מבוא למדעי המדינה: אנתוני גידנס והדרך השלישית

הדרך השלישית: הדבר הראשון שהדרך השלישית אמרה הוא שאין זכויות בלי חובות.

הדרך השלישית היא דרך שלישית בין התפיסה הימנית של הניאו ליברליזם לבין התפיסה של השמאל- אנחנו צריכים לשנות את התפקיד של המדינה. הביקורת של הניאו ליברליזם נכונה והתפיסה צריכה להשתנות: המדינה צריכה להבין שיש לה תפקידים אחרים. לעבור למקום שבו המדינה עושה את הפיקוח, הרגולציה, קובעת את הנורמות ועושה תכנון לטווח ארוך, אבל נעזרת בשוק העסקי. לא הכול צריכה לעשות המדינה. הפוליטיקה צריכה לבחון את הסקטור העסקי. המגזר של החברה האזרחית והמגזר הכלכלי- שלושת המגזרים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. החברה האזרחית תהיה שותפה, המדינה לא צריכה לעבוד לבד. התיאורטיקן המוביל כאן הוא גידנס.

מרגרט תאצ'ר הפריטה את כל מה שאפשר- מערכת הרכבות, המים וכו'. חברות פרטיות השתלטו על השוק והשקיעו בעיקר בקשר עם הצרכנים. מה שקרה הוא שמערכת המים הבריטית קרסה. אף אחת לא רצתה להשקיע בתשתיות ואז אנגליה נמצאה בבצורת בעשור של שנות ה-90. הממשלה תחת בלייר אמרה שהיא מתערבת בתשתיות הבסיסיות. אותו הדבר עם הרכבות- הכספים הושקעו בהפיכת  השירות לידידותי. בפועל, המערכות של הרכבות הפכו למיושנות עם הרבה בעיות. בלייר הלאים מחדש את הפסים, מה שדורש השקעה מאסיבית שחברה לא יכולה לטפל בו. ב"בריטיש אירוויז", הדרך השלישית לא מתערבת. במקומות בהם יש צורך בהשקעה מאסיבית- יש צורך לערב את המדינה. מה עשתה הדרך השלישית עם החינוך? היא לקחה את אותו המנגנון של תאצ'ר – קוריקולום לאומי יחיד וכו'. בלייר לא אמר שכל מה שתאצ'ר עשתה הוא רע, אלא שהוא לא מאשר לבתי ספר להיות ממש פרטיים, הם לא יכולים לעשות סלקציה. הוא לא אפשר סלקציה על רקע כלכלי, אלא אפשר את המיצב, כל הורה יכול לדעת על כל בית ספר את הנתונים כי הם באינטרנט. הוא נותן לבתי ספר שהמיצב שלהם טוב לעשות מה שהם עושים והוא משקיע את המשאבים של המדינה, בבתי הספר שהכי קשה להם והוא בודק אותם, אם הם נכשלים במשך שלוש שנים- הוא סוגר אותם. בלייר אומר שחינוך הוא דבר החשוב ביותר שהמדינה צריכה להשקיע בו והוא מוריד את גיל החינוך חינם לגיל 3 והוא מעלה את אחריות המדינה לאוניברסיטה ולכל החיים- מאפשר הסבה מקצועית וכו'. כל זה באחריות המדינה. הדבר השני הוא שביסודי ובתיכון הוא מעודד כל בית ספר להיות בית ספר ייחודי: דמוקרטי, פתוח, לאומניות וכו'. יש אתוס משותף לבית ספר, הדרך השלישית רוצה שלבתי הספר יהיה ייחוד. לא סלקציה על רקע כלכלי, אלא על רקע של יכולות, בלי הפלייה לתלמידים מהפריפריה. אני לא תומך במערכות שעובדות יפה, אלא בבתי הספר החלשים ביותר. זו דוגמא לדרך השלישית. זה בעייתי כי זו מעין הפרטה של בתי הספר. ברמה הזו, מה שקורה הוא שתוכנית הלימודים היא אחידה. במובן זה הסטנדרטים נקבעים על ידי המדינה, היא עוזרת לחלשים ומעודדת את הייחוד. להישאר מדינת רווחה, אבל להשתמש בשוק כדי להעלות את כל המערכת.

 

גלובליזציה

רב תרבותיות

הדרך השלישית

מציאות חברתית

השתנות פיסית של המציאות החברתית. המציאות השתנתה ואי אפשר לא להיות שחקן במשחק הגלובאלי, כי בכל מקרה אתה מקבל דירוג השקעות. אצבעותיה ארוכות והיא מגיעה לכל מקום.

הייתה תמיד מציאות חברתית של רב תרבותיות, גם בעידן של היום- של הגלובליזציה, הגירה. כשמסתכלים על כל חברה, המציאות היא של ריבוי תרבויות.

תיאוריה פוליטית

תפיסה כלכלית לגבי כיצד מנהלים כלכלה בינלאומית בימינו.

ברמת המושגים לרב תרבותיות יש המון ניואנסים- קהילות אתניות, מהגרים, היחס בין המתיישבים לילידים, ריבוי לשונות, לאומיות, תרבות- ערכים, היסטוריה ומסורת, הגירה פוסט קולוניאלית, דתות והגירת עבודה. ישנם סוגים ומושגים שונים של רב תרבותיות.

פוליטיקה של חלוקה לעומת פוליטיקה של הכרה או של זהות. לפי המאמר של ננסי פרייזר, בפוליטיקה של חלוקה, המטרה היא לצמצם ואולי להעלים את אי השוויון. לעומת זאת, הפוליטיקה של הזהות היא אחרת כי הקבוצות רוצות בתפיסה רב תרבותית לתבוע את הזכות שלהם לשונות, להיות קהילה אחרת שמתאפיינת בערכי ובאורח חיים שונה משל תרבות הרוב.

אנתוני גידנס. הפך להיות היועץ המרכזי של טוני בלייר. כתב את הספר- "הדרך השלישית". יש דרך שלישית בין שתי הקצוות, אנחנו לא נגד בעלי עסקים מראש כי אנחנו מבינים שהיזמות הכלכלית מביאה למדינה הרבה כספים ומשאבים.

אידיאולוגיה

נשענת גם על אידיאולוגיה, הגלובליזציה נשענת על הניאו ליברליזם, דיברנו על השקפת העולם שאומרת שיש ללכת על המודל האמריקאי- צריך לתת לשוק לעשות את שלו ולהוריד את ההגנות על האוכלוסייה. בצמיחה כלכלית מואצת, השוק כולו יתרומם מעלה.

כאן לוקחים את הזכויות לזכויות צרכן.

קהילות שונות של מהגרים, קהילות תרבותיות, מגדריות ואחרות שמנסות לעשות את הדברים אחרת. הרבה מתנועות הנשים אמרו שהן נשאיות אידיאולוגיות של הרב תרבותיות. צריך לטפל בהדרה, באפליה ובדיכוי, אנחנו רואים זאת כאידיאולוגיה. חלק מתנועות השחורים בארה"ב (לותר קינג) אמרו שחלומם הוא שלב שוויון הזכויות, אבל היו חלק שלקחו זאת לכיוון אחר ואמרו שיש התנגשות תרבויות, ואנחנו נגדכם וכך יכולים לקחת זאת להתנגשות אלימה. פעמים רבות קהילות רב תרבותיות אומרות שהן רוצות לעשות מה שהן מוצאות לנכון. הראשונים שהפכו את הרב תרבותיות לאידיאולוגיה הם קבוצות הירוקים באירופה. הם אמרו שהם תומכים בזכויות קולקטיביות לקבוצות השונות. אוטונומיה לאומית, ערכית וכו'. זו תפיסה מאוד קיצונית כי אם זה אכן יחול, העולם יתפרק לקבוצות קטנות שאין בהכרח קשר ביניהם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות