פוליטיקה השוואתית – סיכום: השפעות הגלובליזציה

השפעות הגלובליזציה 

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

הגלובליזציה יוצרת לחץ להתנהגות טובה ודמוקרטית בגלל התוצר של בתי משפט בין-לאומיים, בגלל התניית סיוע חוץ ובגלל הצורך ביציבות הפוליטית. הבעיה היא, שלפעמים דווקא היעדר זכויות יוצר תמריצים להשקעות – חברות מסוימות מעדיפות להשקיע במקומות שבהם העובדים הם זולים – נותנים לגיטימציה לשמירה על רמת זכויות נמוכה. עם זאת, עצם העיסוק במצבים הללו, יוצר תמריץ לשיפורים (פעמים רבות מתחיל להיווצר לחץ ומתחילה להיווצר מודעות לבעיות באותן מדינות נחשלות).

הגלובליזציה משפיעה לחיוב במובן של חשיפת מרבית האוכלוסייה בעולם לרמה מסוימת של זכויות. מנגד, יש בתוך המארג שנקרא גלובליזציה, מי שלא מעוניין כל כך במשהו שהוא מעבר לדבר הכלכלי ß צריך לזכור, שלא בהכרח בשל העובדה שישנן חברות בין-לאומיות, הדמוקרטיה תתפשט בעולם.

התופעה הבולטת ביותר, כאמור, היא הכלכלה הגלובלית. יותר מדינות מייצאות ומייבאות באופן ניכר – השקעות רבות יותר נעשות מחוץ למדינה של המשקיע, כספים עובדים במהירויות אדירות ברחבי הגלובוס, עולה החשיבות של קרן המטבע הבין-לאומית, ארגון הסחר הבין-לאומי.

צריך לעשות את האבחנה בין המדינות החזקות למדינות החלשות. למדינות החזקות יש כעת נטייה לצמצם את מדינת הרווחה ודגש על הסחר הבין-לאומי. מדובר בתהליכי הפרטה, בהורדת מיסים, העלאת הגירעון ß סטנדרטיזציה בין לאומית של הצהרות הון, דיווחי מס וכיוצא  באלו. נוצרת בעיה, משום שמצד אחד, כסף ועסקים מגלים ניידות גדולה בעולם. לעומתם, ניידות כוח העבודה היא הרבה יותר קטנה ß הרבה יותר קל להעביר מפעל והון ממדינה למדינה. הרבה יותר קשה להעביר כוח עבודה ממקום למקום (עם זאת, ישנה היום תופעה של מעבר של עובדים זרים ממדינות למדינות – אבל היא יחסית שולית). המדינות מתחרות ביניהן על העסקים ועל ההון הבין-לאומי. למדינות יש תמריצים למסות פחות את ההון – לספק עבודה מה שיותר זולה בתוכם (לשלוט במשכורות העובדים וזכויותיהם) ומנגד יש להן אינטרס ליצור יציבות פוליטית חזקה (יש חברות, שכל עיסוקן הוא למדוד את מידת היציבות של המדינות). המדינות יוצרות תשתיות של תחבורה ותקשורת, והן נותנות כסף רב לחברות על מנת שיבנו את המפעלים שלהם בשטחם.

    בתחום הכלכלה הגלובלית ישנה תחרות בין מדינות, אשר נותנת יתרון להון על פני העבודה. היא יוצרת בעיה מסוימת של איזון, כאשר המדינות נאלצות להתמודד עם העובדה שהשליטה שלהן במטבע שלהן היא מוגבלת – הן לא יכולות לקבוע באופן מלאכותי את שווי המטבע שלהן (בניגוד למה שהיה פעם). ישנה ירידה בהכנסה של העובדים הלא מיומנים במדינות המערב ויש גידול בביקוש ובמשכורות של העובדים המיומנים.

    הנקודה היא שאין "למי לבוא להתלונן"… עם זאת, יש הטוענים שהגלובליזציה משרתת את האינטרסים של האליטות במדינות החזקות על חשבון כלל העולם.

המדינות המתפתחות תלויות הרבה יותר במדינות החזקות בעולם ובמערכת הגלובלית. חלק מהן תלויות במוצרים מרכזיים – אין להם גיוון – כאשר מחירו של המוצר גבוה ישנה רווחה כלכלית, אך כאשר מחירו של המוצר יורד המצב הכלכלי קשה. השוק שלהם מצומצם והוא מכוון למדינות ספציפיות. יש המתארים את המצב שנוצר כסוג של קולניאליזם כלכלי חדש – קשר בין אליטות במדינות מפותחות למדינות מתפתחות. המחשה: יש במלזייה אליטה מקומית שיש לה קשר עם אנשי אליטה במדינות מפותחות ß מנהיגים של מדינות מתפתחות צריכים להנהיג מדיניות אחראית בתנאים קשים יותר מאשר במדינות מתפתחות. המדינות הללו נלחצות לספק כוח עבודה זול בלי רגוליזציה מינימלית (איסור על עבודת ילדים, זכויות סוציאליות וכיוצא בזה).

    מאחר שהמלחמה הקרה עברה מהעולם, המדינות המפותחות העלו את התנאים למתן הלוואות וסיוע… התביעות הן יותר רציונליות מבחינה כלכלית (בונים על זה שיחזירו את ההלוואות), ומתייחסות גם ליחס לזכויות אדם, להיעדר שחיתות, לזכויות דמוקרטיות במדינה.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות