הפילוסופיה של רנה דקארט

פילוסופיה של העת החדשה: רנה דקארט(1596- 1650) – סיכום:

רנה דקארט הוא אחד מהפילוסופים החשובים ביותר של הפילוסופיה של העת החדשה ומחשבתו השפיעה בצורה דרמטית על תולדות המחשבה והפילוסופיה המערבית, לרבות ראשיתה של החשיבה המדעית.

דקארט נולד ב'לה הא' שבצרפת. גדל במשפחה מבוססת. אימו נפטרה כשהיה צעיר, ומתחנך בבי"ס ישועי (נחזור בהמשך להשוואה עם התורות שהיו נוהגות בבתי ספר אלו). דקארט מתאר חלום שהיה לו, ובו גילה 'מדע נפלא חדש'. ומתחיל ביצירה של הטקסטים שירכיבו את הקודקס הגדול שלו. דקארט מתחיל בטקסטים מדעיים 1629- ומפרסם באותה תק' את הטקסט שנקרא "הכללים להדרכת השכל". טקסט המציין את המעבר של דקארט מעיסוק במדעי לפילוסופיה ומטאפיזיקה.

1629-1632 דקארט כותב שלושה חיבורים. באופטיקה, בגלקסיה, ועוד טקסטים שנקראים "האדם" העולם" ו"על התנועה" . דקראט גונז את הטקסטים לאחר שרואה את גורלו של גלילאו, ומקדיש מכאן ואילך את זמנו להמטאפיזיקה שלו. הטקסט הראשון שלו, והמוכר יותר (1637)- "מאמר על המתודה" (יצא בתרגום חדש של יהושוע קנז) ניסוח ראשון של המתודה וגם המטאפיזיקה של דקארט.

דקארט מפרסם את המתודות על המטאפיזיקה הראשונית. טקסט זה, מתפרסם בהתחלה עם 6 תגובות, התנגדויות של מרסל, אחד מבעלי הפלוגתא של דקארט. דקארט מוסיף את התשובות שלו להשגות של מרסל- ומתייחס להגיונות כטקסט שהתנגדויות והתגובות הן חלק אינטגראלי ממנו.

חשוב לדעת כי הטקסט הוא חלקי. דקארט ראה את הספר כיחידה שכוללת מלבד ההגיונות גם את התגובות למרסל- אך הן לא תורגמו.

ב1641 כותב רנה דקארט את חיבורו החשוב והמפורסם ביותר "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" (ידוע גם בקצרה פשוט בתור "הגיונות"). במאמר זה הוא מנסה להוציא לפועל לראשונה בצורה יסודית ומעמיקה את הרעיונות שניסח בכתביו קודם לכן. בהגיונית דקארט מנסה להשתמש במתודה של ספק רדיקלי בניסיון להעמיד את הידיעה האנושית על בסיס איתן ומוצק. בין היתר טובע דקארט בהגיונות את המימרה המפורסמת שלו "אני חושב משמע אני קיים"

בהמשך חייו כתב דקארט את "עקרונות הפילוסופיה" (1644)

1646: הטקסט האחרון של דקארט "תשוקות הנפש". טקסט שנחשב בעבר כטקסט פסיכולוגי (כלומר, תורת הנפש).

1649: דקארט מוזמן לאנגליה בכדי להיות המורה הפרטי של המלכה. ושנה לאחר מכן מת

עוד על דקארט:

דקארט \ הגיונות: ההיגיון הראשון

דקארט \ הגיונות: ההגיון השני

דקארט \ הגיונות – ההגיון השלישי

האידיאות של דקארט

דקארט: סיבתיות, סולפסיזם ואינסוף

ראה גם פוסט על "אני חושב משמע אני רנה דקארט" בבלוג שלנו

סיכומים אקדמיים

פילוסופיה של העת החדשה – סיכום: דקארט

עוד דברים מעניינים:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים