סיכום טוב: שיר אמי והנחל – אורי צבי גרינברג

שיר אמי והנחל / אורי צבי גרינברג (מילות השיר)

ואולי אל הנחל ההוא מימי הנערות

השוטף פי סְדָנוֹ של העץ הכָּרוּת

המְלַחֵך את גדרות הזרדים החומים

של גני הפֵּרות שם, תבוא הנערה

אדומת השיער, היא אמי.. דִמדומים.

ותפשוט בגדיה ובכתונת משיה

תרד שם בנחל, אראנה שוחה:

אלוהית היא במים נאוה בְּכֹחָה!

דומיה וניחוח פֵּרות מסביב.

ואני עוד אינני ביקום ואבי

עודו עלם בנוף בית אמו ואביו.

והנה היא עולה מן הנחל.. אמי:

הנערה הַבָּרָה אדומת השער

בְּלִבְנַת הבתולים בכתונת מֶשְיָה

ואין היא רואה את בנה המבוגר

העומד ורואה את אמו בעולם

ונערה היא בטרם-עת-אם, בְּאֵשְיָה

נוגה, ראשה בערוב יום אל גדרות

הזרדים החומים

של גני הפֵּרות,

שנוספה על מִתְקָם מתיקות דמדומים..

הָה הִכְסִיף זה הראש והשלג זה הראש

עֲדֵי שֶנִכְפַּש בדמו בעפר

שנשפך בידי גוי גרמני באכזר.

והבן לא שילם ואת הבור לא חָפַר.

 

לפניכם סיכום קצר ותמציתי של "שיר אמי והנחל" של אורי צבי גרינברג, כאן תוכלו גם למצוא סיכום מורחב של השיר (מילים ראה לעיל)

השיר "שיר אמי והנחל" של אצ"ג נכתב מנקודת תצפית מאוחרת, יש בו פרספקטיבה של זמן. הדובר כותב את הדברים אחרי שהם קרו.

במבט ראשון נראה כי נושא השיר "שיר אמי והנחל" הוא אמו של הדובר, אמא שמעולם לא הכיר.

האווירה בבתים הראשונים של השיר היא פסטורלית ("הנחל ההוא", "גני הפרות").

אולם גם בבתים הראשונים מופיעים רמזים לסיום האכזרי:

בית א'

"העץ הכרות" – קונוטציה שלילית (אולי הראש הכרות? ).

"אדומת השיער"- קונוטציה של דם.

"דמדומים"- שעת בין ערביים, השעה בה מתחלפת מידת החסד במידת הדין.

"אלוהית היא במים…" – בשני הבתים הראשונים הדובר מיחס לאמו תכונות אלוהיות, הוא מעלה אותה.

האווירה במילות שני הבתים הראשונים של "שיר אמי והנחל" היא פסטורלית, אך אכזרית בבית האחרון. כך נוצר פער בין מה שהיה (רצח האם), לבין מה שיכול היה להיות. זוהי טכניקה של כתיבה שמשווה בין כתבים שונים, וכך בעצם מעצימה את הרגש.

בשורה החמישית בבית הראשון, ובשורה הראשונה של הבית השני מופיעות 3 נקודות. הן מופיעות כדי להראות אלמנט של רגש, המילים נעתקו מפיו של הדובר.

בית ב'

"עולה מן הנחל"- כמו ונוס  של בוטצ'לי שעולה מן הגלים.

"הנערה הברה"- צחה, לבנה, צבע של בתולים.

"נוספה על מתקם מתיקות דמדומים" –נוספה מתיקות של סוף יום.

בית ג'

"הה"- מילת קריאה שבאה להדגיש אסון.

בבית זה האם כבר הזקינה, שיער ראשה הלבין.

"עדי שנכפש בדמו בעפר"- האם נרצחה, האדמה כבר לא פורייה…

"והבן לא שילם ואת הבור לא חפר" – משפט זה משווה לשיר גוון של החמצה. המשפט מראה שנואש השיר הוא בעצם הבן שלא יודע מה עלה בגורל אמו. משפט זה מחזיר אותנו למילה הראשונה בבית הראשון "ואולי". מכיוון שהבן אינו יודע מה עלה בגורל אמו, כל השיר הוא בגדר השערה, ספקולציה.

אמצעים אומנותיים  ב-"שיר אמי והנחל" :

  1. ניגוד- בין האווירה הפסטורלית בבתים הראשונים, והרצח בבית האחרון.
  2. האנשה של הנחל בבית הראשון : "המלחך את גדרות הזרדים".
  3. שימוש במילים ממשלב שפה גבוה.
  4. 3 נקודות שמופיעות 3 פעמים בשיר כדי להראות אלמנט של רגש.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות