שינוי במעמד השחורים בארה"ב- מאבק השחורים – סיכום

שינוי במעמד השחורים בארה"ב- מאבק השחורים

משנת 1909 הארגון שמוביל את האינטרסים של השחורים בארה"ב הוא הNAACP – האגודה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים. מי שייסד את הארגון הוא בחור שבם דבואה מניו אורלינס. הדרישות של הארגון הן דרישות לשוויון מלא בין השחורים ולהלבנים כשהזירה העיקרית בה הוא פועל היא הזירה המשפטית-

  1. ביטול ההפרדה הגזעית בצבא
  2. דרישה מאוניברסיטאות לא למנוע הרשמה של שחורים

במשפט ב1896, הומר פלצ'סי שהיה בחור שהוא 7/8 לבן ו1/8 שחור, נכנס לקרון של לבנים בארה"ב ודרש שיתנו לו להכנס אך נמנע ממנו. הוא הלך לביה"מ וביה"מ דחה את טענותיו ואז הוא תבע את השופט בביה"מ העליון האמריקאי ושם נקבע עיקרון "נפרד אך שווה" שאומר שאין פגיעה בחוקה האמריקאית או בשוויון בפני החוק אם מוסד פרטי ידרוש הפרדה על בסיס גזעי בתנאי שינתנו אותם תנאים לשני הצדדים.

לאחר מלחמת העולם השנייה , דרישותיהם גוברות ובעיקר גוברת הדרישה ל"הפרדה אך שוויון".

החיילים חוזרים הביתה וחלקם שחורים והם לא מוכנים לחזור למצב ההפרדה . הנשיא טרומן מודיע על הקמת ועדת חקירה שתחקור את מעמד השחורים בארה"ב וועדה זו מעלה ניתוח:

  1. שלילה של זכויות פוליטיות
  2. הפליה ביחס של מדיניות המשטרה
  3. כמות גדולה של מעשי לינץ' נגד שחורים, שהרשויות מתעלמות מהם.

דוח זה מעורר הרבה מאד תרעומת ודרישות לשינוי המצב אך הנשיא טרומן שהוא נשיא דמוקרטי שמגיע ממדינות הדרום, שבהן מתקיימות ההפליות הללו, מרגיש שהוא לא יכול לפעול נגד ההפליה ועל כן הרפורמות שנערכו בתקופתו היו מינוריות.

בשנת 1954 נערך משפט בראון נגד מחלקת החינוך של טופקה, בירת קנזס. בראון, אישה שחורה, רצתה ללמוד בבית ספר של לבנים, דבר שנמנע ממנה. בית המשפט העליון, בראשות השופט וורן, קבע שההפרדה אסורה ובלתי חוקית. חלק גדול מן ההגות הפוליטית האמריקאית נקבעת ע"י שופטים. המינויים לביה"מ העליון באמריקה הם פוליטיים- הנשיא ממליץ וועדה בבית הנבחרים מאשרת. ביה"מ של שנות ה50 בארה"ב מונה ע"י רוזוולט כבר בשנות ה30 והשופטים אז היו ליברליים- זאת אומרת שאנו מצויים בתקופה שבה למרות שהמשטר הוא רפובליקני, ביה"מ הוא ליברלי. בעקבות הפסיקה המדוברת מתחילה דרישה לביטול ההפרדה הגזעית בשאר מדינות ארה"ב.

שבירת הפפרדה חשובה נוספת הייתה בתחבורה הציבורית- בשנת 1955 במונטגומרי, אלבמה, עולה בחורה שחורה בגיל העמידה , בשם רוזה פארקס, לאוטובוס ומסרבת לפנות את מקומה לאדם לבן. רוזה פארקס נעצרת ועומדת למשפט ותושבי אלבמה השחורים מחרימים את התחבורה הציבורית. מי שמנהיג את המרד הוא מרטין לותר קינג, כומר שחור העומד בראש ארגון הועדה למנהיגות הנוצרית של הדרום. מרטין לותר קינג מנהיג תפיסה שונה של התנגדות אזרחית- התנגדות אזרחית סבילה /אי ציות אזרחי- להמשיך במחאה ולהמשיך לא לשתף פעולה ולהתנגד אך לעשות צזאתץ באיפוק מוחלט וללא אלימות. תפיסה זו באה להתמודד עם הסטראוטיפ של ה שחור האלים ולהציב מול אמריקה את האדם השחור הזקוף  והגאה שערכים נוצריים מוטבעים אצלו והוא לא מוכן לעבור על החוק אך לא מסכים עם ההפלייה- המטרה הייתה לחדד את נקיפות המצפון של הלבן האמריקאי. כעבור שנה של מחאה החלה רשת התחבורה הציבורית במונטגומרי לבטל את ההפרדה הגזעית, דבר שהביא לעליית החיכוך בין השחורים ללבנים.

 

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

יש לי חלום: הציטוטים הגדולים של מרטין לותר קינג

16 ציטוטים חזקים על שינוי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות