מדעי המדינה: פילוסופיה פוליטית

פילוסופיה פוליטית

השיח על ה'מדינה הטובה' הוא עתיק יומין. במערב הדיון הזה מתחיל עם הוגי הדעות שפעלו ביוון העתיקה (אפלטון, אריסטו), הפילוסופיה הפוליטית מתמקדת ברצוי (הפוך מהגישה הביהביורלית).

הפילוסופיה המדינית תתמקד במספר שאלות/נושאים:

1)       שאלת טבע האדם- מה יקרה אם וכאשר לא יהיה שלטון, כיצד יתנהג האדם?

  • הובס יטען כי קיים מצב של "אדם לאדם זאב", מצב של מלחמה מתמשכת בו כל אדם מנסה לשרוד בשל מחסור תמידי במשאבים, אי-וודאות היוצרת אופי התנהגות אלים [מצב איום ונורא]. על כן, הובס (אבי הליברליזם המינמאלי), יטען כי התפקיד הראשי של המדינה הוא הבטחת הביטחון לאזרח הפשוט.
  • לוק, רואה את המצב בצורה אחרת לגמרי: אין מחסור, הטבע מספק את צרכי האדם בנדיבות, יש ענישה במסגרת של הגנה עצמית [מצב נפלא], המצב משתנה עם המצאת הכסף, והאפשרות לצבור הון, תחרות על משאבים, נוצר מחסור => נוצר צורך לסמכות מרכזית.
  • רוסו אומר שבני האדם חיו בעבר בתור פראים בודדים, בלי שאיפות עוצמה וצבירת כוח, היה איזשהו עולם תמים. המצב השתנה כאשר האוכלוסייה גדלה, נוצר מחסור וזה יצר מניע להתפתחות טכנולוגית, התאגדות => נוצרו חיזוקים לתכונות שליליות כמו: גאווה, קינאה. נוצר צורך במערכת צדק, מערכת אשר תתמוך בינהם. במילים אחרות ממצב אידאלי נוצר מצב נורא אשר מחייב ייסוד מערכת שלטונית.

קרופטיקין, טען שבטבע – מי ששורד הוא מי שמשתף פעולה, הטבע מעודד שיתוף פעולה ולא אלימות. מכאן באה הטענה- כי הממשלה והארגון המדיני אינו הפתרון אלא הבעיה. בני האדם יחיו במצב הטוב ביותר דווקא ללא התערבות ממשלתית.

2)       כיצד מצדיקים את המדינה באופן חיובי ?

  • לוק אומר כי לפי חוק הטבע לאדם יש אוטונומיה, לא אמורים להתעסק עם מעשיו של הפרט, על מנת ליצור מדינה אנו צריכים לקבל את הסכמתם של בני האדם, הרעיון הוא שבני האדם נכנסים בהסכמה להסכם מדינתי (האמנה החברתית), האנשים נכנסים בצורה חופשית וולונטרית בו הוא מוותר על חלק מהזכויות שלו (עיקרי הליברליזם), האמנה החברתית היא רעיון ליברלי המדבר על כך שכל פרט ופרט נכנס למערכת ונותן את הסכמתו, זו נקודה בעייתית בימינו משום שאולי בעבר היה ניתן לפרוש מהאמנה החברתית, בימינו קשה מאד לצאת מהאמנה/ההסדר/החוזה הזה, ניתן לטעון כי אנו לכודים בתוכו.
  • האנרכיזם יערער על האמנה החברתית ויטען שזה בסך הכול הסדר בו האדם איננו חופשי, האנרכיזם יטען כי לגבי כל נושא צריך לקבל הסכמה מחדש.
  • הגישה התועלתנית, גישה המנסה לכמת את התועלות של כלל האנשים, הגישה טוענת כי המדינה מוצדקת כל עוד היא מספקת מקסימום תועלות למקסימום אנשים. הלגיטמיות של המדינה מתקבלת כאשר היא מספקת עושר למספיק אנשים.

3)       שאלת ארגון המדינה ?

האם השלטון צריך להיות דמוקרטי ? איזה סוג של דמוקרטיה ? שלטון מומחים ? מריטקורטיה ? טכנוקרטיה ?

  • אפלטון דיבר על שלטון המלך-פילוסוף, שלטון המומחים, שלטון הוא דבר המחייב מומחיות, הוא צריך להתבצע על ידי אנשים שהוכשרו כל חייהם לשם התפקיד, אין לתת להם רכוש פרטי (כדי למנוע שחיתות), אין בחירות סדירות.
  • גם בדמוקרטיה העכשווית יש לנו המון מקומות בהם מקומות בהן השלטון הוא מריטוקרטי (שלטון על ידי מומחים לעניין ולא נבחרי ציבור) לדוגמת: בג"צ.
  • שאלת הדמוקרטיה הייצוגית אל מול הדמוקרטיה הישירה.
  • קיימת הבחנה בין רצון כללי- המבטא את האינטרס של כולם מעבר לראייה הצרה, השלטון צריך ללכת על פי הרצון הכללי, מאידך יטען שומפטר כי השלטון הדמוקרטי הוא בעל סמכות ולגיטמציה מוגבלת משום שאינו מבטא את כלל האינטרסים הקיימים בציבור.
  • משל "שדה המרעה הציבורי"- קיים כפר עם מראה ציבורי בו פועלים הפרטים השונים, פרט הרוצה למקסם רווחים הוסיף מספר ראשי בקר וכך עשה חברו וחברו וחברו… עד שכל הבקר מת מרעב (האינטרס הצר הפיל את האינטרס הכללי)
  • בני האדם צריכים להתדיין אחד עם רעהו על מנת ליצור לגיטימציה גבוהה תוך דינאמיקה בריאה בין הפרטים, חסידי הדמוקרטיה השתתפותית מבקשים להעמיק את ענייניים אלו גם בדמוקרטיה המודרנית.
  • חירות שלילית- מושג המתייחס לכך שבני האדם יכולים לעשות כל דבר, כל עוד הם לא פוגעים באחרים

חירות חיובית- יש לסייע לבני האדם ולתת להם משאבים בסיסיים על מנת שיוכלו לממש את עצמם ולהיות בני-חורין אמיתיים. אם נסתכל על מדינות דמוקרטיות- נראה את עקרון החירות החיובית (לדוגמת: ארה"ב, ניתן דגש לחינוך ציבורי הממומנת היטב, מסמלת גישה שאומרת כי על מנת שבני האדם יוכלו לקבל החלטות נבונות הם צריכים השכלה)

 

 

4)       שאלת הצדק החלוקתי ?

  • האם חלוקה מחדש של המשאבים, הנעשית בכל מדינה ברמות שונות (מיסים מאזרחים ומחברות) פוגעת בחירות?

יש תורות הגורסות כי מיסוי כבד פוגע בחירותו של הפרט.

  • יש שיטענו, כי חלוקה מחדש של רכוש ומשאבים היא המבטיחה חירות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות