סיכום: מעבר של מדינות למשטר דמוקרטי

מעבר של מדינות למשטר דמוקרטי

 Dunkwart rustow    טוען כי דמוקרטיה היא פשרה בין קבוצות מתחרות, ולפיכך כאשר האליטות המתחרות מגיעות למסקנה כי לא יוכלו ליצור מונופול על העוצמה בחברה, הם מחליטות לקיים שלטון דמוקרטי שיבטא את עוצמתן היחסית. הדמוקרטיה מכוננת על ידי האליטות ולא על ידי העם, למרות שהיא נובעת לכאורה מרעיון ריבונות העם.

תהליך המעבר למשטר דמוקרטי מחולק ל – 3 שלבים :

  1. Liberalization שחרור הלחץ של השלטון בהדרגה, מתן אפשרות מסוימת לעיתונות חופשית, וכו'. תהליך זה נובע לעיתים קרובות כתוצאה מתחושת חוסר יעילות של השלטון, או חוסר לגיטימיות. מקרים רבים כאלו אירעו לנוכח כישלון במלחמה. שלב זה מאופיין בעימות בין הקיצוניים בשלטון, החוששים כי המשטר החדש יביא לביטול מעמדם ואולי אף לשליחתם לכלא ( בד"כ צבא וכו' ) , ובין גורמים מתונים המנסים לשמר את מעמדם ולהעבירו לשלטון החדש.
  2.  Transition בשלב  זה נוצרים המוסדות של משטר דמוקרטי.שלב זה יכול להתרחש בתהליך שקט וללא אלימות ( לדוגמא – הונגריה ), או כחלק מהפיכה  ( לדוגמא – רומניה ) . בשלב מסוים מתקיימות שיחות בין המתונים, הקיצוניים ומייצגי המשטר החדש, והשיטה החדשה מכוננת. לעיתים שלב זה יוצר משטר של semi – democracy .

III. Consolidation  – כאשר מתקיימות בחירות, והשלטון מוחלף על פי תוצאת הבחירות, ניתן לאמר כי המדינה נמצאת בשלב הביסוס. בשלב זה מבצרת הדמוקרטיה את מעמדה, ומגיעה למצב בו היא לא מאוימת על ידי שיטה אחרת.

     יש הטוענים כי קבלת הרעיון הדמוקרטי אינו מהווה מדד לביסוס המשטר, אלא קבלת כללי המשחק הדמוקרטי והתנהגות על פיהם.

 

דמוקרטיה ופיתוח

השאלה המרכזית היא האם דמוקרטיה יכולה להתקיים יחד עם פיתוח, או שמה הם מהוות אלטרנטיבות אחת של השניה.

ניתן לראות בבירור כי משטרים טוטליטריים מסוימים התפתחו בצורה מהירה מאוד.  במחצית הראשונה של המאה ה – 20 התפתחו המדינות הקומוניסטיות, ואלו במחצית השנייה התפתחו מדינות הנמר במזרח אסיה. סורנסן טוען כי משטרים לא דמוקרטים יכולים להתמודד בהצלחה עם פיתוח כלכלי המחייב השקעות עצומות בשל חוסר התלות שלהם בתגובות הציבור, וכן בשל יכולתם להתערב ולהשפיע על המשק. ניתן לארות זאת על ידי השוואת סין הטוטליטרית להודו הדמוקרטית. הצמיחה הכלכלית בסין הייתה מהירה יותר, והמחיר ששילמה המדינה היה יקר יותר. למרות זאת השגשוג הנוכחי שיצרה סין על ידי החסכון וההשקעה בעבר, מאפשר לסין לחיות ברמת חיים כזו, שלא קיימת בהודו. הסבל הסיני בעבר קטן מהסבל ההודי בהווה. דוגמא נוספת לכך היא ההתפתחות המהירה במדינות הנמר והמזרח.

ניתן לראות, שכאשר מדינה מגיעה למצב של תיעוש מתקדם, המשך השלטון הטוטליטרי מעכב ומגבי את הצמיחה במשק. לדוגמא ברה"מ.

לא ניתן ללמוד מהסטטיסטיקה מסקנות חותכות לגבי היחס בין התפתחות כלכלית ומשטר טוטליטרי. בכל מקרה, אין קשר בין הניצול לרעה של הכוח והפגיעה בזכויות האדם, ובין צמיחה כלכלית, תופעות המאפיינות חלק מהמשטרים הטוטליטריים.

במאה ה – 21 יתקשו מאוד מדינות טוטליטריות להתפתח כלכלית בשל הגלובליזציה . משקיעים זרים נוטים להימנע מהשקעה במדינות כאלו, דעת הקהל בעולם משפיע על הממשלות ועל מדיניותם הכלכלית כלפי מדינות אלו ועל שיתוף הפעולה עמם. ארגונים כלכליים בין לאומיים כמו קרן המטבע העולמית תובעים ממשלות להיות פחות ופחות טוטליטריים על מנת לקבל סיוע כלכלי,

המדינות נעשות יותר תלויות אחת בשניה. היכולת של ממשלה להשפיע באופן בלעדי על חיי התושבים הולכת וקטנה. יש הטוענים כי תהליך הגלובליזציה הופך את דמוקרטיה ללא רלוונטית. רעיון הריבונות, ההגדרה העצמית והיכולת של האנשים לשלוט על חייהם הולך והופך לא מציאותי. ממשלות הופכות מגוף המושל על

המדינה לגוף המנהל אותה בהתאם לתנאי השוק העולמי הבלתי נשלט.

למרות זאת אלו הטוענים כך שוכחים כי הדמוקרטיה אינה תלויה בשלטון עצמי. אם היית הכן, היה ניתן לטעון כי לא הייתה קיימת דמוקרטיה מעולם שכן אין מדינות שאינן תלויות לחלוטין בכל גורם חיצוני כל שהוא. הפוליטיקה עסקה מאז ומעולם בפשרות שבין הלחץ הבין לאומי ורצונם של התושבים, יהיה המשטר אשר יהיה. המיוחד לדמוקרטיה, הוא שההסתגלות וההתפשרות כרוכה בשכנוע ופשרה, וכאשר השלטון אינו משכיל לעשות כן הוא מוחלף.

 

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות