מדינת הרווחה בבריטניה – סיכום

בריטניה- מדינת רווחה

בריטניה חשה המגינה האחרונה במלחמת העולם השנייה. אירופה כולה נופלת נתח אחר נתח לידי היטלר ובריטניה נותרת לבדה. וינסטון צ'רצ'יל היה נביא הזעם של שנות ה30, הוא נדחק למדבר הפוליטי ונתפס כמחרחר מלחמות לא רלוונטי. הוא באופן קונסיסטנטי, משנת 1933 דיבר על הסכנה הגרמנית וכאשר סכנה זו רקמה עור וגידים הפך צ'רצ'יל למנהיג בריטניה ועמד לבד מול גרמניה הנאצית (1941). לצ'רצ'יל היו הצלחות וכישלונות, הוא זוהה עם הניצחון הצבאי במלחמה והינה עוד בטרם נדמו תותחי מלחמת העולם הראשונה, ביולי 1945 יש בחירות כלליות בבריטניה וההנחה היא שזה יהיה ניצחון קליל לצ'רצ'יל אך המפלגה השמרנית מקבלת 213 מושבים ומפלגת הלייבור 392 מושבים וצ'רצ'יל בבוקר ה25 ביולי מגיש את מכתב התפטרותו. קלמנט אטלי שעמד בראש הלייבור, היה דמות אפרפרה ולא נואם גדול. לא היה ברור איך הוא הפסיד לצר'צ'יל.

הסיבות להפסד צ'רצ'יל לאטלי:

1)       ההערכה הייתה שצ'רצ'יל היה דמות נערצת אך הוא העפיל על כל מפלגה שעמד בראשה ולכן במחוזות השונים המועמדים של השמרנים נתפסו כלא דומיננטיים ביחס לצ'רצ'יל ועל כן אזרחים העדיפו להצביע למועמדי הלייבור הדומיננטיים ולא למועמדים הנחותים והלא דומיננטים של השמרנים.

2)       מע' הבחירות של המפלגה השמרנית הייתה גרועה בעיקר בשל היותה מלווה בזחיחות, לעומת עבודת שטח טובה של הלייבור.

3)       הלייבור היתה מפלגה שנאבקה שנים רבות בשאלה של לגיטימיות. האישיות של אטלי חיזקה את הלגיטימיות כי לא הייתה לו חזות של מהפכן.

4)       הלייבור במהלך מלחמת העולם הראשונה: אטלי היה הסגן של צ'רצ'יל ועמד במשרד השיכון בצורה מוצלחת מאד. יוחסה למפלגה יכולת ארגון גבוהה, מה שפתר את בעיית הלגיטימציה של הלייבור.

5)       ציבור הבריטי היה עייף ממלחמת העולם הראשונה ורצו מנהיג חדש לעת החדשה. הלייבור הטמיע שיח חדש ששם דגש על סולידאריות, אחריות ציבורית…

בשנת 1941 בריטניה מטילה על סר בוורג' (שניהל אוניברסיטה) לעמוד בראש הוועדה לבחינת מערך הביטוח הסוציאלי בבריטניה.וועידת בוורג' הינה דו"ח שהוגש בב1 לדצמבר 1942 והציע תוכנית כוללת לביטוח סוציאלי והבטחת רמת חיים מינימלית לכל אזרח. זה דו"ח חשוב ביותר שהיווה תשתית למדינת הרווחה המודרנית. תוכנית לביטוח סוציאלי, דמי אבטלה, טיפול רפואי לכל וכד'. צ'רצ'יל התנגד לדו"ח זה שכן הוא הציג תוכנית יקרה שבמהלך מלחמת העולם הראשונה לא ניתן להכינס אליה כלכלית. הלייבור מאידך גיסא, לקחו דו"ח זה והציבוהו במרכז מצעם.

מלחמה היא בדר"כ קטליזטור למבחנים חברתיים. בבריטניה המעמדית, הרעיון של טשטוש ההבדלים המעמדיים ומעורבות המדינה היו היתד של הרפורמה הבריטית לאחר מלחמת העולם הראשונה. הלייבור שהבינו את כוח הרפורמות הצליחו לעלות לשלטון.

מדינת הרווחה מהווה את הסינתזה- במדינת הרווחה הבריטית לא יהיה רעיון של שינוי פני החברה וחלוקת ההון מחדש אלא צמצום פערים בצורה סדורה ושמרנית ולא מהפכנית. למדינה יש אחריות כלפי האזרחים שלה וקיים מינימום של רמת חיים שהמדינה מחוייבת להעניק לכל אזרחיה.

במהלך מלחמת העולם השנייה התפתחה תופעה של "גולים פוליטיים" ויש כל מיני מאפיינים להם:

  1. חלק מהגולים הפוליטיים חזרו בתום מלחמת העולם הראשונה למזרח אירופה ולחיקו של הקומוניזם בו הם האמינו.
  2. חלק מגולים אלו כתבו במהלך המלחמה כמה מן הטקסטים הכי מפורסמים שלהם וכך למשל, פרידריך פון הייק שהיה אוסטרי שברח מאירופה ואחרי מלחמת העולם הראשונה הגיע לארה"ב וייסד את אסכולת שיקגו. ספרו- "הדרך לשיעבוד" מהווה מניפסט קפיטליסטי שבו הוא עושה מהלך פילוסופי כלכלי רחב. טענתו הבסיסית היא שהדבר החשוב ביותר למין האנושי היא החירות. ספר זה קושר את הפשיזם האיטלקי, הנאציזם והקומוניזם לשיטה טוטאליטרית אחת המשעבדת חירויות ומובילה לקטסטרופה פוליטית. הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק עם כלכלת שוק חופשית ולהיפך. ספר זה נתפס באור די בעייתי כשיצא לאור שכן הוא תוקף לא רק את הקומוניזם אלא גם את מדינת הרווחה אך עם השנים מסתבר שכמה מדבריו נכונים. טענתו הבסיסית הייתה שאין שום יכולת לשערך אינטרס כלכלי אחד, כלומר, כל הניסיונות לתכנן רצונות אנושיים נועדו לכישלון והפקעת חירויות, טוטאליטריות וכאוס. אם המדינה תנסה לתכנן את המשק היא לא תצליח. מושג המפתח הוא "תורת המחירים"- הכלל שצריך להוביל את המין האנושי הוא עלות מול תועלת וזה המנגנון שיצור סדר בלתי מתוכנן.
  3. ראה גם סיכום מאמר – מדינת רווחה \ ג'וני גל

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות