קבוצות אינטרס מקדמות מול קבוצות אינטרס מגינות

קבוצות אינטרס מגינות לעומת מקדמות

 פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

קבוצות אינטרס מגנות – קבוצות שקמו בכדי להגן על האינטרסים החומריים של חבריהן – לדוגמא, איגודי עובדים, קבוצות מקצועיות (ההסתדרות, לשכת עורכי הדין, ארגון הרתכים, לדוגמא).

העוצמה של הארגונים קשורה לכך שיש להם יכולת להשתמש בסנקציות – זה לא אומר שהקבוצה חייבת להפעיל את הסנקציות (לדוגמא, חברת חשמל לא שבתה 25 שנים). עצם האיום בסנקציות מסכים. הרבה מאוד פעמים, כאשר לארגון יש כוח והוא לא מפעיל אותו – זה דווקא סימן לעוצמה.

התארגנות מקומית – "Not in my back yard” – "לא בחצר האחורי שלי" – קבוצות מתארגנות על בסיס מקומי, ומנסות למנוע שדברים יתרחשו במקום שלהם. לדוגמא, התנגדות להקמת אתר פסולת באזור מגוריהם. אין לקבוצות התנגדות  כללית למהלך, אלא למהלך הספציפי במיקום שלהם.

פעמים רבות, הקבוצות המגנות – איגודים, מעסיקים, מתארגנים בפדרציות, ובסופו של דבר יש להם ארגון גג, אשר נמצא בצמרת הפדרציה ומייצג אותם (הדוגמא הקלאסית בארץ – ההסתדרות).

הקבוצות המקדמות – הן פועלות בשם ערכים, מדיניות, רעיונות או זהויות חברתיות. דוגמאות בולטות הן הקבוצות האקולוגיות, אשר דואגות באופן כללי לאיכות הסביבה (לא באזור ספציפי), קבוצות המתנגדות להפלות, למען זכויות של מיעוטים (הומואים, לסביות…). הן פועלות למען קידום ערכים וזהויות. הן מתאפיינות בפעילות ציבורית בולטת יותר. אין להם הרבה משאבים, בדרך כלל. אין להם נגישות ישירה לממשל. הכלי המרכזי שלהם להשפיע על דעת הקהל הוא דרך התקשורת ß גם הן בונות הרבה מאוד פעמים ארגוני גג, אשר מאחדים את כל הזרועות של הארגון.

 

הקבוצות המגנות פועלות למען הגנה על אינטרסים. הקבוצות המקדמות פועלות למען ערכים. החברות בהן מוגבלת – לפי סקטור או מקום עבודה. לעומת זאת, בחברות המקדמות החברות פתוחה לכולם (ולו בגלל שהחבר המצטרף ישלם דמי חבר). הקבוצות המגנות הרבה יותר קרובים לבעלי ההחלטות – יש להן הרבה יותר עוצמה ויותר ערוצי השפעה (כולל התקשורת). הקבוצות המגנות פועלות בד"כ בכדי להשיג גמולים לחברי הקבוצה. לעומת זאת, הקבוצות המקדמות אמורות לדאוג לסך רווחי החברה.

קבוצות אינטרס מנסות להשפיע על המדיניות, בניגוד למפלגות שמנסות להציב אנשים בכדי לקבוע את המדיניות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות