שיטות מחקר בפוליטיקה השוואתית

שיטות מחקר בפוליטיקה השוואתית

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

*פוליטיקה השוואתית:אין תנאי מעבדה סטרילים ,אין קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת,אין 2 מדינות ישראל שונות :אחת של "בחירה ישירה" ואחת של קבוצת ביקורת.

*השוואה בין מדינות:התמקדות במדינה כשחקן המרכזי ולא במוסדותיה.איך המדינה כסוכן,פועלת בפוליטיקה.

ע"פ גלנר: מדינה קמה כצורך לארגן את החברה. גלנר הכניס את עניין החינוך –יש ליצור סטנדרטיזציה של יכולת תקשורת בין אנשים.

-ההשוואה נובעת משום שע"פ רוב לא ניתן לבצע ניסויים אמפירים בין מדינות בתחום של מדע המדינה בפרט ובמדעי החברה בכלל (מלבד אולי פסיכולוגיה).

ההשוואה נועדה לשם הרחבת הפרספקטיבה וההבנה שלנו,להשתחרר מהפרובינציאליות שלנו.לדוג': הישראלים טוענים כי אין בירוקרטיה יותר מעצבנת מזו הישראלית ,ושהפוליטיקאים הישראלים הם הכי מושחתים ,אולם בהשוואה לבירוקרטיות אחרות (ארה"ב)מבחינת שחיתות ישראל היא לא ההכי מושחתת ,עולה עליה איטליה עם פוליטיקאים שמגלגלים מליונים לכיסם מתוך פרויקטים ,והמאפיה האיטלקית מעורבת בכך. ממחקר שביצע "המכון הישראלי לדמוקרטיה" עולה כי השחיתות בישראל ובארה"ב די דומות.

-ההשוואה מאפשרת לנו להבחין ולמיין בין נושאי המחקר –שיטת בחירות במדינות שונות בעולם מאפשרת עיצוב מיון כללי של שיטות הבחירות השונות בעולם-שיטת בחירות יחסית ושיטת בחירות רובית ותחתם למיין את המדינות בעולם.קיימת הבחנה והשוואת המדינות בעולם תחת 2 סוגי בחירות אלו.

*דיוורז'ה:

לדעתו של דיוורז'ה שיטת בחירות יחסית גורמת לריבוי מפלגות ,ואילו שיטת בחירות רובית גורמת למצב של 2 מפלגות על המפה.קביעתו זו התבססה על קשר סטטיסטי הנכון ב-80 אחוז מהמקרים .קנדה לדוגמא היא יוצאת מן הכלל ,יש שם מערכת בחירות רובית אך יש שם יותר מ-2 מפלגות בולטות.אולם,במרבית שנותיה היא תאמה לקביעה זו של שיטה רובית:2 מפלגות.

מדד ניידות הקולות: (volatility )

מדד פטרסן המנסה לבדוק עד כמה הבוחרים משנים את דעתם מבחירות לבחירות,האם ההצבעה יציבה.המדד בודק במספרים מוחלטים את השינוי בדפוסי ההצבעה ממערכת בחירות אחת למערכת בחירות אחרת.הבעיה-יכולות להיות מערכות בחירות שהמדד יצא 0% אע"פ שהבוחרים שינו את דפוס הצבעתם באופן מוחלט.התשובה לכך היא שהסבירות לשינוי שכזה איננה גבוהה משום שמרבית האנשים מצביעים בעקביות.בנוסף לכך,ניתן להוסיף סקרי דעת קהל ולהשלים את תמונת הצבעת הבוחרים.

מדינה חזקה:

מדינה בה יש הרבה לגיטימציה מאזרחיה ,ולכן אין צורך להפעיל כח. היא פעילה יותר בכלכלה,בחברה.בעולם הדמוקרטי יש הבדלים בין המדינות:צרפת היא מדינה חזקה המעורבת בפרויקטים לאומיים ,בעיצוב. ארה"ב היא מדינה חלשה יותר ,פחות מתערבת בענייני המדינה בשל ענייני ביזור הכוח וכיו"ב.

הגלובליזציה גורמת להחלשת המדינה-היא מצמצמת רוחב תמרון לפעילות המדינה ,למדינה יש תג מחיר לכל פעילות והתערבות אותה היא מנסה ליישם.

#אם כן,לסיכום,עד כה ראינו 3 גישות לגישה ההשוואתית:

1.הגישה ששמה את החברה במרכז.

2.הגישה ששמה את המוסדות במרכז.

3.הגישה ששמה את המדינה במרכז.

יתרונות ההשוואה:

א)פרספקטיבה –אין לנו אפשרות לבודד משתנים ,אך יש לנו אפשרות לקבל קנ"מ מסוים ע"י קלסיפיקציות שונות באמצעותן נוכל לבדוק את הקשר בין משתנים.

ב)ההשוואה מאפשרת חיזוי של תוצאות –אימוץ כללים,שיטות בחירות מסוימות.

בעיות ההשוואה:

1)יש צורך בידע רב ורחב ע"מ להשוות.צריך להכיר לרוחב הרבה מאוד מקרים ע"מ לבצע השוואה.אחד הפתרונות לכך:שת"פ בינ"ל ,כנסים.חוקרים המתמחים בנושאים מסוימים ומנתחים אותם במהלך הכנסים יוצרים אפשרות להרחבת הידע ולביצוע מחקרים.

דוג' לכנסים כאלו:"רפורמות העוסקות בשיטות בחירות"-ניו זילנד ,יפן,ישראל.בכנסים שכאלה הוזמנו אנשים מאותן מדינות המתמחים בכך וניתחו את הסיבות ,התוצאות וההשפעות לשינוי שיטת הבחירות בארצם.ע"ב מפגשים/כנסים /אינטרקציות עם חוקרים ממדינות אחרות ניתן לבצע קלסיפיקציות ,לרכוש ידע ,ללמוד על נק' ממשק-דמיון ,זהות ושוני.באמצעות מפגשים אלו ניתן לאמץ מודלים.

2)מה שנראה כתופעה דומה בין 2 גופים יש לה השפעות שונות-רצח רה"מ בישראל הוא בעל משמעויות שונות ממדינות בהן רצח רה"מ המכהן הוא דרך מקובלת להחלפת השלטון ולשינויים בסדרי השלטון.דוג' נוספת:במדינת ישראל עד שנות ה-90 רוב פעילויות החקיקה התבצעו בממשלה ,לעומת זאת-במדינות רבות הן היו בבתי המחוקקים.דוג' נוספת:לעיתים,בדמוקרטיות מרכז העוצמה מצוי אצל הרשות המבצעת .לעומת זאת ,בסין-מרכז העוצמה נמצא במפלגה ,התופסת את רוב מוסדות השלטון.לפיכך יש צורך בזהירות בהשוואה,מוסדות דומים מבצעים פעולות ופונקציות שונות :יש מדינות שבהן בחירות הן דבר שבשיגרה ויש מדינות בהן הדבר הוא יוצא דופן וכי הן רגילות להחליף שלטון באמצעות הפיכות.

3)כל המוסדות והגופים  הינם ארגונים פתוחים-מדינות לומדות ממדינות אחרות ,מעתיקות מרכיבים ממדינות אחרות.לדוג':מדינת ישראל שאימצה את הבחירה הישירה ואת הפריימריס מארה"ב .יש לנו מע' עולמית ולא מע' של מקרים בודדים.

ישראל,לדוגמא,מנסה לחקות מוטיבים רבים משיטת הממשל האמריקנית אע"פ שהיא הכי שונה ממנה מבחינת פונקצית השלטון וצורת השלטון.

4)אין מספיק מדינות בעולם כדי לבדוק את תקפות הניתוח והמודלים.בעיה זו ידועה בשם "the small n problem "(n=מס' המקרים המועט).במילים אחרות :אי אפשר לעשות שיקלול של ישראל אחת עם בחירה ישירה ולהשוות לאחרת ללא בחירה ישירה.לאור זאת,לא ברור ולא נוכל להכריע בויכוח על ניתוח התוצאות של מדדים –האם עליה בניידות הקולות היא תוצאה של שינוי מוסדי או של התפתחויות אחרות(חברתיות וכו').

5)איך מבצעים מדגם מייצג של אוכלוסיה?-אנו צריכים לפעול ע"פ עקרון של מקריות ולאסוף מספיק מקרים מאוכלוסיה נתונה.מספיק מקרים ישקפו הלך רוח ודעות מסוימות ,אולם,קיימת אפשרות להטעיה.לדוג':אנו נבחר מדינות שמדברות את שפתנו.

רוב מדעני המדינה חיים בארה"ב ולכן זו המדינה הנחקרת ביותר.

6)מימון-בכדי לבצע מחקר יש צורך במימון סוקרים,מנתחים.בכדי לבדוק את הפרלמנט בבנגלדש יש בעיות מימון ,לעומת זאת אם רוצים לחקור את האיחוד האירופי יש הרבה מאוד מילגות מחקר המממנות מחקרים על הפרלמנט האירופי,לפיכך ,קיימת הטעייה.

7)בוחרים הרבה פעמים לנתח תופעות "הקרובות לליבנו"-הטעיה.יש נטיה טבעית לנתח ולהתעמק במה שמעניין ,מה שנגיש.

8)חוקרים הרבה מאוד מקרים שנחקרו בעבר-דוג':מדוע אימצה ישראל רפורמות רבות בשנות ה-90-היא עשתה זאת בשל משברי משילות.לפיכך,במדינות אחרות גם היו משברים אך הם לא הביאו לשינויים כאלה בשיטת הבחירות ובפריימריס.

*סיימון ליפסט(lipset)-מדען מדינה שבדק וניתח מדוע לא קמה בארה"ב מפלגה סוציאל –דמוקרטית.בספרו "it didn’t happen here ",לא רק שאפשר להבין מהם התנאים שהביאו לתוצאה זו בארה"ב ,הוא גם מאפשר להבין את התנאים שכן הביאו ליצירת מפלגות כאלה במדינות אחרות.

טכניקות השוואה:

1. חקר של מקרה יחיד-single case study

2.חקר של מקרים בודדים

3.חקר של מקרים רבים ("חקר רוחבי")

חקר של מקרה יחיד:

האם הוא פוליטיקה השוואתית?-כן.הוא יכול להשפיע על מקרים אחרים.חקר זה יתבצע באמצעות השפה האוניברסלית של מדע המדינה.דוג':מדוע ירדה מפלגת העבודה בפוליטיקה הישראלית?-מחקר שכזה מאפשר הפקת תובנות לגבי מקרים אחרים –מפלגות "עבודה"אחרות שלא ירדו.

-חקר של מקרים בודדים:

המשחק הקואליציוני בישראל-לא להתעסק במקרים הפרטניים אלא כאל משחק בין מפלגות בגדלים שונים והאינטרקציה ביניהן.זהו ניתוח שיוכל ללמד לא מעט על תורת הקואליציות,מחקר מעמיק שכזה יתייחס לעבודות אקדמיות שונות ,אך תהיה בו העמקה לכיוונים נוספים באמצעות ראיונות ,פרוטוקולים וכיו"ב.

*ניתן לבחור גם ב"מקרה סוטה"-תופעה יוצאת דופן היכולה להאיר תופעות אחרות באור שונה.דוג': ברוב המדינות בהן יש "שיטת בחירות רובית" יש מערכת דו-מפלגתית-ארה"ב,בריטניה ,ניו זילנד.לעומת זאת,בקנדה בעשור האחרון אין מערכת של 2 מפלגות גדולות.מחקר שכזה יחקור מדוע אין מע' דו-מפלגתית בקנדה.

-חקר של מקרים רבים :

ניתן להשוות בין מפלגות העבודה השונות בעולם-ישראל,דנמרק,ספרד.הדגש פה הוא על ההשוואה עצמה ולא על המקרים.(בדגש על המקרים-יש אוסף של מקרים יחידים,שומרים על אוסף מקרים מצומצם,התמחות באותם המקרים).בחקר של מקרים רבים יש ניתוח סטטיסטי אדיר.כאן,יש אפשרות להיות רגישים למושאי המחקר.

קיימות אסטרטגיות מחקר שונות:

1.most similar design- לוקחים 2 מקרים או יותר,הדומים ככל שניתן בכדי להבין מדוע הם כה דומים ו/או מדוע קיימים ניואנסים שונים.דוג':ניתן לקחת את הסקנדינביות,את ניו-זילנד ואוסטרליה.ניו-זילנד איננה פדרלית ואוסטרליה כן.בניו-זילנד,עד 96' היתה שיטת בחירות רובית ולאחריה שיטה יחסית.

הרעיון הוא לעסוק במע' או בתת-מע' דומות עד כמה שניתן ,לדוג'-בין מפלגות שונות/לנתח את אותה מפלגה בתקופות שונות.

2.most different design- לוקחים  2 מקרים שונים זה מזה ככל הניתן.2 מדינות מאוד שונות שאנו מגלים כי בכל זאת יש קווי דמיון מסוימים.

לדוג':

-השערה:ריבוי מפלגות הוא תוצאה של שיטת בחירות יחסית (מוסדית)

-השערה:ריבוי קבוצות בחברה ייצור מערכת מרובת מפלגות (חברתית)

אלו שתי השערות הטוענות דברים הפוכים.

דוגמא למבנה ניסוי:כדי לנתח חברה ניתן לקחת חברה הטרוגנית וחברה הומוגנית ולבדוק כיצד זה משפיע על שיטת הבחירות.

3.הניתוח הסטטיסטי-ניתוח של מקרים על בסיס כמותי.

דוגמא:היחס בין מידת הפיתוח ובין מידת הדמוקרטיה:

המשתנה הבלתי תלוי(המשפיע)-שיטת הבחירות.

המשתנה התלוי (המושפע)-מס' המפלגות.

קוהרלציה(מתאם)איננה הוכחה לסיבתיות בין 2 משתנים.למשל,יש צורך בבדיקת גורמים נוספים המשפיעים על התוצאות במחקרים.אולם,מחקרים רבים ,כתוצאה מאילוצים שונים,לא יכללו את כל המשתנים.לעיתים,לא ניתן להבחין בין משתנה בלתי תלוי ובין משתנה תלוי,לדוג':יש בעיה ביחס בין דמוקרטיה לעושר-האם עושר מוביל לדמוקרטיה או להיפך?

בכדי לפתור זאת ניתן לשאול מה קדם למה –האם העושר לדמוקרטיה ,או להיפך.

חשוב לזכור כי אלמנט הזמן מסייע לנו לתקוף בעיה זו ולהשיג איזשהי תשובה הגיונית ,מתקבלת.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות