סוגי דמוקרטיה – סיכום

כיום הדמוקרטיה הפכה לחלופה הכמעט יחידה, ברירת המחדל. החלופות שקראו תיגר על הרעיון הדמוקרטי לא נתפסו יותר כחלופות לגיטימיות ברוב העולם. המאבק הרעיוני בין החלופה הדמוקרטית לחלופות אחרות, הוכרע לטובת הדמוקרטיה. החלופות האחרות מתקשות לייצר לגיטימציה. הסמכות הרציונאלית-לגאלית היא הסמכות שתופסת את המרכז, הסמכות הכריזמטית נתקלת בקשיים לא מעטים בעולם המודרני, בייחוד לאור תפקידה של התקשורת. החלופה המבוססת על סמכות מסורתית לא נעלמה מהעולם אך היא איבדה גובה. פוקיימה טען שהגענו לקץ ההיסטוריה במובן שהויכוחים האידיאולוגים ההיסטוריים נעלמו. הדמוקרטיה, הליברליזם והקפיטליזם ניצחו במובן הרעיוני. יש פסימיים יותר שטוענים שהעולם הפך להיות מרוכז בעימות בין מסורת למודרניות, עולם של עימותים בין הפונדמנטליזם לבין הקפיטליזם מצד שני. הדמוקרטיה לא ממש במצב טוב משום שהקפיטליזם איננו דמוקרטיה, אלא צרכנות לשמה.

סוגים שונים של דמוקרטיה ואלמנטים שונים בה

1. דמוקרטיה ישירה – דמוקרטיהß "דמוס"=עם + קראוס=שלטון ß שלטון של העם ע"י העם. דמוקרטיה ישירה היא הצורה המקורית ואולי האידיאלית של דמוקרטיה. מה שמייחד צורה זו – אין אבחנה בין שליטים לנשלטים, העם מתפקד בשניהם (אין בחירות בהן מאצילים סמכויות). באידיאל זה, השלטון כולל את כלל האזרחים, שמשתתפים באופן שווה בדיון פתוח ומקבלים החלטות, אשר מחייבות את הכלל.

אידיאל זה מומש בדמוקרטיה האתונאית, אך בניגוד לדעה הרווחת, המדובר היה במימוש חלקי בלבד. ההשתתפות בדמוקרטיה האתונאית הייתה נמוכה יחסית; רוב האזרחים לא השתתפו באסיפות הללו (מסיבות שונות, אשר חלקן מוכרות לנו גם היום), אשר כללו את האליטה של החברה האתונאית.

בעולם המודרני יש בעיה לכוננן דמוקרטיה ישירה בשל הריבוי באוכלוסייה. כמובן, שיש כיום אמצעים יחסית מתוחכמים (אינטרנט), אבל הבעיה האמיתית איננה בעיית הנגישות, אלא הרצון לקיים דיון אינטלגנטי בין המוני האנשים. גם אם ניתן להמציא דרך לשלטון ישיר (דרך האינטרנט), עדיין קיים חשש של הדמוקרטיה הליברלית, שהשלטון הישיר יהפוך להיות דורסני, כך שרוב ידרוס את המיעוט. דבר זה מעלה חשש, מאחר וכולנו יכולים בשלב כזה או אחר למצוא עצמנו כמיעוט. כמו כן, ישנו חשש משלטון לא מרוסן…

 הדבר הקרוב ביותר לכך כיום: אסיפות קיבוץ וניסיונות שונים בערים בארה"ב.

2. דמוקרטיה ייצוגיתדמוקרטיה ייצוגית היא סוג הדמוקרטיה הקיים היום (אם כי ישנם מספר אלמנטים מוסדיים אשר מזכירים את השיטה הישירה – רעיון משאלי העם, למשל). המאפיין הבסיסי של הדמוקרטיה הייצוגית הוא, שאזרחי המדינה, בוחרים מרצונם החופשי נציגים, אשר ייצגו אותם בהליך הפוליטי ויקבלו החלטות מחייבות עבורם. האזרחות בדמוקרטיה הייצוגית מורחבת יותר מאשר ביוון והיא כוללת את כלל האוכלוסייה הבוגרת. במשטר זה, הבחירות והמפלגות המאפשרות את קיומן, מהוות כלי מרכזי במשטר.

עם התפתחות הדמוקרטיה הדמוקרטית הייצוגית, התפתחו תיאוריות אשר גרסו כי הדמוקרטיה הייצוגית עדיפה על הישירה לא רק בגלל אילוצים טכניים, אלא מסיבות ענייניות. אפשר להבחין בין שני קווים עיקריים: הקו האנליסטי והקו הליברלי.

הנימוק האלטיסטי: הבחירות מאפשרים את שלטון המתאימים לכך. לרוב האזרחים, אין ידע או יכולת או רצון לעסוק בענייני השלטון. לעומת זאת, לנבחרים יש ידע, רצון וזמן לעשות בכך [יש ביקורת לגבי זה – לא רבים חולקים לגבי היכולת של הנבחרים…]. נימוק זה נתפס כבעייתי, למרות שהוא לא מופרך לחלוטין. אם היינו שולחים את הציבור הרחב לקבל את ההחלטות המכריעות, ייתכן שזה היה נתקל בהרבה יותר בעיות.

הנימוק הליברלי – הרעיון של הייצוגיות מאפשר את היציבות של השלטון. מאחר והעם בוחר את נציגיו ויודע שהשלטון עלול להשחית אותם, הוא מגביל אותם מראש על ידי החוק.

דמוקרטיה ליברלית

מהי דמוקרטיה

סמי דמוקרטיה

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות