סיכום: התפסן בשדה השיפון – אמצעים אומנותיים

סיכום: התפסן בשדה השיפון – אמצעים אומנותיים

מוטיב הנפילה:

הרומן "התפסן בשדה השיפון" עמוס בתיאור סוגי נפילות למיניהם המדגישים את מוטיב הנפילה, שבא לסמל את נפילתם של הילדים לעולם המבוגרים, אך בעיקר את נפילתו של הולדן עצמו ששיאה היא בשלושת הימים בניו יורק. בין הנפילות:

– ה"כמעט" נפילה שארעה כתוצאה מריצה על הכביש הקפוא לביתו של ספנסר, הנפילה כתוצאה מהתגרה עם סטדלטר (איתו התחיל למרות שידע כי הוא חזק ממנו).

– עוד "כמעט" נפילה כשארעה כשברח מהפנימייה ומישהו זרק קליפות בוטנים על המדרגות (בה הוא גם כמעט "שבר את הראש").

– הנפילה כתוצאה מהמכה של מוריס הסרסור של סאני הזונה שהרביץ לו ככה "שהפעם חשבתי שאני הולך למות".

– שאיפתו להתאבד בנפילה – בקפיצה למטה מבית המלון בו הוא נמצא כתוצאה מהבדידות. — — "כמעט" נפילה נוספת לאגם בסנטרל פארק כשהלך לחפש את הברווזים (ולא מצא…).

– הפחד מהנפילה ("חשבתי שאני פשוט ארד למטה למטה ולא יראו אותי יותר…") בעת ההליכה בשדרה החמישית בניו יורק שבו הוא מתאר את החשש מפני המוות ממש לפני רגע ההתפכחות. שם הולדן נתון בחרדת מוות אמיתי, הוא מזיע כולו מרוב פחד וחזור על משפט אחד באופן כפיתי – "אלי, אל תיתן לי להיעלם..", כדי להסיח דעתו מפחד המוות, אך גם כדי לבקש עזרה מאחיו אלי שאותו אהב.

– ההתעלפות והנפילה במוזיאון. שם הולדן מבין לראשונה כי החיים נמשכים, הוא אינו רוצה למות כמו שחשב אולי בעבר. הוא יודע כי עליו לעזוב את עולם הילדים ולהגיע לעולם המבוגרים. לכן הוא מתעלף. ההעתלפות היא מעין מעבר מעולם הילדות לעולם הבגרות. הוא לדן כמו ממית את דמותו הילדותית הקודמת ונכנס לדמותו כמבוגר. ככזה יצטרך להתמודד עם הקשייה שלו. לכן אח"כ הוא מתאר כי נמצא במוסד לחולי נפגש, שם מקבל עזרה נפשית וכותב את סיפור ה"מסע "שלו כחלק מהטיפול.

דרך הסיפר: הסיפור של "התפסן בשדה השיפון" מסופר שנה לאחר לאחר שארעו הארועים עצמם – בזווית ראייה לאחור. כתוצאה מכך הגיבור מקבל פרספקטיבה על האירועים, הוא יודע איזה אירוע מוביל לאירוע אחר, מה להכניס ומה להשמיט ומתי להכניס כל פרט ופרט, הוא ביקורתי יותר כלפי עצמו וגם יכול להבין את הדברים טוב יותר, ואף להסיק מסקנות. ניתן לראות את הפרספקטיבה בסיפור ע"פ הביקורת האמביוולנטית של הולדן. מצד אחד, מהלל את עולם הילדים התמים, אך גם מתאר את אחותו או צעירים שמחקים מבוגרים. מצד אחר, הוא רואה עצמו גם כילד וגם כמבוגר.

מספר מובלע: המחבר שמנסה להגיד איזושהי אמירה חברתית נסתרת בין השורות (לגבי ההורים, לגבי המורים, לגבי מנהל הפנימייה), איזושהי ביקורת חברתית על אנשים מסויימים שהסופר רוצה להעביר ביומן.

מספר מהימן: מספר מהימן תמיד אומר את האמת לגבי מעשיו בסיפור והצהרותיו.

מספר גיבור ומספר בלתי מהימן: קיימת סתירה בין הצהרותיו לבין מעשיו.

מספר גיבור אינו אמין משום שהוא מספר על פי ראות עיניו ותפיסת עולמו. הוא עד למה שקורה אך גם מעמיד את דמות עצמו כגיבור ראשי ביצירתו.  הולדן הוא מספר גיבור שאינו מהימן, הוא מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית ודרך שנוחה לו, לא מרצון המספר לרמות אותנו אלא כדי להראות לנו כמה הוא עוד לא מגובש ולא מכיר את עצמו.

אנטי גיבור: דמות המשתנה במהלך היצירה, אינו מושלם, מכשיל את עצמו, נכשל, לא חייב לפעול ע"פ ערכי החברה, עסוק בתהליכים פנימיים, עובר תהליך ומגיע לתובנות, ניתן להזדהות איתו, אנושי. כמו כן, לאנטי גיבור תכונה אחת המבדילה אותו משאר האנשים והופכת אותו לדמות הראשית בסיפור, בד"כ הוא בעל תכונות והתנהגויות קיצוניות, שונות וייחודיות, לרוב גם בעל בעיות נפשיות, ומתקשה לתקשר עם סביבתו.

 

התפסן בשדה השיפון – סיכום

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות