שיטות בחירה: מידת היחסיות של בחירות

מה משפיע על מידת היחסיות של בחירות ?

א)נוסחת החלוקה-האם המושבים מחולקים בצורה יחסית או רובית.

ב)גודל המחוז( distric magnitude )-מחוד אחד ששולח נציג 1,מחוז אחד ששולח 120 נציגים (ישראל),מחוז אחד ששולח 7 נציגים ,מחוז ששולח 2 נציגים (צ'ילה).

*כאשר הגדלנו את גודל המחוז-היחסיות גדלה.גודל המחוז הוא הפקטור המרכזי בחישוב היחסי.

*למפלגות גדולות-אינטרס בפרלמנט קטן ,למפלגות קטנות-אינטרס בפרלמנט גדול.

ג)אחוז חסימה-פקטור בקביעת יחסיות בפרלמנט .מס' הקולות שצריך לזכות בו בכדי להכנס לפרלמנט. אחוז החסימה בישראל הוא 1.5% ,בהולנד הכי נמוך -0.66% ,גרמניה בין הגבוהות-5% ,תורכיה עם 10%.

אחוז חסימה גבוה פוגע ביחסיות ,דוג' לכך היא תורכיה שם רוב המושבים מוחזקים ע"י 2 המפלגות הגדולות.

ד)נוסחת חלוקת העודפים-ישראל עברה שינוי בנושא .קיימות 2 נוסחאות מרכזיות:

-נוסחת "העודף הגדול":לאחר שחולקו רוב המושבים,את השאר מחלקים ע"פ גודל העודף .שיטה זו היתה נהוגה בישראל בשנים 51'-70'.

-נוסחת "הממוצעים הגדולים":מחלקים את מס' הקולות לו זכתה המפלגה במס' המושבים שהיא קיבלה +קול אחד.

שיטה זו עובדת לטובת המפלגות הגדולות מכיוון שהדבר נובע מחישובים מתמטיים בסיסיים ביחסי מחלק-מחולק.

*בסופו של דבר,מה שמשפיע על היחסיות הוא גודל המחוז.ברוב המדינות יש שימוש במחוזות בחירה.על מנת להבטיח יחסיות ראויה ורמת סטיה נמוכה במדינות כאלה מקימים מאגר מושבים ארצי מפצה-לאחר חלוקת המושבים בפרלמנט בודקים מיהן המפלגות שנפגעו הכי הרבה(מי שקיבלו פחות מ-15% והן מקבלות 5 מושבים בפרלמנט).

 

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

מה משפיע על מידת היחסיות של הבחירות: נוסחאת החלוקה. האם המושבים מחולקים בצורה רובית או יחסית. בשיטת בחירות יחסית תהיה רמת יחסיות גדולה יותר. מה שבאמת קובע זה גודל המחוז- district magnitude. הכוונה באיזה מחוז משתמשים, מחוז אחד ששולח 10 נציגים או 10 מחוזות שכל אחד שולח נציג אחד. בישראל יש מחוז אחד ששולח 120 נציגים. ככל שגודל המחוז גדל היחסיות גדלה.

אחוז החסימה משפיע על המושבים בפרלמנט. כדי להיכנס לפרלמנט צריך לזכות במספיק קולות כדי להיכנס לפרלמנט. המפלגות הגדולות מעוניינות באחוז חסימה גבוהה.

הדברים שמשפיעים על יחסיות:

נוסחאת היחסיות, גודל המחוז, אחוז החסימה גודל הפרלמנט ונוסחות חלוקת העודפים.

נוסחאת חלוקת העודף הגדול- אחרי שכל המפלגות שילמו את המחיר השלם לכל מושב נשארו מושבים לחלק. מחלקים את זה לפי גודל העודף. בישראל זה לפי שיטת באדר-עופר. מחלקים את מס' הקולות של כל מפלגה במס' המושבים שהיא זכתה בהם כבר + 1. המפלגה שיוצא לה את המס' הכי גבוה מקבלת את המושב העודף. התוצאה היא כמה המפלגה תשלם על המושב הבא ולכן לה ניתן המושב העודף. שיטה זו עובדת לטובת מפלגות גדולות, יש להן יתרון בחלוקת העודפים.

ההשפעה הכי גדולה זה גודל המחוז. ברוב המדינות יש שימוש במחוזות. ברוב מדינות אירופה רמת היחסיות לא נופלת מישראל למרות שאין שם מחוז אחד גדול שממנו יוצאים 120 נציגים. הם עושים מאגר מושבים ארצי מפצה. אחרי שחילקו את המושבים במחוזות רואים אילו מפלגות זכו באחוז גדול מהקולות ובמס' קטן יותר של המושבים ואז נותנים להם עוד מושבים. זה נקרא מאגר ארצי מפצה. זה על-מנת להתקבל על ההטיות של חלוקת מושבים במחוזות.

שיטות בחירה נבדלות במידת היחסיות שלהן ולא בהכרח בין רוביות ליחסיות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות