סיכום מעולה: תהילה \ ש"י עגנון

תהילה / ש"י עגנון

היצירה "תהילה" של ש"י עגנון עשויה משני מישורים, האחד בונה מסגרת והאחר את הסיפור הפנימי והם נבדלים זה מזה. המסגרת מציגה את הסיטואציה לכתיבת היצירה ומה שכתוב בסיפור הפנימי הוא העלילה המרכזית.

האכספוזיציה בתהילה היא אכספוזיציה דמותית, באכספוזיציה ניתנות נקודות לדמותה של תהילה: צדיקה, חכמה, חיננית וענווה. זריזה ולא נראית זקנה. נוחה לכל אדם. עוזרת לנזקקים. רואה כל דבר באופן חיובי. מקיימת מצוות. מסתפקת במועט. צנועה.

שמה מעיד על אחת מתכונותיה – היא מרבה לקרוא תהילים ועל כן אנו יודעים שהיא דתיה. תהילה אינה דמות טראגית למרות שעברה אסונות בחייה, זאת משום שהיא מקבלת את גורלה ואינה מאבדת את אמונתה באל.

המחבר מאפיין את תהילה כדמות מושלמת בתכונותיה, היא דמות ראשית, מתפתחת, אותה מאפיין הסופר ע"י אנלוגיות עם דמויות אחרות.

בכל סיפור ישנן דמויות שטוחות ודמויות עגולות. תהילה היא דמות שטוחה – דמות אשר אינה משתנה במהלך הסיפור.

נקודות לדמותה של הרבנית: לא אופטימית, מקטרת/מתלוננת, נראית ומתנהגת כזקנה, מתעניינת בכסף ורכוש, אנוכית, אנטיפטית.

כלומר – הרבנית היא ההפך מתהילה, היא דמות ניגודית לה. תפקיד הדמות הניגודית היא להבליט ולהדגיש את הדמות האחרת. תפקידה העיקרי הוא להבליט את ייחודה של תהילה באמצעות גינוי אופייה של הרבנית. כמו כן גם החכם הוא דמות שטוחה אשר מתוארת רק ע"י תכונה אחת ותפקידו להעצים את אופי תהילה.

הסיפור מורכב מפגישות:

  1. תהילה והמחבר נפגשים באחד מרחובות ירושלים – תהילה מראה למחבר את הדרך לבית החכם כי הוא לא מצא את הבית
  2. תהילה והמחבר נפגשים בדרך אל הרבנית – המחבר קנה לרבנית תנור והלך אליה להביאו.
  3. תהילה והמחבר נפגשים בכותל המערבי – תהילה עזרה לקשישה אחרת בכותל להחזיר לה את שרפרפה מידי השוטר.
  4. תהילה והמחבר נפגשים אצל הרבנית – ביקור חולים, תהילה משבחת את המחבר על קיום מצוות.
  5. תהילה והמחבר נפגשים בכותל – המחבר מדריך קבוצה של תיירים ורואה את תהילה עם מקל לראשונה.
  6. תהילה והמחבר נפגשים בבית תהילה – כתיבת המכתב לשרגא.
  7. + 8. תהילה והמחבר נפגשים בבית תהילה – גילוי סיפורה של תהילה על נישואיה וילדיה.

בסיפור תהילה יש תבנית של סיפור בלשי, יש מעין הדרגתיות באינפורמציה ופרטים וזה יוצר מסתורין וסקרנות.

 

אפיון:

  1. בבחירת שמה של תהילה: השם מעיד על אהדת הסופר לגיבורה
  2. אפיון הדמויות בסגנון אגדה: "זקנה אחת הייתה בירושלים…"
  3. עגנון נוקט באמצעי של אפיון ישיר, הוא כותב את תכונותיהן של תהילה והרבנית בצורה ישירה.
  4. עגנון מאפיין את תהילה באמצעות פעולותיה, הפעולות מעידות על אופיה של תהילה.
  5. עגנון מאפיין את תהילה באמצעות הפגישות איתה. בכל פגישה מתגלה מידע.

הסופר מאופיין אפיון עקיף מתוך התנהגותו. הוא נוקט כלפי הסביבה עמדה של אדם הנכנס למעורבות רגשית סובייקטיבית כלפי תהילה, ומצד שני עמדה של משקיף מהצד, יותר אובייקטיבי וביקורתי כלפי תופעות או בני אדם שאינם קרובים לליבו.

המספר:

המספר הוא מספר עד בעל מידע מצומצם. עמדתו מובעת באמצעות נימה אירונית ובאמצעות פניה ישירה לקורא. הפניות הישירות יוצרות קשר ביניהם ומחזקות את מהימנותו.

הסיום:

הסיום בתהילה הוא סיום סגור משום שגורל הדמות הראשית בסיפור ידוע – תהילה מתה. אבל יש הרואים בסיום תהילה סיום פתוח משום שסיום הסיפור לא פותר את השאלות והבעיות שעלו ביצירה: האם שרגא מחל לתהילה? האם שרגא קיבל את המכתב?

מוטיבים בסיפור:

הגורל:

סיפורה של תהילה מדגיש את הגורליות בחיי האדם. שלוש פגישות מקריות שבהן נפגש המספר עם הרבנית והחכם מובילות לעיקר הסיפור: תהילה ושרגא. הפגישות הן כביכול מקריות אך הן לא – מטרתן ליצור סקרנות, מתח ומתן מידע.

את כל חייה של תהילה מלווה הגורל: תהילה התארסה, האירוסין בוטלו כי שרגא הפך לחסיד, בעלה הפך לחסיד, שרגא נשבע כי לא יסלח לה לעולם ובגלל שבועתו מתו בניה של תהילה בדרך מוזרה, בנה מת 30 יום לפני בר המצווה, במקביל ליום האירוסין שלה עם שרגא – 30 יום לפני בר המצווה של שרגא.

החטא ועונשו:

היחס בין החטא ועונשו מבטא את הבעיה המרכזית בסיפור: האם משועבד האדם לגזרה קדומה או האם יש לאדם חופש בחירה? העלילה משקפת את שתי התפיסות.

תהילה מכירה בחטא שנעשה – אי בקשת הסליחה משרגא על ביטול האירוסין, כל חייה היא נושאת באשמה ומנסה לכפר על החטא במעשיה הטובים.

חטא ראשון הוא שאביה של תהילה לא ביקש סליחה משרגא על ביטול האירוסים.

חטא שני הוא של תהילה וזו הכפילות בחייה. בסיפור אין התייחסות לבעלה של תהילה ושמו אינו מוזכר כי אין לו חשיבות. תהילה לא אוהבת אותו, החטא של תהילה הוא בנפשה – באהבתה היא שייכת לשרגא אולם בגופה לבעלה. עצם כתיבת המכתב לשרגא שאותו אהבה לפני עשרות שנים, ההקפדה וההתרגשות בכתיבת מכתב שממילא שרגא לא יקבל.

העונשים: בעלה הופך לחסיד, בניה מתים בעונשים ומזרים ובתאריכים סמליים, בתה משתגעת.

הכפרה:

ייתכן שכל פעולותיה של תהילה: עזרה ליתומים, ביקור חולים, מתן צדקה, קריאת תהילים, הם כדי לכפר על חטאי העבר.

מוטיב חוזר:

המוטיב החוזר בסיפור הוא מוטיב ה"הגיע ולא הגיע" , הדמויות מגיעות עד סף האירוע אולם לא מצליחות לממשו.

ביטוי ירושלים וביטוי יופי היהדות:

ירושלים מבטאת את האירועים בחיי תהילה.

ביצירה מושגים רבים מתחום הדת ואורחות החיים ביהדות התורמים ליצירת אווירה של קדושה. אווירת הסיפור היא שקטה ואידילית כלפי חוץ אולם בתשתית היצירה קיימים יסודות של פקפוק בסדר העולם והנהגתו. האירוניה נוצרת בחשיפת הפער בין המציאות האידילית לקונקרטית.

*** העשרה: היצירה "תהילה" היא גלגולו של סיפור "חולדה ובור" המופיע בתלמוד. במסכת תענית, ח' עא" מופיעה הערה: "ואמר רבי אמי בוא וראה כמה גדולים בעלי אמונה. ? מחולדה ובור. ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בקב"ה… ורש"י מספר סיפור זה "בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה. אמרה: מי מעיד? והיה שם בור אחד וחולדה אחת עדים בדבר. לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת והוליד שני בנים, אחד נפל לבור ומת ואחר נשכתהו חולדה ומת. אמרה לו אשתו מה מעשה הוא זה שבנינו מתו במיתה משונה ? ואמר לה: כך וכך הוא המעשה "***

 

אולי יעניין אותך:

אפילו מתוך השקר האמת ניכרת: 9 ציטוטים מרגשים של ש"י עגנון

מדוע קרא לעצמו ש"י עגנון כפי שקרא? ואיך זה קשור להמצאת הרכבת, החלום האמריקאי והחילון

7 ציטוטים מובחרים של אלברט איינשטיין

סיכומים נוספים של סיפורי ש"י עגנון:

האדונית והרוכל \ ש”י עגנון

סיכום: הרופא וגרושתו \ ש”י עגנון

פנים אחרות \ ש"י עגנון

המלבוש \ ש"י עגנון

“מדירה לדירה” \ ש”י עגנון 

פרנהיים \ ש”י עגנון

כל סיכומי היצירות של עגנון 

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות