מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים: האימפריאליזם האירופי

האימפריאליזם האירופי

ראה גם: אימפריאליזם – סיכום מורחב או אימפריאליזם – הגדרה

בראשית המאה ה20 קם מפעל שמלווה את המין האנושי מאז קיומו והא מפעל מיפוי כדה"א. מאז שיש אדם המזהה את סביבתו הוא מנסה לשרטט אותה. קווי החוף צוירו באופן סופי, שני קטבים נכבשו, מוצאי הנהרות בכדה"א נחקרו והאדם החל להכיר את כל כדה"א על בוריו. גם הגבולות המדיניים שורטטו וכך ניתן היה לדעת מהן הטריטוריות המוגדרות של כל מדינות העולם.

בסוף המאה ה19 מגיעות אירופה וארה"ב להבנה שהעולם אמור להיות מחולק לפי אזורי השפעה, כלומר, באזור כמו אפריקה, הבריטים ישלטו עד גבול מסוים, האמריקאים בגבול אחר וכו'… וכך אין עוד שטח פראי ללא שליטה מערבית ולכאורה האמפריאליזם המערבי משלים את השתלטותו על העולם. מיפוי כדה"א אפשר למערב להגיע למקורות כלכליים מפותחים יותר ואם בימי הביניים אירופה פיגרה בכלכלה- היציאה לעולם הגדול הפכה את אירופה לגורם המרכזי בעולם.

הבדלים בין הדפוסים השונים של המושג קולוניאליזם:

  1. דומיניון: מקומות בהם , מלבד האוכלוסייה המקומית יש בהם גם מתיישבים מן המדינה האירופית הלבנה. כלומר, התיישבות אירופית בחבל ארץ לא אירופי, ויצירת מוסד "שלטון בית" למתיישבים הלבנים. הקשר בדומיניון היה גם בשליטה וגם בתרבות. למשל- אוסטרליה שהייתה דומיניון תחת הדגל הבריטי,  ההתיישבות הצרפתית בצפון אפריקה, ההתיישבות הבלגית במרכז אפריקה, קנדה הוכרזה כדומיניון, הפכה ל 4 מושבות על שלטון בית משלהן. במדינות אלה יש שליטה אירופאית של לבנים, דומיניון כולל מתיישבים, המדינה הכובשת שולחת מתיישבים ויוצרת היאחזות במקום.  בתוך המקומות הללו היו פערים גדולים בין האוכלוסייה השלטת לנשלטת והניכור ביניהם היה גדול. ספרד הייתה מעצמה קולוניאלית אדירה אך בראשית המאה ה20 היא מוצאת עצמה מרוקנת מהשפעה. מרבית אמריקה הלטינית התנתקה מההשפעה הספרדית והמאחזים האחרונים של ספרד בעולם היו- הפיליפינים, פנמה וקובה- והם הופרדו ממנה ע"י ארה"ב ומעמדה הבינלאומי הלך ודעך.
  2. פרוטקטורט: נטילת הזכות ע"י האירופים, להיות הפוסקים האחרונים במדינה שבה הם יושבים. בניגוד לדומיניון- פה  אין מתיישבים אלא שליטה אירופית ע"י חיל מצב, נציב עליון המנהל את המדינה או ע"י ניהול ישיר או ע"י ניהול בלתי ישיר. ניהול ישיר- השליט האירופי שולט באופן ישיר באזור שהוא שולט בו: גובה מסים, מחזיק צבא, מפקח על פועלי מכרות וכו'. הוא זה שמנהל את ענייני האזור וקובע את כל המהלכים. ניהול בלתי עקיף- הנציב העליון חי לצידם של מנהיגים מקומיים ושולט במדינה באמצעותם. כל הביצועים הם ע"י המקומיים והשליט האירופאי עומד בקשר איתם ולא עם האוכלוסייה.  הוא מעניק כוח צבאי, תמיכה כלכלית, ובכך מקיים את שלטונו.
  3. קונדומיניון: רשות משותפת, כלומר, שליטה אירופאית על מדינה הנעשית בשיתוף פעולה עם המדינה הקיימת. מצב זה היה קיים במצרים- היה מלך עם צבא ומערכת אכיפה וכאשר הבריטים התיישבו לצידו השליטה הבריטית הייתה במקביל לשליטת המלך המצרי וזה חיזק את השליטה של השליט המקומי וכן חיזק את הבריטים שבל השליטה על תעלת סואץ. בהודו, בשונה מבמצרים היו הרבה מאד מדינות קטנות ובעצם הדפוס שבו הבריטים שלטו היה בחלק מהמדינות תוך שיתוף פעולה עם הנסיכים המקומיים אך היו מקומות שבהם נוצרו בעיות ולכן ניתן לראות בהודו גם מקומות בהם השלטון הבריטי היה ישיר.

בנוסף לשלושת השיטות הללו הייתה עוד צורה שבה ביססו הבריטים את הדומיננטיות שלהם בעולם- תלות- האירופים הקימו מאחזי סחר בסין למשל, קיימו תחנות מסחר על חופה של סין והיו להם אינטרסים ברורים  לקיום מסחר עם סין.בכל פעם שהיו התקוממויות של הסינים נגד האירופאים הם דוכאו בכוח וככל שהאינטרסים גברו , האיום של הבריטים על הסינים גבר גם כן.

המושג תיאורית התלות הומצא ע"י סוציולוג רזילאי בשם אנריקו קרדוסו (היה נשיא ברזיל) אשר ניתח את התיאוריה כמיוחסת לדרום אמריקה וטען שהיבוא המשמעותי שייבאו האירופים לדרום אמריקה היו השווקים החדשים. גם לאחר שדרום אמריקה יצאה לעצמאות, התחזק שם המעמד הבינוני, הסחר החופשי התגבר בצורה בלתי נשלטת ונוצר יתרון למדינות שבהן הסחר יותר משמעותי. השווקים הדרום אמריקאים הפכו לשווקים מאד צרים והמדינות איבדו את היכולת לקיים שוק אוטרקי שיזין אותן עצמן ונהיו תלויות בשוק האירופאי. השווקים המקומיים נהרסו ונבנתה מערכת שבנויה על מעצמה חזקה יותר.

קריאות תיגר כנגד הקולוניאליזם האירופי:

1. סין- בסין היו כמה ניסיונות להתקומם נגד השליטה האירופית. הביטוי המוקדם יותר היה ב1840 במלחמת האופיום כאשר הסינים ניסו למנוע את הסחר של האירופים באופיום וניהלו מאבק עיקש מול הסוחרים הבריטים, בריטניה סייעה לסוחרים בסיוע צבאי והסינים הובסו. ככל שסין נראית יותר פרוצה בפני האירופים, עוד מדינות אירופאיות מתחילות לפרוץ לסין לשימושן, הריבונות הסינית נפגעת, וכל ניסיון התנגדות מוליד סנקציות קשות נגד הסינים. השיא מגיע כאשר יפן מתחילה להביע עניין בסין וכובשת את דרום קוריאה וזה מוליד התקוממות סינית חתרנית- אגודת הבוקסרים-1898 – אגודת צעירים סינים שמתנגדים לאירופים בכמה מימדים:

  1. המרכיב הדתי- עוררו מסורות סיניות עתיקות, והמשמעות היא שחלק מפעולות האלימות היו נגד הנצרות -שריפת כנסיות למשל.
  2.  מרכיב כלכלי –פגיעה במוקדי מסחר אירופאים- רכבות, נמלים, מחסני סחורות…
  3.  מרכיב לאומי- האגודה היא לאומית ומטרתה לקומם את כל סמלי הריבונות הסינית.
  4. מרכיב אנטי מודרני- איזור לשימוש בתרופות מערביות, לא מקבלים שום אובייקט / אמצעי מודרני, חוסר נכונות לקבל דפוסים אירופים.

ב 1900 הגיע מרד הבוקסרים לשיאו כשהאגודה שמה מצור על הרבעים האירופים בסין והמצור ערך מספר שבועות עד שהאירופים הצליחו לדכאו ולחסל את התנועה ונכתב הסכם כניעה סיני.

2. באפריקה היו כמה וכמה התקוממויות נגד האירופים:

א. אתיופיה / חבש- מדינה עתיקה ועצמאית בעלת מסורת שבטית ארוכת שנים ששמרה על מבנה מדינתי. האיטלקים מסייעים לשליט המקומי, מנליק, להשתלט והוא הופך לקיסר הראשון. הוא רוצה לשלוט לבד בלי האיטלקים ואף מתחיל לגלות אינטרסים באזורים בהם תובעים האיטלקית אחריות. ב1895 מנליק מכריז על מלחמה נגד איטליה ובמלחמה זו מובסת איטליה, תבוסה שתהפוך את אתיופיה למדינה עצמאית לחלוטין בתוך אפריקה.

ב.סודן- בשנת 1882 כחלק מההתמרמרות המקומית כלפי הדומיננטיות הגוברת של מדינות המערב במצרים, מתעורר בסודן "מרד המהדי"- המהדי הוא כהן דת מוסלמי ששמו היה מוחמד אחמד והוא מתחיל לאסוף סביבו ציבור נאמנים שנאבקים במצרים שכן מצרים נתפסת מבחינתם כשלטון משתף פעולה עם הבריטים. לאחר שנתיים של מאבקים, בסודן, סביב נהר הנילוס, מושלט שלטון מוסלמי דתי אוטונומי כאשר המצרים לא קשורים לשלטון. זה גרם לבריטים להתערב והם מגיעים לסודן, כובשים את חרתום שהייתה עיר הבירה ומתחילים לצאת לכל מיני מאחזים שלך נאמני "מהדי" במדינה. מה שמתפחת לטובת הבריטים הוא שבשנה שלאחר מכן המהדי מת ויורשיו מתפוררים מהר מאד ברחבי המדינה כך שעד סוף המאה מובסים כליל כל המאחזים של מהדי בסודן ומושלט בה קודומניון בריטי.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

היסטוריה מודרנית – האימפריאליזם

עוד דברים מעניינים: