המשבר הכלכלי בארה"ב – סיכום

המשבר הכלכלי בארה"ב

קיימות שתי תפיסות בסיסיות העוסקות בממשל , שמי שניסח אותן היה הפילוסוף השמרני הבריטי מהמאה ה18, אדמונט ברג שהבחין בין שתי צורות ממשל-

  1. delegate- האצלת סמכויות ויפוי כוח, ייצוגיות.
  2. trusty- נאמן של הציבור בשלטון לפרק זמן.

מבחינת אדמונט ברג התפקיד של נציג הציבור הוא trusty לעומת הdelegate שמייצג את האינטרסים של מי ששלח אותו.

בשנת 1929 נכנס נשיא חדש בשם הרברט הובר לארה"ב שנבחר על כנפי ההצלחה של הממשל שבו שרת כמזכיר המסחר והתעשייה. בשנים אלו השגשוג באמריקה היה בשיאו והיא נוטשת את מדיניות הרפורמה ומתמקדת במסחר- הופכת למעצמה כלכלית הגדולה בעולם. הובר מביס ב1928 את המועמד הדמוקרטי אלפרד סמית'.

באוקטובר 1929 יש קריסה מוחלטת של הסדר הכלכלי והסיבות לכך הן:

  1. ארה"ב כבר אינה שוק סגור אלא סוחרת עם כל העולם ומלווה הלוואות גדולות למדינות אירופה לשיקומן לאחר המלחמה. אירופה לא יכולה להחזיר את ההלוואות וארה"ב נתקעת ללא כסף.
  2. תקופת השגשוג נותנת לבנקים אפשרות לתת אשראי גבוה מאד לעסקים רבין שלא מצליחים לעמוד בהרשאות ולהחזיר כספים לבנקים ויש קריסה.
  3. התחושה של השגשוג יוצרת מצב של ייצור מאד מוגבר ומאחר ואין לזה גיבוי בהכנסות שיש בציבור , אין מי שיקנה את המוצרים ולכן יש פשיטות רגל. אנשים מובטלים יוצאים לרחובות ואין כוח קנייה וכך הולך ומעמיק המשבר הכלכלי.

שנות השפל הן שנים מאד קשות בארה"ב. השפל הגדול אינו רק שפל כלכלי אלא גם תחושה נוראה של היעדר תוחלת וגם תחושה נוראה של עוני. אנשים בריאים ומסוגלים נודדים ברחובות כדי להרוויח כסף. השפל הגדול לא פגע באוכלוסיה ספציפית בארה"ב אלא בכולם- המעמד הבינוני בורגני, המהגרים, השחורים… המשבר פוגע בלב הפרוטסטנטי שבנה במו ידיו את המדינה ועל כן זעקת המחאה לא הייתה רק של השחורים שאף אחד לא הזדהה איתם אלא זעקה של חוט השדרה של אמריקה. משנת 1929 עד 1932 המשבר מתחולל ואף אחד לא דורש מהובר להתפטר שכן הגישה האמריקאית היא גישת הtrusty .

 משנת 1932 כל נשיא אמריקאי שיזכה בבחירות ישב ב"קואליציה הדמוקרטית הגדולה" שהיא קואליציה שמורכבת מכל הקבוצות שהמדיניות הכלכלית לא מיטיבה עימם:

  1. שחורים
  2. מהגרים
  3. קתולים
  4. תושבי הערים של ארה"ב- אמריקה העירונית של הפועלים שמובטלים מעבודתם.
  5. מדינות הדרום- בעלי המשקים הקטנים שאחרי מלחמת האזרחים איבדו משטחיהם והיו הנפגעים הקשים מהמשבר הכלכלי. תמיכתם במפלגה הדמוקרטית נבעה מכך שהרפובליקנים היו נגדם במלחמת האזרחים.

קואליציה רחבה זו הקנתה את היכולת של הדמוקרטים לזכות בבחירות ומאז נשיא שאינו דמוקרט לא יכול לזכות בבחירות.

רוזוולט מגיע לתפקידו ובמשך 100 הימים הראשונים הוא מבצע שורה של רפורמות שהכותרת שלהן היא "הניו דיל"- הארגון הכלכלי החדש של אמריקה.

הניו דיל- מתבסס על הגותו של הכלכלן הבריטי קיינס שכתב מאמרים במהלך המאה ה20 והמאמר "המסה על הרפורמה המוניטרית" היה המאמר בו טבע את המושג "כסף מונחה". התפיסה הקנסיינית גרסה שאנו מאמינים בשוק חופשי אבל בשוק זה צריכה להיות הנחת יסוד שיהיה משבר. האזרחים צריכים להיות מודעים לכך שהמשבר נמצא מעבר לפינה.

"כסף מונחה"- מעורבות מרוסנת של הממשלה בפעילות הכלכלית, כלומר, הממשלה צריכה לגעת במשק גם כדי לכוון אותו וגם כדי להיות מסוגלת לשקם את המשק לאחר קריסה.

שתי צורות השפעה של הממשלה על המשק:

  1. מדיניות פיסקאלית- ליזום פרויקטים שבהם לממשלה יהיה כסף משלה לביצוע פעילויות- יצירת מקומות עבודה.
  2.  מדיניות מוניטארית- התמודדות עם שערי מטבע.

משמעות המדיניות: למדיניות יש עוצמה כלכלית משלה והיא מסוגלת לקחת אחריות על השכבות החלשות בעיתות משבר. רוזוולט מגיע לשלטון ובחודשים מרץ  עד יוני הוא מכניס את המדינה לפעילות כלכלית האמריקאית והרעיון הוא להזרים כמה שיותר כסף לשוק על מנת לגלגל את הכלכלה.

המדיניות של רוזוולט:

  1. חוק התיאום החקלאי- מערכת פיקוח על מכסות, אפיקים של שיווק, מחירים ורמות אשראי שבנקים יכולים לתת לחקלאים. המושג "הבנק האמריקאי" הופך להיות גוף שריר וקיים המסוגל לפקח על כספי המדינה.
  2. יוזמים הקמה של לשכות עבודה ממשלתיות
  3. הרשות לפיתוח עמק טנסי- המדינה משקיעה כסף רב בעבודות ציבוריות כשהרעיון הוא שאנשים יתחילו לעבוד כדי שיוכלו להחזיר תשלומים על חובותיהם. הרשת לפיתוח טנסי  העסיקה עובדים רבים והיוותה מגנט לפעילות עסקית רחבה יותר.

***חלק גדול מהגשרים בניו יורק  והרכבת התחתית הם פרויקטים שיזמה הממשלה בכדי לייצר תעסוקה לחיילים שחזרו מהמלחמה ולמנוע אבטלה.

קיצו של הניו דיל- יש הטוענים שהניו דיל מיצה את עצמו ב1938 ושארה"ב פונה למדיניות כלכלית אחרת אך חודשים  ספורים לאחר מכן פורצת מלחמת העולם השנייה וארה"ב פונה למדיניות כלכלית מלחמתית.

בשנת 1934 התקיימה מערכת בחירות גם חיצונית וגם בתוך המדינות עצמן כאשר בקליפורניה היה מועמד בשם אפטון פינקלר הדמוקרט. הוא היה סופר עם תפיסת עולם חברתית מאד מוצקה. בתקופה ההיא חדרה המדייה למערכת הבחירות והייתה לה השפעה רבה ובאחד מיומני החדשות הופיע סקר עיתונאי ששואל בלוס אנג'לס העדפות אזרחים בנוגע לבחירות והסקר שהיה לא אמין, שימש כקמפיין נגד הקומוניזם והביא להפסדו של אפטון פינקלר.

ראו גם: הגורמים למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב וביטוייו

השפעת המשבר הכלכלי הגדול על אירופה

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות