מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים: מפלגות במאה ה-19

אחת התמורות הבולטות ביותר בדמוקרטיזציה במאה ה19 הן התמורות שחלו במפלגות:

מפלגות עד המאה ה19- נוצרות ומתפתחות בתוך הפרלמנט כסיעות. למשל, בבריטניה במאה ה17 היו שתי סיעות- הסיעה שתומכת במלך (השמרנים) והסיעה שמתנגדת לו (הליברלים). המפלגות הללו לא נוצרו בציבור אלא בפרלמנט שכן חבר הפרלמנט שהיה בעד המלך השתייך לשמרנים וחבר פרלמנט שהתנגד למלך השתייך לליברלים.

מפלגות מהמאה ה19- מפלגות ההמון- ככל שמעגל הבוחרים מתרחב, האליטות שמהן יוצאים חברי הפרלמנט, עוצמתן פוחתת וכאן עולה הרעיון שאולי יש צורך להרחיב את הפרלמנט לציבור. העובדה שבאופן פרדוקסאלי יכול חבר פרלמנט להלחם על אינטרס הציבור גם כשהוא נוגד את אינטרס המדינה, מתחילה לחלחל אז.

 1880 מגיע ג'וזף צמברליין- ראש עיר ליברל בבריטניהשמקים סניף של המפלגה שלו בבריניגהיים שבבריטניה. הוא מודע למשמעות של השינוי הגדול שמתחולל בחברה כתוצאה מהדמוקרטיזציה ולכן טוען שהמפלגה חייבת לצאת מהפרלמננט אל ציבור הבוחרים על מנת לשווק את עצמה ואת נציגיה וכן להבין מה רוצים וצריכים האזרחים. הוא חושף עצמו ובונה בסיס תמיכה, ואכן בסוף הוא זוכה. כתוצאה מכך, משנות ה 80 פוליטיקאים ומפלגות החלו להקים סניפים ברחבי בריטניה כולה והמפלגות שהיו בפרלמנט הופכות להיות מפלגות המון שדואגות לאינטרס הציבור. זה אפשר למפלגה להפיץ דבריה, יצר לה בסיס נוח אנושי ל"הפעלה", ודרך הסניפים המפלגה מזהה את העסקנים הטובים שיש לטפל ולהפוך לפולטיקאים.

בארה"ב זה עובד בצורה קצת שונה- מפלגת ההמון האמריקאית הראשונה הייתה המפלגה הדמוקרטית שייצגה את הספר האמריקאי- כל המושבות. המפלגה הדמוקרטית הפכה לגרעין חזק שמגייס אנשים והמועדון שלה בניו יורק הפך לסמל אמריקאי לשחיתויות ולגיוס אנשים שכן תמיד היה מקושר למאפייה.

 

מפלגות ההמון באירופה היו בדר"כ מפלגות אופוזיציוניות והיו לכך ארבעה טעמים:

  1. סיבה מעמדית- השלטון נמצא בידי אריסטוקרטיה או בורגנות גבוהה. ההמון, להשגת השלטון- מנסה להתארגן, לבסס כוח, ומפלגת ההמון זה כלי טוב לכך.
  2. אידיאולוגית- רוב מפלגות השלטון היו שמרניות, בלי אינטרס לשנות את המצב הקיים. מפלגות ההמון מטבע הדברים מוקמות ע"מ לשנות מצב קיים.
  3. דתית- רוב המפלגות הממוסדות היו קשורות לאחת הכנסיות. מפלגות המון, חלקן הגדול היו מכנסיות קטנות או מפלגות שיצאו נגד הדת.
  4. רוב ההמון נטה לאידיאולוגיה לאומית: לשנות את המסגרת של המדינה (עוד א היו דמוקרטיות ולא רצו לשמוע למלך).
  • מפלגות ההמון היו שחקנים מרכזיים בסוף המאה ה19, תחילת המאה ה20 והחשובות ביותר ביניהן היו סוציאליסטיות.


מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות