נושאים למשאל עם

נושאים לעריכת משאלי עם:

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

1. לרוב נערכים משאלים על נושאים חוקתיים, כמו שינוי שיטת הבחירות.

2. נושא נוסף, הוא נושא של ריבונות. הצטרפות לאיחוד האירופי זו שאלה של ריבונות משום שהמדינה מוותרת על חלק מהריבונות שלה לטובת המוסדות האירופאים.

3. תחום נוסף הוא נושאים מוסריים, קרי גירושים, הפלות (במדינות קתוליות כמו איטליה).

4. לעיתים יש משאלים על נושאים שוליים כמו בשוויץ (נהיגה בצד ימין / שמאל)

חלק מהדמוקרטיות משתמשות במשאלי עם וחלק לא. בארה"ב מעולם לא היה משאל עם ברמה פדראלית. כך גם ביפן וגרמניה בשל הבעיות ההיסטוריות. בעולם הדמוקרטי נעשה שימוש הולך וגובר במשאלי עם. פעם משאל עם נחשב לכלי של משטרים טוטאליטריים.

משאל עם הוא מכשיר רובי, דמוקרטי שמבטא את רצון העם אך הוא לא מכשיר ליברלי משום שהוא מאפשר לרוב לדרוס את המיעוט. משאל עם זו החלטה של הריבון. לא ניתן להפוך את ההחלטה במשאל. יש משאל מייעץ אך לא קיים שלטון דמוקרטי שיעיז לפעול נגד החלטה של משאל עם למעט בשוודיה. שם נהגו בצד שמאל של הכביש. עשו משאל כדי לנהוג בצד ימין של כביש והעם התנגד. 10 שנים אח"כ הפרלמנט החליט בניגוד לכך.

כשיש החלטה במשאל עם שבה הרוב דורס את המיעוט, ניתן לפנות לביהמ"ש אך זה פוגע בעצם בביהמ"ש משום שאם הוא יגן על המיעוט, זה יפגע ברוב אזרחי המדינה.

כשמוסיפים מקבל החלטות נוסף, ומפזרים את העוצמה, אנו נעים לכיוון הליברלי, איזונים ובלמים, אך זה רק למראית העין. נושאים חוקתיים דורשים לפעמים רוב מיוחד ולא רוב רגיל.

יש טענה נוספת נגד משאלי עם והיא שהציבור לא מבין מה שואלים אותו. זו טענה שמרנית שאומרת שרק חברי הפרלמנט צריכים להחליט. זה לא תמיד צודק משום שחברי הכנסת בישראל לא תמיד יותר מוכשרים מהאדם הממוצע הידע שלהם הוא לא בהכרח מעבר לאזרח הממוצע. רובם יותר עסוקים בשרידותם הפוליטית מאשר בלמידת נושאים חשובים.

בישראל, אם מבטלים את החלת השיפוט של המנהל, יש צורך לעשות משאל עם. זה נכון לגבי רמת הגולן ולגבי מזרח ירושלים. אך חוק זה עדיין לא תקף משום שהוא תלוי בחקיקת חוק בעניין התנהלות משאל העם. חוק זה לא חוקק משום שלא לא רצו לקבע אפשרות שהרוב ידרוס את המיעוט. בישראל, משאל העם לא יוכל להתקיים משום שאז יהיה מיוחס לו חוסר לגיטימציה בשל השתתפות של סקטורים מסוימים במדינה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות