מדעי המדינה ופמיניזם

פמיניזם.

 

מה הקשר בין פמיניזם למדע המדינה?

פמיניזם היא תנועה אידיאולוגית שמשפרת את מצב הנשים בעולם- ישפור זכויות, שכר, קידום, יצוג במוקדי כוח והחלטות, מקומות עבודה, השכלה, מיקום באקדמיה, הטרדה מינית (כתופעה פוליטית כללית).

נק' המבט שלהן לא באה לידי ביטוי, האינטרסים שלהם לא מטופלים בהתאם לכמותן באוכלוסיה. הפעולה שלהן היא משתלבת גם בהגות, במחקרים היומיומיים- למשל מחקר של אי שיויון תומך במשפטניות במשפטים הקשורים בנושא. הפן האקטיביסטי- ארגונים, חברות כנסת הפעולות למען נשים בחברה.

מושגים בסיסיים

מגדר- Gender– משמעותו מיניות לא במובן ביולוגי, אלא במובן החברתי. השתייכות מגדרית אינה נקבעת על ידי השתייכות ביולוגית של הפרט אלא ע"י התנהגותו/ה לאור הדפוסים המוגדרים באותה חברה.

קונדוליסה רייס, למשל- נשים צריכות להתנהג כמו גברים בעולם גברי ומאמצת דפוסי התנהגות גבריים.

לידה והנקה נמצאות בתוך המגדריות הנשים, כאשר השגיות, בטחון עצמי ותחרות-אלו הן תכונות של גברים.

נשים שבוחרות מקצועות לא מגדריים- כביכול נענשות. נשים מתאימות ל מה שהנקרא- Caring labor,  כמו אחות, גננת, מטפלת בילדים וכו'. זוהי עבודה הטומנת בחובה טיפול-על בסיס של פנים מול פנים, לעבודה הזאת יש חוש של חיבה, נורמות של טיפול (בד"כ של נשים).

הגל הראשוןפמיניזם ליברלי, מהאמצע של מאה ה- 19 עד שנות ה- 20 של המאה ה- 20. זהו עידן של זכות הבחירה, Suffage, כל אדם זכאי להגדיר את עצמו, כל אחת בעל זכות להחליט, עם צרכים משלו, יכול להגיע למימוש עצמי. נשים הן בנות אדם בדיוק כמו נשים. היה מאבק של 70 שנה של מאבק מר, ב- 1920 האישה הורשתה לבחור, בבריטניה- ב-1918 נשים מעל גיל 30, ב- 1928 נשים מעל גיל 21. בניו-זילנד ניתנה זכות בחירה לנשים ב- 1873. הן שואפות לרפורמה בלי לשנות את מבנה החברה ואת הנחות היסוד שלה. הן רוצות לבצע שינוי מוסדי, שהחוק לא יהיה מפלה. ובמקום שהחוק לא מפלה, אך הפרקטיקה מפלה-אז החוק יתערב לטובת נשים. ביקורת היא – שהן מסתפקות בטיפול רק בזכויות פורמאליות בלבד, אך הדיכוי לא נגמר שם.

הגל השני- שנות ה- 60–   מסתמך על אווירה בעולם, תנועות לזכויות האזרח, המהפיכה המינית, מהפכה למען השחורים. הן לא מסתפקות בזכויות פורמאליות, הן אומרות- תסתכלו על אורחות החיים ותחוללו את השינוי הדרוש. זהו שינוי מעמיק של כל מה שעומד ביסוד החברה הפטריארכלית. יש הרבה גישות וזרמים- הפמיניזם התרבותי ופמיניזם הראדיקלי. התרבותי אומר כי בגלל נשים וגברים שונים יש להם תפיסה שונה, בעלי תרבויות שונות. כאשר החברה הפטריארכלית מייצגת רק את התרבות של גברים. קארול גלאליגן מאוניברסיטת ניו-יורק, כתבה ספר "בקול שונה" מציגה מחקר את על השוני –גברים חוששים מקרבת יתר, רואים את עצמם מעל, נשים זקוקות לקרבה, בהיבט של צדק ומוסר- פישוט של מושגים אצל גברים, כאשר נשים יתעסקו באספקטים חברתיים, ינסו לפשר, ישתמשו בתפיסה יותר מרחבית. זה מגדיר את הנשים כנשיות וזה שווה לא פחות מכל דבר אחר. אישה שנשארת בבית- זה בדיוק כמו כל מקצוע אחרת. יש מדינות שמכירות בעבודת בית לצורכי מס הכנסה. זה משווה בין התרבות השנית לתרבות הגברית. החברה כולה תרויח מזה. בזמן מלחמות עולם- נשים תפסו את מיקום הגברים, ובגמר המלחמה הייתה קריאה פטריוטית להחזיר את מקומות העבודה לגברים והחלה רגרסיה במאבק. הראדיקלי–  עומדת בראש, משפטנית מקינן, מעבירה ביקורת על פמיניזם התרבותי, הטענה היא שהתמקדות היא במוסד הפטריארכלי שהגברים שולטות בנשים. הנשים משועבדות ע"י החברה הפטריארכלית. ההבדלים בין נשים, המאפיינים-זוהי לא נק' מוצא טבעית להבסר מדוע הן משועבדות, אלא הפוליטיקה מזהה את הנשים כשונות מגברים. יש הבחנה של שונות ביניהם. זה מאפשר לנשים לטפל בתינוקות או קשישים לפי התכונות שלהן כמו שפטריארכיה קבעה-כל זה מביא לאי שיויון. הנשים התאימו את עצמן לעולם הפטריארכלי- נשים שהצילחו הן אלו שלקחו את מטלות הבית, שטיפלו בתינוקות. היש מיתוס של האישה הטובה- אישה יפה ומושכת שיודעת לספק נשים-היא זו שתצליח. תכונות נשיות שנובעות משיעבוד הן לא חיוביות וצריכות להתבטל- צריך לבטל את אי השיויון. צריך לצאת מהשיעבוד, וצריך לצאת מהפטריארכיה- איך עושים את זה –ע"י מהפכה. אחרי זה נשים יוכלו לעשות מה שבא להן. טענות- פרטי (האישי) זהו ציבורי, ז"א שדיכוי, מחלות,  שהיו פעם בתחום הפרט הפכו למרחב הציבורי. טענה אחרת- האישי הוא הפוליטי, ז"א שנשים סבלות מפגיעות כמו אונס או הטרדה מינית-זוהי תופעה ובעיה של קבוצה ולא של פרט. ביקורת מחזירה אותנו לפמיניזם הרב תרבותי- נשים שחורות סובלות יותר גם בגלל שהן נשים וגם בגלל האתניות שלהן. הגישה הרב תרבותי מביאה ביקורת- פמיניזם שחור, לסבי וכו'.

הגל השלישי בנושת ה- 90– הפמיניסטיות הלסביות והשחורות מאשימות את הפמיניסטיות הלבנות ההטרוסקסואליות שהן בנו את המצב שבו הפמיניזם הלבן הוא הקובע. שאישה שחורה שנאנסת זה שונה מאישה לבנה שנאנסת. שהלבנות הן משתיקות את הבעיות המיוחדות כדי שזה יהיה יותר אטרקטיבי למאבק הפמניסטי. יש החוששות שזה יוביל להתפוררות המאבק המשותף. הביקורת-פמיניסטית יכולה לחקור פמיניזם לסבי או שחור? האם אחת יכולה לחקור את המציאות של השנייה? צריך שמישהי מאותה קבוצה תחקור את אותה קבוצה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: