ארגון וולונטארי בניגוד למדינה אשר לה כללים אחרים, זוהי מסגרת ריבונית שאנו נולדים אליה. מפלגה אינה חייבת לקבל ולהחזיק אף אדם, יש לה אוטונומיה וכללים משל עצמה.

אב טיפוס של מפלגות המודל של המפלגות, הרעיון של הסתכלות זו זה רעיון של אבולוציה, המפלגות משתנות עם הטכנולוגיה. האבולוציה של המפלגות היא לא חיצונית, בני אדם שנמצאים בראש המפלגות משנים את המפלגה וכך המפלגות שורדות.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות