גלובליזציה – סיכום מצוין

גלובליזציה.

  • גלובליזציה– מושג המתאר התפתחויות בתחומים שונים שיוצרות קשר חזק יותר ותלות גדולה יותר בין פרטים וקבוצות במדינות שונות, עד כדי ערעור המסגרת המדינתית גופא, כמגדירה גבולות של מערכות כלכליות, פוליטיות וחברתיות נפרדות.
  • יצירה של קשר חזק יותר ותלות גדולה יותר בין אנשים שחיים במקומות שונים ומרוחקים זה מזה עד כדי ערעור המסגרת המדינתית המגדירה גבולות של מע' הכלכלית, פולי' וחברתיות. זוהי אינטגרציה של כלכלות ותרבויות. זוהי הווצרות של תרבות כלל עולמית.
  • איך מודדים גלובליזציה- איזה חברות עברו תהליך ואלו לא, מי חשוף יותר ומי לא? משל אינטרנט- רשת חסרת גבולות, המדד העיקרי הוא אחוז האוכלוסייה המחובר לרשת (מדד מוצלח). ניתן למדוד כמה דקות שיחה בינלאומיות פר אזרח.
  • יש הטוענים כי כיום הגלובליזציה היא בעצם אמריקניזציה (תופעה עולמית של העולם המנסה לחקות את התרבות האמריקאית)
  • ההתנגדות לגלובליזציה באה במפה הפוליטית גם ממפלגות הימין וגם מפלגות השמאל.
  • גלובליזציה מעלה כל מיני סוגיות- מה הקשר בינה לבין קפיטליזם ודמוקרטיה וכלכלת השוק. יצירת כפר גלובאלי.
  • החלשות המדינה לעומת כוחות אחרים- בדמוקרטיה צריך מדינה חזקה ואם הגלובליזציה מחלישה את המדינה אז היא מחלישה את הדמוקרטיה. את מקום המדינה תופסים כוחות בינ"ליים ורב-לאומיים. יכול להיות שגופים שונים מנוהלים ע"י ביורוקרטים מומחים מוצלחים, אך אינם נבחרים, אך אינם צריכים לתת תשובות לאזרח, כי אף אחד לא בוחר אותם. (למשל הפרלמנט האירופי היושב בבריסל-הרבה אנשים באירופה מתנגדים לו כי נציגיו אינם נבחרים ע"י אף אחד.
  • יש הטוענים כי המדינה מפסידה כוח לתאגידים הבינ"ל- מי שקובע זה המנהלים ולא הממשלות. אפילו שליטה של פשע מאורגן ושכירי חרב. יש החוזים אובדן שליטה כתוצאה מאיבוד הצורך בכסף לאומי. יש מעברי הון אדירים הון בעולם- והמדינה מאבדת יכולת לגבות מיסים ולא תוכל לבצע את הפעולות שלה. יש הטוענים כי המדינה מפריטה את כוח הכפייה, כמו חברות שמירה פרטיות-זוהי נבואה אפוקליפטית, שהמדינה לא יכולה להתערב ב"שדה המרעה הציבורי".
  • לעומת זאת יש אנשים אופטימיים- הם אומרים שזה טוב כי המדינה נחלשת, ושתהיה יד נעלמה שתשלוט. המדינות חייבות לפעול במגבלות של ארגונים פיננסיים בינ"ל. המדינה מוגבלת יותר מבחינה משפטית, האו"ם הופך להיות יותר חשוב, המשפט הבינלאומי הפך לחשוב יותר.
  • דוגמא- רשתות בינ"ל של דיאספורות- למשל הקיום היהודי בעולם. הסכמים וולונטריים- למשל הסכם קיוטו וארה"ב לא משתתפת.
  • איך מתמודדים עם המציאות-מדיניות פרוטקציוניסטית. בידוד הכלכלה בעזרת נכסים, ביצוע חומה תרבותית, השקעה בסבסוד התרבות המקומית. יש הטוענים כי גלובליזציה זה רק תירוץ במדינות מסוימות. יש מגבלות לשוק הבינ"ל- אך לפעמים זהו רק תירוץ לפעילות מסוימת. מדיניות זו יכולה לזכות לתמיכה לא מעטה בחברות דמוקרטיות מצד המעמדות הנמוכים בגלל שהם נפגעים מגלובליזציה שבעקבות העברת קווי יצור למקומות זולים יותר, לירדן או שטחים למשל.
  • אחת התופעות של הגלובליזציה-היא הגירה של כוח עבודה מהדרום לצפון. תופעה אחרת- הצטרפות לתהליך, השתלבות בתהליך-בניית רשת בינ"ל של מוסדות כלכלים (למשל ועידות של נגידי בנקים, ניסיונות בין מדינות לבצע הרמוניזציה של חקיקה, קביעת תקנים דומים למדינות הגדולות,  ניסיון של מדינות הלבנת הון בתוכה כנגד סמים וסחר בנשים.
  • ניתן להגיב בהרמת חומות, בניסיון להשפיע ולקחת בה חלק (זכויות אדם, זכויות אלומיות או איכות הסביבה) או יצירת סדר גלובאלי חדש בו המדינות יהיו רמה אחת מתוך כמה רמות של שלטון.
  • השאלה האם ניתן לקחת רק חלק מהתהליך- רק משפט בינלאומי ולא משהו אחר.
  • יש הטוענים כי השוק העולמי וכלכלה קפיטליסטית מחזקים את המדינה- מחזקת את המעמד הבינוני ומקימה אותו אם לא קיים, שהם יוצרים ומחזקים את הדמוקרטיה. ישראל, טייוואן וסינגפור- מדינות שהתפתחו נהדר כלכלית החל משנות ה-50 ביחס לשאר העולם.
  • יש מגזרים העומדים בפני הגלובליזציה-בזק, חברת החשמל, בנק ישראל או רשות הנמלים, לעומתם ארגון המורים נפגע קשות ומשכורתו נפגעת קשות.
  • אחת הטענות של ג'הד מול מק-וורלד של בנג'מין ברבר- אסור למדינות להשליך את יהבם על השוק החופשי. השוק אינו סותר את הדמוקרטיה , אך גם אינו יוצר אותה. השוק מעוניין בתרבות הצרכנית הא-פוליטית יציבה. הוא טוען כי דמוקר' בנויה על הגיון אחר, ויש בה יותר ממקסום התועלת ע"י הפרט. תגובת נגד ה"מק-וורלד"- הפונדמנטלימיזם, הסתגרות ולאומנות, שנאה. הוא טוען כי צריך להיות מעמד אוטונומי לדמוקר', כי האדם הדמוק' הוא מסוג אחר וצריך לטפח אותצו, כי הוא חי בקהילה ואיננו רק צרכן, הוא מתווכח ומנסה לשפר.
  • בעולם הגלובאלי יש פריחה אדירה בקהילות אתניות- חרדים מטיילים בחגים, למשל. יש אפשרות לשמר רתרבויות ע"י יצירת מסה קריטית ע"י תנועה ותקשורת קלות.
  • קבוצות פעולה בינלאומיות משתמשות באינטרנט כד לגדול, ארגוני איכות הסביבה מתקשרים בינהן בזכות הגלובליזציה.

גלובליזציה– המילה מנוצלת למטרות שונות. יש המשתמשים במילה זו כשם גנאי להתפשטות התרבות והכלכלה המערבית על ערכיה ותכונותיה לחלקים אחרים בעולם.

יש הרואים במילה כוונה לתהליך מבורך של קידמה, התפשטות הנאורות בעולם והתפתחות דעת קהל עולמית.

יש הרואים בכך תהליך של נישול העניים והמפגרים ברמה היצרנית מהשוק העולמי והתחזקות חברות בינלאומיות ומדינות קפיטליסטיות עשירות על חשבון מדינות נחשלות.

כל אלה הן דוגמאות לשימושים במילה גלובליזציה לצרכים של ויכוח פוליטי, ויכוח עמוס עמדות ערכיות.

כדי שנוכל לדון בגלובליזציה צריך להשתחרר מהמערכת הפולמוסית של השימוש הנורמטיבי במילה ולהשתמש בה באופן אנליטי כמושג. אם כך, מה שנחשב לגלובליזציה יש לו אספקטים היסטוריים ובהתאם לכך, מה שייחשב לגלובליזציה בעתיד יהיה שונה מהיום. אבל אפשר להצביע על קווי דמיון. גלובליזציה- השתלטות גלובלית של צורות תרבות ופוליטיקה.

גם בעבר היו סוגים של גלובליזציה מוקדמת- התקופה הרומית, והתקופה ההלניסטית. גם את התפשטות הנצרות בעולם- התפשטות דפוסי תרבות, צבא, דת ופוליטיקה- אפשר לראות כגלובליזציה.

בהמשך הזמן נקראה התופעה מודרניזציה- להביא את הקדמה.

קומניוס סבר שהפצת הנאורות היא תנאי להתפשטות האמונה הנוצרית כאמונה מתקדמת, אנטי-אלילית.

אם נסתכל על הנוצרים שהגיעו ללב אפריקה/ אסיה להפיץ את הנצרות- זה היה חלק מתהליך של גלובליזציה- התפשטות צורה ספציפית של תרבות, אמונה ועוד לשאר חלקי העולם.

מה שמאפיין את הגלובליזציה כתהליך בזמננו הוא תקשורת המונית, מערכת/ עקרונות משפטיים, השפעת שוק ועוד…

היסוד הכלכלי המובהק  של הגלובליזציה בזמננו אפשר לתהליך זה להראות כתהליך לא פוליטי אלא כתהליך של מדינות ושווקים. המדינות מצטרפות יחד לכלכלה מתקדמת בחלוקת עבודה בין מערכות/ שווקים שונים. מדינות שאינן נכנסות למסגרת הגלובלית של הכלכלה הבינלאומית נאלצות לצאת מהמשחק הבינלאומי ונידונות להיות מדינות עניות ולא מפותחות לתקופה ארוכה.

בזמננו- כדי שמדינה תהיה שחקן במסגרת של המשחק הגלובלי של הכלכלה צריך תנאים פוליטיים המאפשרים לאחרים לסמוך על המערכת הפיננסית, הבנקים, התנאים המשפטיים של גינוי חוזים במדינה זו. (אחרת אי אפשר לקיים יחסים כלכליים בינלאומיים איתה).

במובן מסוים אפשר לומר שהגלובליזציה הכלכלית שמשה ומשמשת כוח ותמריץ לפיתוח מוסדות פוליטיים דמוקרטיים.

הסתבר שמדינות לא דמוקרטיות הן מסוכנות לכלכלה הגלובלית. לדוגמא: נפילת המטבע בארגנטינה.

תהליך הגלובליזציה הכלכלית גורם לא רק ליתרונות כלכליים אלא גם מביא להתגברות התלות הכלכלית בין שווקים ומדינות שונות. ולכן, אי יציבות בסיסית במדינה יכולה לזעזע את המערכת הגלובלית כולה ולגרום לה נזקים.

בצורה זו אפשר לומר שהזכות להיכנס לכלכלה הגלובלית הפך אמצעי לחץ אדיר על מדינות לתקן את החקיקה והצורה המוסדית שלהם מתוך חשש לצאת מהמשחק.

ישראל- סמל של אי יציבות כלכלית ומשפטית גורמת עליות וירידות חדות בהשקעות במשק הישראלי.

הבנק העולמי הוא שדואג ליציבות המערכת הכלכלית הגלובלית במתן הלוואות, ייעוץ ועוד.

זו טעות לראות גלובליזציה רק כהתפשטות להתפתחות תהליכים כלכליים ופיננסיים. בשנים האחרונות וכיום חשוב לציין גם את רשתות התקשורת הבינלאומיות. המונח "אמריקניזציה" הוא מאוד שדכי עבור תהליך הגלובליזציה. זו מערכת הרבה יותר מורכבת.  עד לעידן הגלובליזציה של התקשורת היה מצב שלמדינה היה קל יותר להשפיע על דעת הקהל באמצעי התקשורת שעמדו לרשותה. לדוגמא: בישראל, עד שנות התשעים היה ערוץ אחד וכולם פחות או יותר ראו את אותן התוכניות. היום, תוכניות בידור או תוכניות בינלאומיות מתחרות בקלות בטלוויזיה מקומית. יכולת ההשפעה/ השליטה של המדינה במערכת החינוך או הפוליטית על האזרחים ירדה מאוד בעקבות חדירת התקשורת העולמית עד כדי כך שמדינות כמו צרפת וספרד התחילו לעסוק בתקנות וחקיקה שיגבילו את חדירת התקשורת הבינלאומית למדינה. אחד האמצעים שננקטו- הגדלת התמריצים ביצירת תרבות מקומית. בישראל- התהליך הוא הפוך. ככל שתהליך הגלובליזציה גדל קטנות ההשקעות הכלכליות של הממשלה בתרבות מקומית אבל זה לא בהכרח מתוך מדיניות.

מה היחס בין גלובליזציה תרבותית ולאומית?

הביקורתיים כלפי לאומיות ושבחים את הגלובליזציה כתהליך הממתן זהויות מקומיות ולאומיות.

נושא הזהות- אם לפני 30-40 שנה קוסמופוליטיות הייתה נחלתה של קבוצה קטנה של אנשים שבגלל מעמדם הכלכלי/ הפוליטי היו נוסעים בעולם. היום החשיפה לא מחייבת טיסה ויכולה להיעשות בבית- מול הטלוויזיה. ולכן, אפשר לומר שמשהו משתנה מבחינת התודעה והזהות.

ההיבט המשפטי- מבחינה מסוימת רעיון הכפר הגלובלי פירושו הרבה יותר ניידות של אנשים וסחורות.

תהליך המחייב גם סטנדרטיזציה של מערכת המשפט כולל זכויות. מדינות שרוצות להיות אזרחיות טובות בכפר הגלובלי מנסות לטפח בתוכן מרכיבים של מערכת משפט מודרנית המכילה אלמנטים של זכויות האדם. אם מדינה לא הולכת מרצונה היא נדחפת על ידי העולם לכיוון מסוים זה.

התגובה לגלובליזציה- יש בה אלמנט של קבלה ואלמנט של התנגדות. ההתנגדות לגלובליזציה באה מקרב קבוצות. הביקורת היא לא דבר מבוטל, היא בהחלט תופעה שנמצאת במסורת של הביקורת הפוליטית כנגד תהליכים אימפריאליים או התחזקות על חשבון אחרים.

תהליך הגלובליזציה- תהליך שהחזקים מתחזקים והחלשים נחלשים. אחד הדברים שכל חברה גדולה  (כדוגמת- סוני, מוטורולה) רוצה הוא גישה לשווקים חדשים. התופעה של פתיחת שווקים בפני חברות בינלאומיות איננה נקייה מתופעה מאסיבית של שוחד.

כשמסתכלים על ההיבט הכלכלי של גלובליזציה יש מימד של שחיתות- הקלות למשקיעים, הקלות לכניסת חברות זרות. גלובליזציה מוצגת לעיתים קרובות בלשון דטרמיניסטית- של כוח טבעי שאי אפשר לעמוד בפניו. המחאה בפני הגלובליזציה מנסה לומר שהיא תוצר של החלטות מדיניות ושזהו סוג חדש של תירוץ לפגוע בשכבות החלשות בשם הצרכים האובייקטיביים של הכלכלה והמערכת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות