נמרוד גיבור ציד מאת יצחק אורפז

עד לנקודה מסוימת, מאוחרת יחסית, בסיפור נמרוד גיבור ציד מאת יצחק אורפז ניתן לקרוא את הסיפור בתור סיפור ריאליסטי. ההתרחשות בסיפור ניצבת כנגד רקע המוכר מהממשות של גדוד צבאי בימים שלאחר קום המדינה. בסיפור נוקט בדרך של ריאליזם קוגניטיבי-רפרזנטטיבי כאשר הוא יוצר מציאות שהיא דמוית המציאות הממשית המוכרת לקורא אך מאיר אותה באופן שמכוון את השיפוט שלו שיוצא כנגד המציאות הצבאית. עיצוב המציאות בסיפור נמרוד גיבור ציד נוטה למלאות ריאליסטית של הרקע ופירוט ניכר אודות הדמויות. האקספוזיציה המרוכזת-תחילית שלו מאפשרת להבין את התגלגלות העלילה, עד לשלב מסוים, באופן סיבתי שנוגע בעיקר למניעים הפסיכולוגיים של הדמויות. כך למשל אפשר להסביר את יחסי פלג והמג"ד כנובעים מהשוליות החברתית של פלג שלפיכך מוכן לקבל את הניצול בכדי לשפר את מעמדו.

הכל משתנה בסצנה החותמת הסיפור נמרוד גיבור ציד ובה הופך קצין השלישות פלג לכלב. ההפרה של חוקי המציאות המוכרת משבשת את הריאליזם של הסיפור ומכריחה את הקורא לנסות ולמצוא הסבר אחד לסיפור. הסיפור מכוון את הקורא להאמין כי הסצנה הפנטסטית אכן אירעה באותה מציאות שתוארה עד כה והיא איננה פרי הזיה או חלום. שבירת הריאליזם בסיפור כאמור מכריחה את הקורא לנסות ולהבין בדרך אחרת את הסיפור מה שכולל גם קריאה לאחור של פרטים שנמסרו קודם לכן.

הסצנה הפנטסטית בסיפור נמרוד גיבור ציד בה הופך פלג לכלב מתקשרת בפענוח הסיפור אל הופעות אחרות של מוטיב הכלב. הכלב של דודו של פלג, המעניק לו את שמו האירוני, הוא כלב רועים מגונן ההופך לכלב ציד רצחני – כלומר פועל בניגוד לטבעו האמיתי. האנלוגיה הנבנית בין כלבו של הדוד לבין הקצין פלג היא המאפשרת להבין את המטמורפוזה שעוברת עליו, אך לכך עוד נגיע בהמשך.

שבירת הריאליזם בסיפור מסכלת את אפשרות הקריאה של הסיפור כדמוי או מייצג ממשות והקורא כאמור לעיל מחפש דרך אחרת להבינו מתוך תחושה שמשמעותו של הסיפור חבויה מעבר לפני השטח. כלומר, הקורא נדחק לגלות משמעויות מופשטות העומדות מאחורי הסיטואציה הקונקרטית בסיפור. משמעות זו נבנית על ידי סיטואציית היסוד של נמרוד גיבור ציד, היא סיטואציית הציד המחלקת את העולם לציידים וניצודים. היחסים שאופיינו במישור הריאליסטי בדרך מסוימת (כמו יחסי מפקד פקוד) כך הופכים לייצוג של יחסים בין מהויות מנוגדות כמו חיים ומוות או אור וחושך. הניגוד בין המהויות השונות מתבטא על ידי אלמנטים שונים בטקסט כמו בין דמויות (המג"ד מול טאניה) או חפצים (המבצר מול תיבת התמונות שעליה הציפורים). כך טאניה הניצודה המייצגת תום, חיים, אור וחום עומדת בניגוד למפקד הצייד שמייצג קור, מוות וחושך כאשר בתווך עומד נמרוד שנמצא בעמדה פרדוקסלית של הן צייד והן ניצוד, הן מגן והן הורג. סצנת המטמורפוזה מייצגת את מרידתו של נמרוד (אילוזיה לנמרוד התנ"כי שהיה גם צייד אך גם מורד, ומכאן שמו) וחזרתו לטבע האמיתי שלו – כלב רועים.

בין בדיון לממשות – סיכום

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות