סיכום מאמר: תומס הובס – על סיבותיה של קהילה, וכיצד היא נולדת.

תומס הובס: על סיבותיה של קהילה, וכיצד היא נולדת.

תכליתה של הקהילה- בטחונו של היחיד.

לפי הובס האדם מטבעו אוהב חירות ושליטה על אחרים,אם כך, מה מניע את בני האדם לחיות בקהילה? מטרתם, לשמור בדרך זו על קיומם ולחיות חיים של יתר קורת רוח ובעצם לחלץ עצמם ממצב של מלחמה שהיא תוצאה הכרחית מפעילותם הטבעית של בני אדם, כשאין גוף השולט בהם.

בטחון זה אינו ניתן ע"י החוק הטבעי. חוקים טבעיים כגון צדק,דין,יושר, צניעות, חמלה ו"אל תעשה לחברך מה ששנוא עלייך" הם חוקים כשלעצמם בלי אימתו של כוח שמכריח אותנו לשמרם. לפיכך, למרות שהחוקים הטבעיים (שגם מי שרצונו לשמור אותם עושה זאת רק במידה שמתאפשר לו לעשות זאת ללא סכנה) אם לא יוקם כוח למען ביטחוננו או לא יספק את כל צרכינו, יקום האדם ויפר אותם ע"מ לשמור על בטחונו.

כשם שבעבר עברו על חוקי הזולת וכל משפחה הייתה בוזזת מהאחרת כי ככל שגדל השלל כך גדל כבודם, כך כיום קריות וממלכות למען ביטחונן מרחיבות את אחוזותיהן ע"י תירוצים שונים של פלישות ומנסות להחליש ולהכניע את שכנותיהן.

כאשר ישנה התחברות של מס' קטן של אנשים,הם אינם חשים בטחון מספק. אין מס' מסוים הקובע אותו,אלא השוואה עם האויב שאנו יראים מפניו.להמון בעל גודל מספק יש יתרון גדול במתן בטחון. אך למרות זאת, אם יש המון גדול אך כל אחד פועל עפ"י גחמותיו ורצונותיו,מספרם הגדול לא יגן מפני אויב משותף או מקיפוח זכויות הדדי.

אותו בטחון שבני האדם משתוקקים שיתמיד כל ימיהם, אם לא ירכזו את מאמצם המשותף לא רק באויב נכרי משותף אלא גם ביצירת הסכמה משותפת על ענייניהם הפרטיים והשפעתם על הזולת,יביאו על עצמם מלחמה בינם ולבין עצמם.

בע"ח חסרי שכל ודיבור, בכל זאת חיים בסביבה קבוצתית וחברתית בלי כוח כופה כאשר כל אחד בעל תשוקות שונות,מדוע בני אדם אינם יכולים לחיות בתנאים דומים?

1)       בני האדם מתחרים בלי הפסקה על כבוד וגדולה, קנאה ושנאה שסופם במלחמה.

2)       בקרב בע"ח אין טובת הכלל נבדלת מטובת הפרט, לעומת האדם.

3)       לבע"ח אין שכל ועל כן אינם רואים שום פגם בניהול ענייני הכלל שלהם ואילו בקרב בני האדם רבים מאוד האנשים החושבים עצמם חכמים ומסוגלים לנהל כראוי את עסקי הציבור ומנסים לתקן תיקונים ולהביא לרפורמות ושינויים ובדרך זו או אחרת מביאים על הציבור מהומות ומלחמות אזרחים.

4)       לבע"ח אמנם יש אפשרות להביע עצמם בקול, אך חסרה להם אפשרות ההבעה במילים שבעזרתה מצליחים בני האדם לצייר לפני זולתם את הטוב-בדמות הרע, ואת הרע- בדמות הטוב ובכך להגדיל או להפחית את שיעורו הנראה של הטוב או של הרע כשהם נוטעים רוגז ומעכירים את שלוות הנפש של הבריות.

5)       יצורים חסרי מחשבה שכלית אינם מסוגלים להבחין בין קיפוח זכות ובין נזק ולכן אין הם מתרעמים על חבריהם. ואילו האדם,נעשה טרדן וטרחן דווקא כשהוא שרוי במצב של נחת כי דווקא אז הוא אוהב להראות את חוכמתו בקהילה ולפקח על מעשיהם של המושלים בה.

6)       ההסכמה בין בע"ח היא טבעית ואילו אצל האדם מלאכותית היא.

לסיכום, בכדי שתהיה הסכמה קבועה ומתמדת המכוונת את מעשי האדם לתועלת הכלל, חייב להיות כוח משותף שיטיל את סמכותו עליהם.

בכדי להקים כוח משותף כזה שיהיה ביכולתו להגן מפני פלישת זרים ומפני קיפוח זכויות הדדי ולחיות חיי נחת, הדרך היחידה היא שימסרו את כל כוחם לאדם אחד או לכנסת אנשים אחת שתוכל לצמצם את כל רצונותיהם ע"י הצבעה ברוב קולות. הכנסת הנה אחדות ממשית של כולם בתוך האישיות האחת, אחדות שקמה ונהייתה בדרך של אמנה של כל אדם עם אדם. כך נוצרת קהילה. מתוקף הרשאה זו שניתנה לו ע"י היחידים בקהילה הוענק לו השימוש בכוח שמאפשרת לו לעצב את רצונותיהם של כל בני הקהילה למען שלום מבית ולמען איחוד כוחות כנגד אויביהם מחוץ.

קהילה- "אישיות אחת אשר כל אחד ואחד מבני המון גדול, בתוקף האמנות ההדדיות שביניהם, סמך ידו על מעשיה, כדי שתוכל להשתמש בעוצם ובאמצעים של כולם, כפי שתמצא למועיל, למען שלומם ולמען הגנת הכלל".

שלטון ריבוני מתהווה בשתי דרכים:

1)       כוח טבעי- שליט כופה על נתיניו לקבל את מרותו ואם יסרבו מעניש אותם. ניתן לקרוא לקהילה זו קהילה על יסוד רכישה.

2)        בטחון- קהילה מסכימה לקבל על עצמה את מרותו של איש אחד או כנסת אנשים מתוך בטחון שהוא יגן עליהם מפני האחרים.ניתן לקרוא לריבונות זו קהילה מדינית או קהילה על יסוד כינון.

מבוא למדע המדינה

 סיכומי מאמרים במדעי המדינה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות