סיכום מאמר- קולוניאליזם ודה קולוניאליזם- חזן נעמי, השמשוני- יפה נורית, קרן אלה

סיכום מאמר- קולוניאליזם ודה קולוניאליזם- חזן נעמי, השמשוני- יפה נורית, קרן אלה

התפתחותן של התנועות הפוליטיות השחורות באפריקה הייתה רצופה בעליות ומורדות. רבים ראו ביסודו של "הקונגרס הלאומי האפריקני" ב-1912 את ראשית ההתארגנות הפוליטית האפריקנית אך תנועות מחאה אפריקניות החלו זמן רב קודם, בסוף המאה התשע עשרה, כשזכות הבחירה אפשרה את מעורבותם הפוליטית של בעלי הרכוש בראשות אליטה של חניכי מוסדות המיסיון הקולוניאליים. למרות ההבדלים האזוריים והפוליטיים, המעורבות הפוליטית האפריקנית לפני שנת 1910 התאפיינה בליברליזם ששיקף את עמדתה של האליטה האפריקנית בחברה הקולוניאלית והיה מנותק לגמרי מתנועות המחאה הכפריות הפופוליסטיות. חברי גופים אלה, שהיו ברובם חניכי מיסיון, בני המעמד הבינוני, תבעו הזדמנויות חינוך שוות והרחבת זכויות ההצבעה המוגבלות שניתנו לשחורים אך השלימו עם הפטרנליזם של החברה הלבנה.

תחילת ההתארגנות האפריקנית במאה העשרים הייתה בדמות כנסיות עצמאיות אשר מטרתן העיקרית הייתה השגת עצמאות דתית אפריקנית במסגרת הנצרות וסיפוק צרכים חברתיים ורוחניים לעם האפריקני. הפרישה מן הכנסייה המערבית נתפסת למראית עין כמחאה נגד הקולוניאליזם האירופי אך ניתן אף לפרשה לא כאות לדחיית ההשפעות של המעצמות הקולוניאליות, אלא כביטוי לעומק השפעתן. יתר על כן, אותה אליטה אפריקנית, מעורבת פוליטית, אשר לקחה על עצמה את תפקיד הגישור בין האפריקנים לשלטונות הקולוניאליים, האמינה שהקמת הכנסיות האפריקניות העצמאיות לא תאיים על סמכותם הדתית והשלטונית של הלבנים בשל העובדה שהגזעים השחורים מודעים היטב לתלותם במיסיונרים הלבנים, לחובות שלהם כלפיהם ולחשיבותה המכרעת של הנוכחות הלבנה לניהול התקין של ענייניה האזרחיים והדתיים של המדינה.

מערכת החינוך האפריקנית בתקופת הקולוניאליזם הייתה מבוססת על עקרונות ה"התפתחות הנפרדת" ועל הקמת בתי ספר הדומים לגטאות אשר הולידו את רעיונות "התודעה השחורה". עבור משפחות שחורות בעלות רמה אינטלקטואלית מסוימת, היחידות שבניהן יכלו להתקדם מעבר לבית ספר היסודי, הייתה ההשכלה למעין "מילת קסמים". היה זה האמצעי היחיד שאפשר לשחורים, מכוח שוויוניות התעודות, לזכות במעמד מכובד בעיני החברה הלבנה. היה זה גם האמצעי היחיד שאפשר לבני משפחות בעלות תודעה פוליטית מסוימת להאמין, שיוכלו ביום מן הימים לפעול לשיפור תנאי חייו של העם השחור. בנוסף לתשלום מיסיהם, הרימו המשפחות השחורות תרומה משמעותית לבנייתם של בתי ספר בערי מגוריהם והתפתחו מגעים תכופים ונרחבים עם האוכלוסייה הלבנה.

כך, לצד ההידרדרות במערכת החינוך האפריקנית העממית, נוצרה התפשטות של החינוך המערבי, האליטיסטי בקרב שכבה קטנה של משכילים אפריקנים שחלקם אף נסעו ללמוד במדינות מערביות והושפעו רבות מהלאומיות הפאן אפריקנית אשר לא יצאה נגד הקולוניאליזם כרעיון אלא כנגד האפליה הגזעית וביקשה לטפח בקרב האפריקנים זהות עצמית מובהקת יותר.  מעבר לתרומות והקמת בתי ספר בערי מגוריהם, הקימו בני האליטה האפריקנית, ארגונים חברתיים ותרבותיים בניסיון לערוך אינטגרציה בין הערכים המערביים אותם ספגו בזמן לימודיהם באירופה וארצות הברית, לבין זהותם האפריקנית. הארגונים הללו היוו בסיס לפיתוח פוליטי והמשכילים שעמדו בראשם לקחו על עצמם את תפקיד ייצוג הילידים בפני השלטונות הקולוניאליים מתוך הנחה כי אם יפנו אל השליטים הקולוניאליים בשפתם המערבית, תוך שימוש במושגים וערכים אירופאים, יצליחו לחולל שינוי ולהשיג שיתוף פעולה בין השליטים לנשלטים .

ניתוחם הפוליטי של אותם משכילים היה שונה מן ההתעוררויות הפוליטיות הרדיקליות שאפיינו את תנועות המחאה הכפריות של אותה העת. המשכילים ראו ברדיקליזם כתהליך הדרוש להפצת התודעה הפוליטית בקרב העם האפריקני אך כשלב ראשוני בלבד. לדידם, הסירוב לשתף פעולה עם לבנים איננו יכול לשמש אסטרטגיה נכונה לטווח ארוך ועל כן התעוררותו של העם השחור היא תנאי מוקדם לכל גישה מציאותית ובונה, הרואה בברית עם הכוחות הלבנים המתקדמים את הבסיס לפיתרון השואף ליצור אפריקה חופשית ודמוקרטית.

המפלגות האפריקניות הראשונות ייצגו בעיקר את אותה אליטה של משכילים שהיו קשורים לשלטונות הקולוניאליים. אמנם לכאורה תרומתן הייתה משמעותית אך תביעותיהן שרתו באופן מובהק את האינטרסים של האליטה ואת שאיפתם להשגת זכויות יתר ועל כן לא נשמעה בקרבן קריאה להחלפת השלטון הקולוניאלי אלא להרחבת השתתפות האפריקנים במרכזים הקולוניאליים. השלטונות הקולוניאליים לא ראו במפלגות אלו כאיום ממשי על ריבונותם ועל כן לרוב התירו פעילות מפלגתית מוגבלת באזורי שליטתם.

 

 

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות