שיטת בחירות לנשיאות – סיכום

שיטת בחירות לנשיאות

שיטת בחירות לנשיאות-

שיטה של רוב פשוט, Plurality אם יש שלושה מועמדים:

  1. קיבל 40%- זהו הרוב הפשוט.
  2. קיבל 25%.
  3. קיבל 35%.

רוב מוחלט, majorityיש צורך שלאחד המועמדים יהיה רוב של 50%. כדי ליצור זאת ניתן לעשות סיבוב שני ואז יהיה רוב מוחלט, מבצעים סיבוב שני בין מועמד 1 ל-3.

שיטת הקול החלופי כאשר האזרחים מצביעים הם צריכים לדרג את סדרי העדיפויות שלהם. עדיפות ראשונה תהיה למועמד שאני תומך בו בצורה החזקה ביותר ולאחר מכן למועמד שאני מתפשר ולבסוף את מי שאני לא תומך בו כלל. המועמד עם הרוב הגדול ביותר מנצח ובודקים גם את העדיפות השנייה של הבוחרים שהצביעו לו ולפי דרך זו קובעים מיהו המנצח.

בבחירות, ובכלל בכל פרוצדורה יש בעיה שעלולה לפגוע בצדק ולכן הרעיון בבחירות הוא שצריך לדבוק בפרוצדורה, לפעול לפי כללי המשחק הקבועים. בכל שיטה יש בעיות. למשל: גם שמבצעים שני סיבובים בשיטת הקול החלופי יש מועמד שלא רוצים אותו.

בחירות לא ישירות בארה"ב הבחירות לנשיאות הן לא ישירות, יש חבר אלקטורים שבוחר. במדינות אוטוריטאריות רבות יש נטייה לבצע בחירות לא ישירות על מנת להבטיח הצלחה לאגף מסוים בפוליטיקה. למשל: במדינות אלו יכול להיות ייצוג יתר לאלקטורים מהפריפריה, דבר זה נובע בגלל שקל לשלוט בקולות שלהם. יש יחסי פטרון קליינט (ניתן לראות זאת במדינות אמל"ט).

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

שיטות לבחירות נשיא (בעל מישרה יחיד):

1)"רוב פשוט " (plurality )-המועמד שנבחר הוא זה שזכה למס' הקולות הרב ביותר.

2)"רוב מוחלט" ( majority )-הרצון הוא שמי שיבחר ייצג רוב.לפיכך,יתקיים סיבוב שני בין 2 המועמדים שזכו למס' הקולות הרב ביותר.בסיבוב השני יתקיים רוב מוחלט.אולם ,סיבוב שני דורש כסף רב,זמן הנגזל מאנשים ולפיכך ישנה שיטה לבחירת מועמד.

3)"השיטה החלופית"( alternative vote )-נשיאת אירלנד נבחרת כך ,נציגי הבית התחתון באוסטרליה.בשיטה שכזו נדרשים המצביעים לדרג את המועמדים .אולם,פרוצדורה של בחירות שכזו ,כמו אחרות , עשויה לפגוע בצדק ולכן הרעיון בבחירות הוא לדבוק בפרוצדורה לפיה "משחק ע"פ כללי המשחק הקבועים" הוא הדבר החשוב בכל שיטת בחירות.

4)בחירות לא -ישירות :בארה"ב הבחירות לנשיאות מתבצעות באמצעות אלקטורים.בהרבה מדינות אוטוריטריות יש נטיה לבחירות שכאלה בכדי להבטיח הצלחה לאגף מסוים.נטיה שכזו קיימת במיוחד בפריפריה של אותן מדינות שם קיימים יחסי פטרון –קלינט ולפיכך האזרחים מושפעים יותר.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות