משטרים סמי דמוקרטיים – סיכום

מודלים של משטרים סמי-דמוקרטיים:

א. Electoral demoracy – דמוקרטיה אלקטורלית הרבה מאוד פעמים, הדרך מתאפשר תודות לקיום של בחירות סמי-תחרותיות; בחירות שהן לכאורה חופשיות, אך תודות להפעלת מניפולציות תקשורתיות, כלכליות וכוחניות, אינן כאלה (נקרא Electoral democracy).

ב. דמוקרטיה מודרכת – מתקיימות בחירות כהלכה, אך למנהיגים הנבחרים אין יכולת מעשית לשלוט והם אינם מסוגלים לקבל החלטות מחייבות. זהו מצב בו לגורמים חוץ שלטוניים (הצבא, אליטות כלכליות) ישנה אפשרות מעשית להטיל וטו על החלטות הממשלה. וטו זה מכונה "וטו שקט". במצב זה בעלי העוצמה יכולים להגיע לשלטון, אך השלטון אינו מקנה עוצמה.

    לעיתים המשטר הסמי-דמוקרטי נוצר תודות לעובדה, שבעלי הכוח בעבר, עדיין מאיימים על המדינה בפוטנציה (גנרלים, שליטים מסורתיים) וגורם לשליטים הנבחרים להיות בובות חסרות השפעה.

חידוד: ההבדל בין דמוקרטיה חדשה לבין משטר סמי-דמוקרטי, הוא שהמצב בדמוקרטיות החדשות הוא זמני – זהו שלב מעבר, בעוד שמשטר סמי-דמוקרטי הוא מצב קבוע בפני עצמו. אמנם, יש אופטימיסטים אשר יגדירו את המצב הזה כשלב מעבר, שכן אפילו ארה"ב, היתה בשלב כזה או אחר בתקופה שכזו. עם זאת, הפסימיסטים יגידו שמדובר בשלב קבוע, המהווה פשרה, דרך ביניים בין האליטות הקיימות באותן מדינות לבין ארגונים בין-לאומיים.

דוגמא למדינה סמי-דמוקרטית: ברוסיה, יש בחירה, מעורבות תקשורתית ומאפיינים נוספים של דמוקרטיה, אך לא מתקיימות שם בחירות שוות, העיתונות נמצאת תחת איום ואין חופש מוחלט. חסרים בה אלמנטים דמוקרטיים וליברליים רבים.

4. משטר אוטריטרי – הוא שם וכותרת למכלול המשטרים הלא דמוקרטיים. במשטר זה, רוב האוכלוסייה כפופה לשליטים, אך חסרת השפעה עליהם. השליטים נמצאים מעל לחוק ואילו הנתינים נענשים קשות במידה והם מפירים את החוק. גם אם יש בחירות מוסדיות וקיימים נבחרי ציבור – הם חלשים והשליטים האמיתיים (הצבא או גופים אחרים) הם אלו, שמקבלים את ההחלטות ואת ההכרעות.

ישנן מספר תתי-קבוצות תחת הגדרה זו, כאשר התת-קבוצה הבולטת, אשר נבדלת באופן משמעותי משאר המשטרים האוטריטריים היא קבוצת המשטרים הטוטאליטריים. המשטרים הטוטליטריים הולכים ונעלמים. זהו משטר שונה, אשר חותר לשליטה אבסולוטית על החברה, מתוך מטרה ליצור סדר חברתי חדש. בפועל, משטרים אלו לא עוסקים בשינוי חברתי ומנסים לגייס את ההמון לפוליטיקה, תוך תביעה להשתתפות פעילה (במשטרים אוטוריטריים, המשליטים מסתפקים בכך שקיימת השלמה פאסיבית של ההמון עם השלטון.

    דוגמאות כיום ובעבר: המדינות הקומוניסטיות והפאשיסטיות, איראן (עם כי באופן יחסי), צפון-קוריאה.

 

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות