פונקציונליזם במדעי המדינה

הפונקציונליזם היא הגישה המרכזית והחשובה של אנשי הגישה הביהיוורליסטית.

פונקציה- תפקוד. הרעיון הוא לתת מסגרת מעבר לעולם המוסדי המוכר. נוצרות מדינות חדשות וההבנה היא שהמסגרות הפורמליסטיות לא יתאימו כאן. לבחון מערכות לפי פונקציות בסיסיים.

ההשראה לדמיון ולפיתוח זו גישה המערכות. הרעיון הוא גם להציג גישה בה אין גישות סמויות. המטרה  ליצור מסגרת כוללנית שתאפשר לערוך מחקרים לגבי כל המערכות הפוליטיות, מסגרת שתספק אמות מידה משותפות. הרעיון הוא ליצור מסגרת להשוואה שמתגברת על כך שיש הבדלים כ"כ גדולים במיסוד.

ניתוח תפקודים ולא מוסדות

 

יתרון השוואתי: מתגבר על מכשול בהשוואת מערכות שונות (מפותחות ולא מפותחות) כי ההשוואה היא של התפקוד ולא של המבנה.

 

הנחה בסיסית: למרות שונות במוסדות ומורכבותם, ישנם תפקודים שהם אוניברסאליים וביצועם מחויב המציאות ללא קשר לרמת התפתחות, אידיאולוגיה, תרבות וכו'.

ההנחה הבסיסית שהמשותף לכל המערכות הוא שבעה תפקודים מורכבים משלושה תפקודי תשומה, תפקוד תקשורת ושלושה תפקודי תפוקה:

מצגת 8- שבעה תפקודים משותפים לכול המערכות הפוליטיות

תפקודי תשומה:

  1. סוציאליזציה פוליטית וגיוס פוליטי- חיברות פוליטית. בכל מערכת פוליטית מתרחש תהליך בו נבנית תפיסתו של האדם את הפוליטיקה ברמות של תפיסות, אידיאולוגיה, תרבות פוליטית(תפיסת המערכת הפוליטית נבנית ע"י הסוציאליזציה.

יש את סוכני החיברות שמשפיעים על  החיברות הפוליטית כמו המשפחה, כנסיה, בתי כנסת משפיעים על תפיסות אנשים, הצופים, יש השפעות גלויות כמו חינוך, יש מי שיטען הסוכן הסמוי כמו התקשורת. יש גם מסרים סמויים.

למשל מי שגדל בסביבה חילונית יותר חשוף ואילו בדתית יותר מושפע מבית כנסת.

לכל אחד בחייו יש סוכני חיברות שונים.

אלמונד: =recruitment- גיוס מועמדים. מתרחש לפי קריטריונים שונים במערכות שונות. הצורך באותם אנשים יתפקדו כפוליטיקאים, במערכות יותר נאורות יהיו יותר נשים.. במקומות מסוימים עבר צבאי ייחשב כנכס פוליטי ובעברים אחרים ייחשבו פחות. במקומות אחרים למנות בני משפחה ואליו במקומות אחרים ייפסל.

תפקוד שיימצא בכל מערכות פוליטית במערכות שונות ובמדינות שונות.

2      .   ביטוי אינטרסים- articulation בכל מערכת פוליטית יהיו קבוצות מסוימות. בעיקר אנו

             מוצאים מפלגות וקבוצות אינטרס.על פי רוב ייתנו ביטוי לאינטרסים שאמורים לדבר

             בשמם.

3      .  צירוף אינטרסים- aggregation- בכל מערכת חייב להיות צירוף אינטרסים לידי תוכנית.

            יהיה פישור בין אינטרסים שונים. למשל במדינות מערביות דמוקרטיות – מדע של מפלגה

            הוא ניסיון לצרף את כלל האינטרסים של מצביע המפלגה. בחברות מסורתיות יש

            שבטים, כדי לעשות שם זאת עושים מפגש של כל ראשי השבטים

4      . תקשורת פוליטית- political communication שם לדבר מאוד רחב. במדינות מסוימות

           התקשורת הפוליטית בחשובה היא לא האלקטרונית אלא הבינאישית, השיחות הפורמליות

           בתוך בתי הכנסת. יותר משפיע על דעתם. מושפעים יותר. בחברות מסורתיות שאין

           אלקטרוניקה, ברור שהתקשורת יותר בינאישית. יש אנשים שנתפסים כמנהיגי  דעת קהל.

           תקשורת בינאישית מאוד פשוטה.

תפקודי תפוקה: output

הטענה שבכל מערכת יש קביעה על פי כללים, בדמוקרטיה יש ניסיון שאיננו מושלם להבדיל, לבנות מוסד לכל תפקוד. שלושתם יתקיימו בכל מערכת, אך בלא דמוקרטיות הם ירוכזו בידי שליט אחד.

5. קביעת חוקים. המחוקק

6. החלת כללים . הרשות המבצעת

7. שפיטה על פי כללים. הרשות השופטת.

מצגת 10- משותף לכל המערכות:

1. מבנים פוליטיים מובחנים ומתמחים בפונקציות מסוימות בכל מקום.

2. זהות תפקודים.

3. כל מבנה פוליטי הוא רב תפקודי.

4. בכל מערכת ערוב של רכיבים מסורתיים ומודרניים.

ביקורת:

א. פשטנות יתר: לא קיים את ההבטחה לספק מסגרת-על שתרכז את כלל הממצאים.

     הגישה הפונקציונלית היא שימושית ומשולבת במוסדית: למשל חוקרי מדע המדינה שואלים

     מה קורה למפלגות, מקובל לטעון יורדות. איך בודקים שירדו: אחת הדרכים היא לבדוק איזה

     פונקציות המפלגות מקיימות היום לעומת לפני 50 שנה. בצורה השימושית מאוד יעיל

ב. מסר נורמטיבי סמוי: סתגלנות, שמרנות, פשרנות, הצדקת הקיים בשם הישרדות המערכת.

    אם המערכת שורדת/אם הפונקציות מתממשות אז המערכות בסדר. תפיסת עולם די שמרנית.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: