סיכום מאמר: משמעותה של דמוקרטיה דליברטיבית – איימי גוטמן

איימי גוטמן:

What deliberative democracy means – משמעותה של דמוקרטיה \מתייעצת\השתתפותית\הסכמתית

ברמה העקרונית, דמוקרטיה מתייעצת מדגישה את הצורך לזכות באישור ולגיטימציה להחלטות המתקבלות על ידי האזרחים ונציגיהם. שניה הצדדים נדרשים להצדיק את החוקים שהם כופים אחד על השני. בדמוקרטיה, מנהיגים תמיד צריכים להצדיק את החלטותיהם אך לא כל הנושאים דורשים דיון. העיקרון הבסיסי העומד בתהליך נתינת ההסבר לפעולה הוא שאדם לא צריך לקבל יחס של אובייקט מצד המחוקק, אלא כ"סוכן" עצמאי אשר לוקח חלק בשליטה על החברה בה הוא חי, בצורה ישירה או דרך נציגי. בדמוגרטיה מתייעצת דרך חשובה בה האזרחים לוקחים חלק היא באמצעות תגובה על החלטות הממשל ובדרישה מהנציגים להצדיק את החוקים אשר תחתיהם הן האזרחים והן המחוקקים צריכים לחיות. הצידוקים צריכים להביע את הערך של כבוד הדדי ומתן לגיטימציה להחלטות.

            מאפיין שני הוא שההצדקות להחלטות צריכות להיות נגישות לכל האזרחים אשר אליהם החוקים הללו נוגעים. כלומר שקיפות מלאה. העיקרון השני הוא שההסברים צריכים להיות מובנים ונהירים לאזרחים. האזרחים יכולים להסתמך על מומחים, כל עוד הם מפרשים זאת לאזרחים בצורה ברורה.

המאפיין השלישי הוא שתהליך הדיון\התעייצות יהיה מחייב ומבוצע באופן חוקי לפרק זמן מסויים. המשתתפים אינם מסכימים לצורך הדיון אלא בכדי להשפיע על הליך קבלת ההחלטות. תהליך ההתייעצות המשותפת יכול להיפסק כאשר המנהיג מחליט את ההחלטה הסופית.

המאפיין הרביעי הוא הדינמיות של התהליך. כלומר, לגיטמציה של החלטה היום אינה בהכרח נכונה גם בעתיד ועלולה להשתנות בהתאם לנסיבות. האפשרות של דיאלוג מתמשך נשמרת, כאשר האזרחים יכולים לבקר החלטות שנעשו בעבר לצורך שיוני החלטות או מדיניות בעתיד. שמירת הליך קבלת ההחלטות שקוף ופתוח לביקורת חשוב מתי סיבות : 1. התהליך איננו מושלם או חף מטעיות\כשלים וביקורת עליהם היא דבר חיובי.

2. בפוליטיקה רוב ההחלטות אינן בקונצנזוס. אלו אשר  מתנגדים להחלטה עלולים להסכים לה יותר אם הם ידעו יש להם סיכוי לשנותה בייחוד כאשר מודבר בדיון מתמשך.

השאלה המרכזית הנשאלת היא כיצד האזרחים מתמודדים עם אי ההסכמה אשר נפוצה במערכת הפוליטית. על האזרחים ונציגיהם לפעול על מנת להגיע להסכמות משותפות ומכנה משותף.

            באמצעות הקומבינציה של 4 המאפיינים האלו אנו יכולים להגדיר דמוקרטיה זו כדרך שלטונית אשר אזרחים שווים וחופשיים מצדיקים החלטות בתהליך שבו הם דנים ומעלים סיבות בעד ונגד וזאת מתוך מטרה להגיע להסכמה מחייבת על כל האזרחים בהווה, אך פתוח לביקורת ואתגר בעתיד.

 

מבוא למדע המדינה

 סיכומי מאמרים במדעי המדינה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: