מבוא למדע המדינה – סיכום

מבוא למדע המדינה

מעל הכל, הדיסציפלינה של מדע המדינה נשנעת על העיקרון שכל ידע במדע המדינה הינו, מעצם טבעו, ידע פומבי (שקוף למי שרוצה ללמוד אותו), ונתון לביקורת ולאיתגור.

בהקשר לזה, קרל פופר, אחד מגדולי הפילוסופים של המאה ה-20, טען כי המדע, בניגוד לסכולסטיקה (מילה שמשמעותה המקורית הייתה הדיונים התיאולוגים בימה"ב, וכיום שינוי לשיח פוליטי המבוסס על דוגמות שאינן מוכחות), מציג שיח ביקורתי ורלוונטי, ועמדה זו נבחנת ע"י עמיתיו בקהילה המדעית. כל עוד עמדה זו אינה נופלת במבחן הביקורתי היא עומדת.

הידע, מעצם טבעו, מחויב שיהיה פומבי (מאחר ואם הוא לא פומבי לא ניתן לבדוק אותו). אין אמיתות נסתרות, אין דבר כזה חסינות מפני טעות במדע. מדע המדינה דורש ממדעני המדינה שייבנו טיעונים מנומקים ומבוססים היטב על ראיות, בכדי שיוכלו לשכנע אחרים.

השכנוע אינו נעשה באמצעות שפה (כמו אפקטים תיאטרליים למשל), אלא ע"י טיעונים מנומקים (כפי שטען מקיאבלי).

מדע המדינה כמדע התפתח הרבה מעבר לתיאוריה הבסיסית של מקיאבלי שמדע המדינה הינו ניתוח פעולות של מדינות (כישלונות והצלחות).

מהם סוגי הידע במדע המדינה שהם מעבר לניתוח היסטורי?

גם הניתוח של חומר היסטורי הוא אתגר אינטלקטואלי ממדרגה ראשונה, משום שמאוד קשה לשחזר את העבר. היסטוריונים מתלבטים בשאלה זו שנים רבות – כיצד יוצרים היסטוריה אובייקטיבית? הרבה מאוד מבוסס על מיתוסים, על זיכרון סלקטיבי, על סיפורי ניצחון (למשל, ידוע כי ההיסטוריה נוטה להיכתב ע"י מנצחים ולא ע"י מפסידים).

אחד התחומים החשובים במסגרת מדע המדינה ובמחקר הפוליטי קשור בפילוסופיה פוליטית, כפי שמציג אותה סטוקר בצורת 6 גישות למדע המדינה:

  1. 1.     normative theory: תיאוריה המציגה מה ראוי שיהיה.

תיאוריה מסוג כזה מבוססת על דעתו של ההוגה אותה על "איך צריך להיות" או "איך צריך להיראות", תוך שימוש בהנחות שונות ולאו דווקא בנתונים אמפיריים.

בתחום הפוליטיקה לא ניתן לגזור את הראוי מהמצוי. עם זאת, ניתן לעשות שימוש בתיאוריה נורמטיבית ע"מ להעריך מצב קיים, מאחר וניתן לבחון את הפער בין מה שקיים לבין מה שאמור להיות (ע"פ אותה התיאוריה). זוהי פילוסופיה פוליטית.

  1. 2.     ניתוח מוסדי:

כיצד נוצרים ארגונים פוליטיים פורמלים? מהן הבירוקטיות, איך זה משפיע על העולם הפוליטי?

  1. 3.     Behaviroual
  2. 4.     Rational-choise: בחירה רציונלית. תיאוריה זו עשויה להיות דומה לפילוסופיה פוליטית (כלומר, מאחר ואני אדם רציונלי לפי דעתי ראוי שיהיה "X", ואלו הצעדים שצריך לעשות בשביל לערוך את השינוי מהמצוי אל הראוי). ולהפך, אדם אי-רציונלי יוכל לנהוג בדומה לגישה ההתנהגותית.
  3. 5.     פמיניזם: ייתכן ובפרספקטיבה היסטורית, הפמיניזם הביא את הקונספציה הרדיקאלית ביותר במדע המדינה ב50- השנים האחרונות.
  4. 6.     אנליזה של שיח: חקר המבנים והצורות של השיח הפוליטי (מדובר במחקר חדש יחסית) – טיעונים, ניסוחים, אופי וויכוח וכו'.
  1. גישות במדע המדינה
  2. דמויות מכוננות במדע המדינה
  3. הרקע להתפתחות מדע המדינה
  4. מושג הכוח במדע המדינה
  5. ביהיוויוריזם במדע המדינה
  6. מדע המדינה בין ארה"ב ואירופה
  7. הבהביורליזם
  8. מדע המדינה במאה ה-20
  9. התיאוריה של פטנם
  10. פוזיטיביזם ומדע המדינה
  11. תומס קון
  12. קרל פופר ותומס קון
  13. גישת המערכות והפונקציונליזם
  14. מרקסיזם וניאו מרקסיזם
  15. פוסט מודרניזם
  16. בחירה רציונלית ותורת המשחקים
  17. הגישה המוסדית לפוליטיקה
  18. פמיניזם
  19. פמיניזם במדע המדינה/ ג'ני צ'פמן
  20. עוצמה וסמכות
  21. שלושה ממדים של עוצמה
  22. המדינה המודרנית
  23. סוגי חברות
  24. היחס בין לאום ומדינה
  25. מדיניות ציבורית ובירוקרטיה
  26. אידיאולוגיה ואידיאולוגיות
  27. האמנה החברתית של רוסו
  28. תרבות פוליטית דמוקרטית מול תרבות פוליטית לא דמוקרטית
  29. זרמים במדעי המדינה
  30. דמוקרטיה
  31. סיכום מאמר: רוברט מיכלס – חוק הברזל של האוליגרכיה
  32. סיכום מאמר: שומפטר- דמוקרטיה כפרוצדורה
  33. תרבות פוליטית וחברה אזרחית
  34. גלובליזציה
  35. פילוסופיה פוליטית
  36. מחלוקות מרכזיות בפילוסופיה הפוליטית
  37. מחשבה מדינית
  38. משבר הלגיטימציה של הדמוקרטיה הייצוגית
  39. מבוא לפוליטיקה ישראלית
  40. האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה הישראלית
  41. ישראל לקראת דמוקרטיה חוקתית- עקרונות לתיקון מדינה ומשטר/ ירון אזרחי ומרדכי קרמניצר
  42. טבלה מסכמת

 סיכומי מאמרים במדעי המדינה

סיכומים נוספים של מבוא למדעי המדינה

ראה גם מאמר בנושא לימודי מדע המדינה.

מבוא למדע המדינה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות