מדע המדינה: התיאוריה של פטנם

מחקרו של פטנםPUTNAM))- ביהיוורליסט קלאסי. הוא  דוגמה מובהקת למחקר ביהיוורליסטי , ניסיון להיות מדעי ככל שניתן.מחקר פשוט יחסית.

יש בעיה בסיסית במדעי החברה: לעשות ניסוי.(מצגת 2)

כדוגמה לניסיון לעמוד על קשר סיבתי בין משתנים להסבר של תופעה חברתית.

פטנם מנסה לחפש קשר בין   X  לy-. פטנם מנסה להשתמש בטכניקה סטטיסטית כשהוא בודק מכלול גדול לשל Xים , מחקר שיהיה קרוב למחקר מדעי.

בכל מחקר צריכה להיות שאלת מחקר: הוא שואל למה חלה בארה"ב משנות ה-60 ירידה בהון חברתי? כלומר בני אדם גם בהתנהגותם וגם בתפיסתם נותנים אמון מלא.( מצגת 3).

חשוב לשאול זאת כי דמוקרטיה צריכה חברה אזרחית חזקה. הוא רוצה להציג השערה, אך להשערה יש הגיון וההיגיון הוא הגיון לוגי והגיון אמפירי. צריך להיות קשר הגיוני בין שני המשתנים. ההשערה היא ככל ש…? יורד ההון החברתי, הוא בודק כל מיני דברים שיכלו להשפיע על ההון החברתי.

הגדרת המשתנים:מושגית:פטנם מדבר על הרבה מאוד משתנים בלתי תלויים.כולם קשורים להון חברתי.

משתנה בלתי-תלוי:

פטנם מציע ובודק: לחץ זמן; שינוי תכוף של מקום מגורים; פרבור; כניסת נשים לכוח העבודה; ירידת הנישואין והמשפחה; מדינת הרווחה;  מהפיכת הזכויות(בשנות ה-60 זו שנתנה לשחורים את הזכות גרמה ללבנים גזעניים להתבודד9, התפתחות הטלוויזיה(בילוי יותר מדי זמן מול הטלוויזיה).

 מחפש את המשתנה שיגרום לשינוי גדול בהון החברתי.

משתנה תלוי: הון חברתי.

מושג שמדבר על איך שבני אדם תופסים את עולמם וגם איך שמתנהגים.

הגדרה מושגית: "מאפייני חיים חברתיים, קשרים חברתיים, נורמות, אמון, אשר מאפשרים לאזרחים לפעול בצורה אפקטיבית להשגת מטרות משותפות."

נמצא קשר חיובי בין קשרים לאמון, בין חברות בארגונים לבין אמון.

ד. תפעול המשתנים

הגדרה תפעולית: בת מדידה, פחות מופשטת, הגיונית.

הון חברתי:

מספר אינדיקאטורים, 4 דרכים לתפעל את המשתנה:

  1. ברשימות חברים בארגונים שונים ניכרת ירידה משמעותית, האם יש עליה או ירידה בחברות, אם בני אדם חברים בארגונים חברתיים מצביע על יותר הון אנושי.
  2. מחקרי חלוקת זמן מצביעים על ירידה בהקצבת זמן לקשרים חברתיים ופעילויות במועדונים וארגונים.אנשים שואלים איך הם מחלקים את זמנם במשך היום.

3. סקרי התנהגות: ירידה בדפוסי השתתפות רבים מאז שנות 70. אנשים שאולים האם הם השתתפו  בהפגנה, בני אדם בודקים מגמות לאורך זמן

4. סקרי עמדות: ירידה באמון החברתי במידה ניכרת מאז 1972. כששואלים שאלות שנוגעות לנכונות שלהם לפעול איתם.

 הצדקות הפרויקט הביהיבוירלי

  1. תפיסת אבני הבניין. חשיבה בה פריטי מידה מצטרפים ומהם מרכיבים את בניין הידע.

  1.  ידע מצטבר – התקדמות מתמדת. אנו צריכים ללמוד את המדע כפי שהוא, מתקדם עד לנקודת הזמן

          הנוכחית

הייתה ביקורת על הגישה הזו:

  1. בהכרח עיסוק בהווה, בחומרים מיידים ונגישים. אי אפשר לבדוק דעת קהל מלפני 100 שנה .
  2. יש בו אידיאולוגיה סמויה- הביהיבוירלי מנסה לומר שהוא אובייקטיבי ואין לו הנחות מוקדמות לגבי הסדר הרצוי והראוי. הטענה היא שגם בתוך גישה זו חבויות הנחות  שבהכרח נגזרות מתוך תפיסות עולם מסוימות. הפרט הוא נקודת הניתוח- תפיסת עולם ליברלית. בגלל שמניחה הנחת יסוד ליברלית, נגזר ממנה שכשחוקרת את החברה,   החברה היא פלורליסטית(שוב גישה שמתחילה בפרט)

חלק מהמחקרים שנעשו על אמריקה, הניתוח שלהם נתפס כאמירה אידיאולוגית.

הביהיוורליזם צמח בהקשר של המלחה"ע ה-2 , המלחמה הקרה- הביהוירליסטים מעמידים אלטרנטיבה לגישה הסובייטית, גישה מדעית, דמוקרטית.  הם מצדיקים את  הקיים לא ביקורתיים,

המחקרים של הביהיורליסטים  חושפים שהרבה אזרחים לא מתעניינים בפוליטיקה ולא יודעים גם את מינימום – מנוגד לתפיסה הדמוקרטית של האזרח הדמוקרטי. הביהיורליסטים אומרים שממצאים האלה בסדר.

הביקורת קיבלה הצדקות מאירועים שונים- המלחמה בוייטנאם, ווטרגייט, הביהיורליסטים מנסים לברוח מהשפעה של ערכים

  1. תפיסה מוטעית ונאיבית של המדע- הביהיוורליזם צומח על בסיס הגישה הפוזיטיביסטית. הם מאחרים את הרכבת בתפיסתם את המדע ואת מהותו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות