מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים: המהפכה הקומוניסטית – חלק א

המהפכה הקומוניסטית:

המהפכה הקומוניסטית ברוסיה היא אחד האירועים המשמעותיים ביותר שעיצבו את המאה ה20 . היו שראו במהפכה כאירוע בלתי נמנע והיו שראו בה כקריאת תיגר כלפי העולם המערבי. כל נושא המהפכה היה נושא נחקר מאד שהיווה מודל לתיאורטיקנים רבים.

 החוקרת האמריקאית תדה סקוצ'בול הגדירה את המושג מהפכה כאירוע שחייב לעמוד במספר קריטריונים:

  1. שינוי רדיקאלי בפרק זמן קצר ולא תהליך ארוך.
  2. השינוי חייב להיות פוליטי (אך לא רק).
  3. השינוי חייב להיות אלים ואגרסיבי.
  4. תוכן השינוי המהפכני חייב להיות ברוח המודרנה – שינוי שהופך את מאזני הכוח בחברה האגררית ומעבירה לחברה מודרנית.

לכאורה המהפכה הקומוניסטית היא מהפכה ברוח המהפכות שחזה קרל מרקס, שמהותה שלנות את המבנה המעמדי בשל החברה בכך שהמעמד הפרולטרי יטול על עצמו את ההנהגה וינהיג שינוי. המהפכה לכאורה קמה מלטמה כשהמון העם הזועם קם על מנצליו ומשנה את החברה. אך לא כך קרה ברוסיה.

חוקר בשם ברינגתון מור ניתח דפוסים של מעבר חברות ממצב של פרה מודרנה ותיאר שלושה סוגי מהפכות:

  1. מהפכה בורגנית – המהפכות של המעמד הבינוני שמעלות ומשנות את החברה.
  2. מהפכות שבאו 'מלמעלה' – האצילים יוזמים את הרפורמה ומחזירים עוצמה לאליטות- ישנה סכנה לגלישה למשטרים רדיקאליים ימניים.
  3. מהפכות איכרים – מהפכות שעומדות בסתירה גדולה מאד למהפכה הבולשביקית כפי שתופסים אותה שכן דובר במהפכה על שינוי במונחי תיעוש, עיור וכו'… ולא מהפכת איכרים.

אנגלס טען שברוסיה קיימת קהילה כפרית כקהילה שיש בה פוטנציאל קומוניסטי שיכול להוביל למהפכה.

המהפכה הקומוניסטית ב-1917 מסכמת 100 שנים של אי נחת מתמדת ברוסיה, תחת שלטון הצאר של בית רומאנוב. כבר ב-1825 התרחש המרד הראשון-מרד הדקבריסטים-'מורדי חודש דצמבר' – ניסיון של קציני צבא להפוך את רוסיה למעין מונרכיה חוקתית. המרד לא הצליח אך הוליד שורת רפורמות כשהמשמעותית מביניהן התחוללה ב-1861, במקביל למלחמת האזרחים בארה"ב, בוטלה המערכת הפיאודלית הרוסית והצמיתים שוחררו ביוזמת הצאר אלכסנדר השני. מאחור יותר צמחו תנועות מהפכניות שניסו לרדת אל העם ובאמצעים טרוריסטיים לפגוע במוקדי הכוח בשלטון, כולל רצח הצאר אלכסנדר השני עצמו. ב-1905, לאחר מלחמת רוסיה-יפן, שהסתיימה בתבוסה רוסית, התרחשה מהפכה נוספת שהיוותה תשתית להקמת מערכת שלטונית עם מאפיינים דמוקרטיים-מוקם מבנה דמוי פרלמנט שנקרא " הדומה"). וב-1917 התרחשו שתי מהפכות – הראשונה סילקה את השלטון הצארי והשנייה העלתה את הבולשביקים.

בעיות יסוד בחברה הרוסית בתקופה שלפני המהפכה:

  1. בעיה אגררית- פערים חברתיים משמעותיים בין מעמד האצולה לאיכרים ושאיפה של האיכרים לשחרור אדמותיהם.
  2.  הפרולטריון- ברוסיה, מעמד הפרולטריון כלל 3 מליון איש, אחוז קטן אך גדל במהירות. במהלך סוף המאה ה19 רוסיה עברה תהליך של תיעוש שהגדיל את הפרולטריון בערים הגדולות, שהיוו מוקדי כוח פוליטיים-כלכליים.
  3. בעיית הלאומים – רוסיה היא הנסיכות המוסקובית שאחרי המאה ה16 מתפשטת מזרחה וכובשת אזורים אדירים. היא הופכת למדינת ענק עם מיעוטים רבים שלהם תודעה לאומית מפותחת ואינם מוכנים לקבל את ההגמוניה הרוסית על כל מרכיביה.
  4. בעיית מלחמת העולם הראשונה – המלחמה האיצה וחשפה בעיות תשתיתיות חמורות.למשל- למרות שברוסיה האיצו את הייצור לא הייתה תשתית רכבות להעברת הייצור, מעט מאד אמצעי תחבורה, בעיות טכנולוגיות אלו הובילו לרעב גדול בצבא. במלחמה איבדה רוסיה 8 מיליון חיילים ואוכלוסייה אזרחית.
  5. בעיית הנהגה – המנהיג, הצאר ניקולאי השני היה מנהיג חלש ולא כריזמטי, שלא מילא את הציפיות שתלו ב"דומה", ורוקן אותה מתוכן ממשי.במהלך מלחמת העולם, ב-1915, באקט פטריוטי, החליט להצטרף לחיילים בחזית והכתיר את הצארינה (שבמוצאה הייתה גרמניה) לנהל את המדינה, דבר שנתפס בצורה שלילית בעם. המשטרה החשאית (האוכרנה) החלה להפיץ שמועות על הלכי רוח מהפכניים בחברה, אולם הצאר היה מנותק לגמרי מהציבור ומהאינפורמציה הזו ולכן משלם את המחיר.ב26/2/1917  הכול מתפוצץ לראשונה כשהמפגינים נגד המלחמה מקבלים תגבורת מהצבא הרוסי ותוך 3 ימים נופל שלטון  בית רומאנוב.

נוצרת מערכת פוליטית חדשה לגמרי-

הכוחות הפוליטיים באותה תקופה –

1. הימין הרוסי – נאמני הצאר (משפחתו, האצולה והכנסייה) התומכים בצאר ובהמשך המלחמה.

2. המפלגות הליברליות – הקדטים, הכוח שחולל את ההפיכה.הם בעד המשך המלחמה אך דרך רפורמות מרחיקות לכת בשלטון. רובם מדברים על רפובליקה.

3. הסוציאליסטים המתונים – בעד רפורמות שלטוניות מרחיקות לכת, בשום אופן לא להחזיר את הצאר. הם נגד המלחמה, להמשיכה רק עד שחרור השטחים הכבושים – מלחמה ללא כיבוש וסיפוח, חזרה לגבולות הרוסיים המקוריים.

4. הסוציאליסטים השמאליים – הסוציאל רבולוציונרים, המנשבקים, אינטרנציונאליסטים. מדברים על מהפכה כוללת, תפיסת עולם סוציאל', הפסקת המלחמה ושלטון בינלאומי כולל.

5. הבולשביקים – סיעה שהתפצלה מתוך המפלגה הקומוניסטית. הם אומרים שהמלחמה היא דבר מגונה, היא נגד של האינטרסים של הפרולטריון, היא תוצר של האומות  האירופאיות האימפריאליות. אין להם עניין במלחמה, אך מרגע שפרצה ניתן להשתמש בה באופן חיובי. ניתן לטענתם להפוך את יעודה למלחמת מעמדות שתשנה את פני העולם ותעביר אותנו לשלב ההיסטורי הבא. (קומוניזם = שלב היסטורי חדש, פרק היסטורי).

 השלטון שמתעצב הוא דו ראשי- מצד אחד הפרלמנט הרוסי ומצד שני הכוחות הסובייטים שהם מועצות פועלים שנמצאות בערים הגדולות ושולטות בפועלים. למעשה הכוח המשמעותי ברוסיה לשם הפיכה הם הסובייטים שכן הצבא נמצא בחזית. אמנם הסובייטים היוו מיעוט אך ישבו בנקודות רגישות ברוסיה ועל כן היוו כוח מכריע בנקודות בהן הוכרעו החלטות פוליטיות. נוצר כאן מצב שבו הכוח הפורמאלי הוא בידי הממשלה אך הממשלה חייבת להתחשב כל הזמן ברצונות הבולשביקים כי הם שולטים בסובייטים ואצלם מצוי הכוח הפיזי.

ממשלות ברוסיה קמות ונופלות לאורך 1917 והמלחמה מתחדשת בכל מיני צורות והבעיות נוצרות בשל העובדה שהשינויים בשלטון לא הובילו לשינוי מהותי באזרח הקטן ולכן אם במדינה הממשלה לא מסוגלת לחולל שינוי, יש משברים משטריים כל הזמן- ברוסיה יש כאוס חברתי וחוסר יכולת לשלוט.

באוגוסט מתחולל משבר נוסף- משבר קורינילוב- רמטכ"ל שרוצה לקחת על עצמו הפיכה צבאית אך לא מצליח, בעקבות כישלון מרד זה מתמנה קרנסקי לראש הממשלה וחושש בעיקר מהסובייטים כי הוא סומך עליהם ככוח לשירותו נגד הצבא. מהרגע שהסובייטים חוברים לממשלה החוקית ומקבלים ממנה גיבוי- המרחק מהמהפכה מצטמצם ובאוקטובר מתחוללת מהפכת אוקטובר בה נכבש ארמון החורף ללא התנגדות קשה.

 

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות