גלנר (Gellner) : ניתוח היסטורי-פונקציונאלי
- התפתחות המדינה קשורה להתפתחות החברה האנושית.
- אצל ציידים מלקטים אין צורך במוסד יציב שיכפה סדר.
- בחברות אגראריות – מדינה עשויה להיות חלופה אפשרית.
- בחברה תעשייתית מחויבת להיות מדינה כדי לאפשר מורכבות של חלוקת עבודה ושיתוף פעולה.
נקודת המבט של גלנר מבוססת על הקשר בין אופן ההתארגנות הפוליטי לבין הפיתוח הטכנולוגי של החברה. כאשר בני האדם חיו בשבטים לא היה צורך במוסד יציב שיחייב סדר, בחברות אגראריות, ההתארגנות יכולה להיות תעשייתית אך לא חייבת, ואילו בחברה תעשייתית היא מבוססת את ייצור המוני שמחייב חלוקת עבודה ושיתוף פעולה, דורשת בטחון שהמוצרים ינועו בצורה יעילה ממקום למקום וויסות, זכויות קניין, גלנר מסביר את ההתארגנות שנקראת מדינה בכלכלה וכו' שמחייב גלנר מוסיף שמאפייני המדינה המודרנית ה נגישות לחינוך, המדינה מספקת לאזרחיה כישורים בסיסיים שדרושים לאדם בחברה המודרנית.לפי גלנר המדינה נותנת מעבר להיותה מכוח זה שיש לה את המונופול על כוח הכפייה, נותנת כישורים בסיסיים, היא גם מספקת חינוך אזרחי(סמלים, קשב ולגיטימציה לסדר הקיים).
מאפייני המדינה
להגדרתו של וובר לגבי כוח הכפייה והמופקדים עליו, מוסיף גלנר: הנגישות לחינוך ותרבות משותפת, אספקת כישורים בסיסיים לתפקוד אדם בחברה מודרנית.
הלאום: הכוונה ל:
v שיתוף תרבותי (מערכת מושגים, סימנים, אסוציאציות ואופני התנהגות ותקשורת).
v תפיסת קרבה וסולידאריות סובייקטיבית- אנשים מאמינים שהם יותר קרובים לאנשים מסוימים ורחוקים מאחרים.
v הלאום נוצר עצמאית מן המדינה הגם שהוא רואה בה הכרח למימושה של אותה קרבה וסולידריות ושיתוף תרבותי.
v המדינה נוצרת עצמאית מן הלאום ככורח חברתי-כלכלי– כלומר הקשר בין מדינה ולאום הוא לא קשר של אחד לאחד, רוב מדינות העולם מורכבות ממספר קבוצות אתניות למשל בלגיה, ספרד, הודו, קנדה (זהות אנגלית וצרפתית), שוויץ (מדינה עם 4 לאומים). לעיתים נדירות אם בכלל יש חפיפה בין המדינה לבין הלאום. יש מקרים שבהם המדינה מקדימה את הלאום, ויש מקרים שהלאום מקדים את המדינה , כלומר מדינת הלאום לא מיושמת בשום מקום עד סוף- אין חפיפה מוחלטת.
לאומיות:
צירוף מדינה ולאום: "תיאוריה של לגיטימציה פוליטית התובעת שגבולות אתניים לא יחצו גבולות פוליטיים". המציאות שכמעט תמיד יש איזושהי חצייה. בני לאום מסוים במדינה אחת או בכמה מדינות.
q לאומיות מהווה פעמים רבות יסוד לקונפליקטים אלימים והפן השלילי שלה בולט ביותר במאה העשרים– כאשר אנו מסתכלים על החתכים של המאה ה-20, הקונפליקטים הם בין מדינות, המלחמות בין מדינות תחת דגל של לאומיות ולא מלחמה בין מעמדות.
q לאומיות יכולה גם להיות תפיסת עולם אוניברסאלית. בעולם יש אינסוף של לאומים פוטנציאלים לכן אין סיכוי שיהיה מצב שיהיה פשר להיענות לדרישות של כולם מכאן נובע : לאומיות תמיד יש בה יסודות אובייקטיבית, אך היא עניין מאד סובייקטיבית, מספיק לחשוב על היחס של ישראל לפלשתינים- היום אין כמעט אנשים שאומרים שאין לאום פלשתיני. כשקבוצה מחליטה שהיא לאום, זה לא אומר שהיא תקבל מדינה. היא יכולה להיות תפיסת עולם אוניברסלית שבני לאום אחד מכיר בבני לאום אחר ולא חייבת אלימה, מכירים בכך שיש זכות להזדהות ולממש את ההזדהות.
q למעשה, רק מדינות בודדות מורכבות מקבוצה אתנית הומוגנית אחת, בעת שרוב המדינות הן הטרוגניות ומתמודדות בשוני בטקטיקות שונות. הטקטיקה שלמשל הייתה נהוגה במדינת ישראל: כור ההיתוך- לוקחים את המהגר מפשיטים אותו מעברו ויוצרים ישראלי יהודי חדש. מעולם לא שיתפו את הערבים. גם בארה"ב היתה גישה שכולם אמורים להפוך לאמריקאים. תפיסות אלה הולכות ונחלשות.
q הלאומיות כאידיאולוגיה או כעקרון מארגן שבתוכו יש מקום לאידיאולוגיות. כלומר בתוך הלאומיות הציונית יכולה להיות למשל לאומיות סוציאליסטית, ליברלית. זו אידיאולוגית על בה יש גוונים שונים.
לאומיות היא עניין שבאמונה ובתפיסה ולכן שיתוף פעולה בין אנשים יכול או שלא להפוך ללאומיות.
הסברים ללאומיות
- § מתפיסות אורגניות ועד תפיסות של מניפולציה.
תפיסות נעות ברצף של אורגניות שבהן הלאום כמעט הלך ונוצר בצורה מסוימת- האובייקטיבית, ובקצה השני תפיסות של מניפולציה יציר סובייקטיבי למשל של אליטות כלכליות לשנע את המעמדות הנמוכים לשרת.
- יש ויכוח בין ראיית התופעה כגלגול מודרני של זהויות קולקטיביות ישנות ועד ראיית התופעה כמודרנית לחלוטין.גם בעבר אנשים חשו זהות תרבותית (דיברו באותה שפה). השאלה היא האם אותה תפיסה זהה ללאומיות בימינו? יש ויכוח על כך.
(בסוף תנועות לאומיות תובעות מדינה במובן המודרני שלה, מה שייחד את הלאומיות לעומת תופעות של שיתוף זה אלמנט המדינה).
לגבי הלאומיות היהודית?
