מושגים נוספים במדעי המדינה

עקרונות הדמוקרטיה

המהפכה הדמוקרטית היא קודם כל מהפיכה תודעתית משני עקרונות:

–          התודעה כי כל אדם נולד הזכות או הפוטנציאל לחופש

–          התודעה האנטי-הירארכית, אשר שוללת כל מבנה הירארכי בעולם הפוליטי. ובכך, מדגישה את חשיבות מושג השוויון.

מעבר לכך, המהפכה הדמוקרטית היא גם מהפיכה ערכית, ע"י כך שערך האדם הפך במשטרים המודרניים לערך עליון, 'סקרליזציה' (קידוש) של ערך האדם. תהליך הגדלת חשיבות ערך האדם כאדם קשור במעבר מהמושג 'נתין' למושג 'אזרח' (אשר איננו תלוי באף אחד). בניגוד ל'נתין' שהוא שייך למלך או לאוליגרכיה, 'אזרח' הינו משתתף פעיל בסדר היום הפוליטי, מעצם היותו אזרח.

המהפכה השלישית שעומדת ביסוד תהליך הדמוקרטיזציה היא מהפיכה קוגניטיבית (מהפיכה בהכרה). בניגוד למשטר שהיה קיים בחברות התיאוקרטיות של ימה"ב, הדמוקרטיה תלויה במידה רבה בקורטוב של ספקנות של האזרחים כלפי השלטון. הרעיון הוא שצריך לחשוד ולהיות ספקן לגבי המטרות והכוונות של השלטון, יש להעמיד את השלטון במבחן מתמיד ע"מ לוודא שהוא משרת את האינטרסים של האומה ולא של השלטון עצמו. עיקרון זה יצר את המושג "שקיפות" בפוליטיקה, בחייבו את השלטון לתת דו"ח לאומה.

אחת הביקורות העיקריות של אדמונד ברל הייתה שמהפיכה הצרפתית ניתצה את אשליה שהייתה לאזרחים שהמלך הוא 'כל-יכול' והוא תמיד דואג לרווחתם של האזרחים. במשטר הדמוקרטי, בניגוד לכך, הציבור יותר חרד וחי בערנות מתמדת למה שקורה, כלומר, הדמוקרטיה ניפצה את 'עידן התמימות' של הציבור, וזהו כנראה המחיר של החופש.

הדמוקרטיה היא גם מהפיכה מוסדית, משום שהיא בונה את המשטר בצורה כזו שהלגיטימציה תבוא מלמטה למעלה ולא להפך (כלומר, מהאזרחים דרך מוסדות ביניים, הממשלה, ועד לשליט העליון).

בחברה דמוקרטית המדינה שייכת לחברה, וכל עובד ציבור שייך לחברה ולכן חייב לה דין וחשבון. ומכאן, שמשטר דמוקרטי הוא משטר שמאפשר חילופי שלטון וחילופי מדיניות ללא אלימות ובדרכים חוקיות. למשל, מערכת הבחירות חייבת לשמור על עיקרון השוויון, כך שבמקרה שמועמד עשה שימוש לא חוקי בכספים לצורך מערכת בחירות (שחיתות פוליטית), חוקיות בחירותו עומדת בספק.

ראה גם: עקרונות המשטר הדמוקרטי

עיקרון השקיפות

א.      פרוצדורות קבלת החלטות מוסדות ע"י חוקים.

ב.      חלוקת סמכויות פורמאלית

ג.        קבלת חיזוקים מכיוונים אחרים: מינויים פוליטיים, למשל, יהיו מוגבלים.

ד.      החלטות המבוססות על שיקולים מקצועיים (רפואה, חינוך) מבלי שאנשי מקצוע יהיו בדרגות בכירות כדי להכווין את מגמת המקצועיות הזו.

ה.      חסרונות של עיקרון השקיפות:

–          מינוי אנשים לא מקצועיים (נאמני הפוליטיקאים, בני משפחה)

–          לציבור אין יכולת לגלות ליקויים בשיקולים בהחלטות (עיתונות, מבקר המדינה – ילחצו לקבל שיקולים בעלי חשיבות ציבורית.

–          הפיכת הכוח לכזה שאינו נתון לביקורת ומבצע שיקולים לא ענייניים, כלומר כוח שרירותי (בעל צרכים פוליטיים לא לגיטימיים).

ו.        הממשלה: תקבע מדיניות, ובאמצעות הבירוקרטיה תדאג לביצוע המדיניות.

המאבק נגד כול שרירותי = דצרנטריליזציה, ביזור הכוח.

מטרות המאבק:

–          למנוע מצב שיש סמכות אחרונה לכוח מסוים לשלוט בכל המערכת.

–          המערכות השונות ינהלו מו"מ ושיח ציבורי ביניהן (מבנה פדראלי)

דוגמא מובהקת לכך: ארה"ב, בה מבנה הפדראלי (כל מדינה בעלת פרלמנט של עצמה), מבנה של אילוצים על היכולת לרכז כוח.

–          קיומה של ביקורת נגד השלטון המרכזי: השלטון יבקש לשכנע את הציבור במשטרו ומצעו, ובכך יימצא בלחץ (חיובי) תמידי.

בעיות בביזור הכוח

  1. כושר הממשל:

–          חובת ניסיון שכנוע רב של הגורמים הרבים הנוצרים בעקבות ביזור הכוח.

–          לכל גוף בממשך תהיה תגובה על החלטות מתבקשות.

  1. רק סוגים מסוימים של מנהיגות יביאו להצלחה ביישום ההחלטות, תוך שכנוע הגופים השונים ליישום ההחלטה.

רציונאליות מול לגיטימיות

א.      הפרוצדורה של קבלת החלטות יכולה להיות לגיטימית בעוד שההחלטה לא רציונאלית. (זהו הבדל מהותי).

      רציונאליות = התאמת אמצעים למטרות.

ב.      גם רוב במדינה יכול להובילה להחלטה לא רציונאלית (למשל עליית הרייך השלישי בגרמניה).

ג.        הנחת הדמוקרטיה הבסיסית היא שהציבור יכול להיות רציונאלי (רוסו). כיום, ההנחה הרווחת היא שהציבור אינו רציונאלי במובן הרשמי של המילה.

ד.      השלטון לעיתים ינסה להתחמק מהדיון הציבורי כדי למנוע עיכוב בקבלת החלטות פוליטיות.

היחס בין השוק ובין המדינה

קיימים 2 מנגנונים להקצאת משאבים: מדינה ושוק חופשי.

במשטר דמוקרטי קיים לחץ על המדינה ליצור שיווין בחלוקת ההקצאות.

השוק מבוסס על עיקרון התחרות (בין יזמים, יצרנים וכו') על מחיר המוצרים.

–          הפרטת פונקציות מדיניות = העברת סקטורים מהקצאה מדינתית להקצאה של שוק.

הפרטת בתי"ח: במדינה מתוקנת, משרד הבריאות צריך להטיל רגולציה על בתי"ח ולמנוע מצב בו לא יימכרו תרופות מפאת החוסר ברווחיות.

המדינה תצטרך להגן על הציבור בהפרטת חברות ממשלתיות, ע"מ שלא ייפגע מרצונות רווחיות הגוף הפרטי הרוכש.

–          תופעת הפילנתרופיה: בעלי הון מרגישים "אחריות ציבורית" לתרום הון למוסדות ציבוריים (כמו מוסדות חינוך ותרבות).

מונופול = חוסר בתחרות, מאחר והבעלות לנושא מסוים מצויה בידי גורם אחד (למשל חברת חשמל בישראל), על המדינה להגן על הציבור מפני 'התנהגות מונופולית'.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות