גיבור ואנטי-גיבור ברומן המודרני – סיכום קורס

1- מבוא

אמצעים טכניים בספרות (14)

פרמטרים לבחינת יצירה ספרותית:

עלילה. (ביצירה טובה העלילה מתפתחת מתוך אופיין של הדמויות המרכזיות)

דמות מרכזית. עמוקה, מורכבת וסותרת ומקיימת קשר בינה לבין פיתוח העלילה.

ניגוד והקבלה (אנלוגיות). ניגודים והקבלות בין פרטים ו\או דמויות שונים בכדי להאיר ולהבליט היבטים מסוימים.

השפעת הדמות המרכזית על הקורא. התובנה שלה זוכה הקורא מאופייה של הדמות המרכזית.

הרטוריקה של הסיפור. דרכו של הסופר לתמרן את תגובות הקורא.

מבנים פיגורטיביים. דימויים ומטאפורות.

נקודת תצפית. מעמד המספר וגוף הדיווח.

גיבור

מקור המושג "גיבור" לקוח מהמיתולוגיה היוונית כשם לבני זיווג האלים עם בני אדם. לאורך השנים נתפסו בספרות ובתיאטרון הגיבורים כבעלי תכונות נעלות למעט אחת הגורמת למפלתם (כמו בטרגדיה).

הגיבור ברומן החל מהמאה ה-18 (16)

הגיבור המסורתי הוא דמות המגלמת את האידיאלים של החברה והמעוררת בקורא תחושת הזדהות.

אם בתקופה הקלאסית היה נושא הטרגדיה מאבק האדם כנגד גורלו במאה ה-18 הוסט הדגש להסתגלות האדם לנורמות החברה סביבו.

גיבור בספרות האירופית הוא דמות המעוררת בקורא רגשות הערצה, לפיכך כל סטייה של הדמות המרכזית מנורמות החברה מורידה אותו ממעמד הגיבור. הגיבורים המסורתיים צריכים על פי רוב לעבור תהליך התבגרות לפני שיגיעו למעמדם כגיבורים.

מושג האנטי-גיבור (21)

האנטי-גיבור אינו נבל המייצג את התכונות המהופכות של הגיבור המסורתי, אלא קרוב יותר לאדם אמיתי על חולשותיו ומגרעותיו וכך אף הוא יכול להיות מושא הזדהות. (23)

הגיבור הוא דמות המחזקת את אמון הקורא במוסכמות החברה, האנטי-גיבור הוא ההפך. אי-ההתאמה של הגיבור לחברה למעשה מתגלה כליקויים בחברה. (23)

השקפות עולם (27)

ברומן המסורתי שולטת הגישה האופטימית לפיה טבע האדם טוב מיסודו וסופו של הטוב להתעלות (הטוב, כמובן, ידוע וברור) וכי ישלוט סדר בעולם. ברומן המודרני לעומת זאת העולם קודר, חסר תקווה ותכלית. (28).

סיום (29)

ברומן המסורתי יש כמובן הפי-אנד וגם אחרי תיאור זוועות ורשע בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום והטוב מנצח. ברומן המודרני, לעומת זאת, יש במקרים רבות סוף פתוח ואי-פתרון.

הייאוש בעולמו של האנטי-גיבור (30)

ברומן המודרני אנחנו מוצאים תחושה של "ייאוש קוסמי" אצל הגיבור וגישה של אכזבה מהעולם.

גיבור מסורתי:

תכונות נעלות

יוצאת למסע הכולל הארה ותובנה. לעיתים אישור מחודש בערכים.

מייצג את ערכי החברה שממנה הוא בא.

מעוררת את הזדהות הקוראים.

השקפת עולם אופטימית

אנטי גיבור:

לא מושלם

יוצא למסע (פנימי+חיצוני)

הארה פסימית

קונפליקט עם ערכי החברה

גם הוא מעורר הזדהות

המשבר בתחילת המאה ה-20

במילה אחת: אגנוסטיות.

האופטימיות המדעית:

תורת האבולוציה (33) – עקרון הברירה הטבעית של דרווין שחתר תחת יסודות האמונה הנוצריים חילן את הטבע וגזל ממנו את ההשגחה האלוהית. מעבר לכך, הויכוח אודות התיאוריה הוביל לדיון על מעמדם של ערכי מוסר ותיקים שנתפסו כמבוססים על אמונות טפלות ולעומת ההבטחה החדשה של המחקר המדעי המושכל ויכולתו לחשוף את האמת שבעולם.

מדע האנתרופולוגיה (37) – מחקריו של פרייזר שגילו טקסי התחדשות ותחייה בעת האביב בשבטים רבים הובילו לדיון אודות היותה של הנצרות למעשה מסורת פגאנית במסווה של תרבות.

הפסיכולוגיה (39) – פרויד במובן מסוים שיחרר את נפש האדם וקבע אותה כמשהו הניתן להבנה, מחקר והמשגה וסיווג את האמונה כ"אשליה" והכפיפה את האדם לחוקי הטבע ולא לחוקי הדת.

תמורות אלו יצרו אופטימיות מדעית אצל בני דור סוף המאה ה-19 ולתחושה כי בכוחה של ההשכלה לבסס את תפיסתה של התרבות על האמת ולא על המצאות הדת.

ההתפכחות

תורת דרווין התפרשה כמלחמת קיום אכזרית בה הטבע אינו בוחר ביצורים הטובים אלא בערמומיים והאכזריים ומקדם טפילים. בעולם הפראי שאליו הטיל דרווין את האדם אין מקום לערכים הנעלים יותר כמו רחמנות ואהבת הזולת (41). דרווין העמיד את המוסר עצמו בסכנה(42).

אם המדע צודק, מה מקומו וייעודו של האדם בעולם? להיות יצור ככל היצורים הנאבק על קיומו. (43)

האדם איבד את צלם האלוהים ואת ייחודו הרוחני משאר בעלי-החיים וכך גם אבדה האהבה הרומנטית ל"בירור הסקסואלי" של דרווין, האהבה משועבדת לצרכי הטבע הדוחק במין להתרבות (46)

גם הדחייה שסיפקה האנתרופולוגיה מהנצרות הותירה למעשה את התרבות המערבית כפרימיטיבית ופגאנית ביסודה ושהאדם אינו מתקדם ומתפתח אלא רק משכלל יסודות פרימיטיביים (48-49).

גם בתחום הפסיכולוגיה יצרו גילוייו של פבלוב משבר והאדם נתפס כצרור של תגובות לגירויים ותו לא (51)

כך הפך האדם מיצור נאצל למכשיר מכני המכוון בידי כוחות שאינם בשליטתו ובחירה המוסרית עצמה והאחריות המוסרית הוטלו בספק. ההנמקה הפסיכולוגית מבטלת את ההבחנה בין טוב ורע, המלט מוסבר דרך תסביך אדיפוס (52).

השפעת המשבר על הרומן

"זרם התודעה" המודרני התיר לקורא להכנס אל מחשבותיו של הגיבור שקודם לכן הכיר רק דרך תיאור התנהגותו. מאחורי החזות המרשימה של הגיבור מתגלה נפש שברירית של אנטי-גיבור. (54). משימתו של הסופר במאה ה-20 הייתה להתמודד עם המשבר ועם אובדן זהותו של הפרט בחיפוש אחר זהות אישית חדשה (58).

לב החשכה

לב החשכה

וזרח השמש

הזר

התפסן בשדה השיפון

המשפט

הקנאה

בעבור עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה פנו אל המאגר שלנו בקישור

עוד דברים מעניינים: