פילוסופיה של העת החדשה: הרקע לצמיחתה של הפילוסופיה המודרנית

הרקע לצמיחת הפילוסופיה המודרנית:

מבוא זה יאפשר לנו להבין טוב יותר את פריצת הדרך של דקארט ושל הבאים אחריו. ניתן לתאר קונטקסט זה בשלושה שלבים, או שלושה אירועים מרכזיים בהיסטוריה העולמית:

  • הרנסנס
  • הרפורמה הלוטריאנית
  • המהפכה המדעית

נתעכב בעיקר על המהפכה המדעית, אליה התייחסו פילוסופים מודרניים רבים.

הרנסנס-

מה שמאופיין כרנסנס, התחיל במאה ה-15 באיטליה, התפשט לאירופה.

הרנסנס התאפיין כיציאה מימי הביניים; מעבר לתק' שבה מגלים עניין מחודש באומניות, בהוגים הקדמונים, מתקשרים מחדש לתרבות היוונית-רומית, ולאט לאט (אך בתהליך מורכב)- עוברים תהליך של התרחקות מן הפרדיגמה ששלטה בימה"ב. יש עיסוק רב באמנות, ספרות, פילוסופיה ומדעים. גם ההומניזם מתחיל להתפתח. טקסט בולט שמשקף זאת: "נאום על כבוד האדם" של פיקו דלה מירנדלה.

2 תגליות בולטות באותה תקופה: המצאת הדפוס. להמצאה זו השלכות מרחיקות לכת. לא עוד השכלה בידי הכנסייה בלבד.

[אפשר להשוות את המצאת האינטרנט, מבחינת קנה המידה של התמורות שחולל, להמצאת הדפוס].

תגלית נוספת: גילוי אמריקה ע"י קולומבוס; התרחבות גיאוגרפית של העולם הישן- ההכרה כי יש עולם מעבר ליבשת האירופאית.

אם כן 2 התרחבויות: גיאוגרפית, והתרחבות הידע, הכוח (בעקבות המצאת הדפוס). 2 אלו, מאפיינות את תחילתו של העולם המודרני.

התרחבות זו גם כרוכה בערעור של הסמכות. באופן עקיף, מטבע הדברים. הנגישות של כולם לספרים, לידע- יוצרת שוויון (השטחת סמכויות) .

הרפורמה הלותראנית-

אחד האירועים המשמעותיים ביותר שקרו באירופה הפרה-מודרנית ועצבו את אירופה המודרנית. תחילת המאה ה-16. מרטין לותר ואחריו ..

רפורמה זו, שנכתבו עליה אינספור ספרים- הסמכות הכנסייתי ת מתערערת ומופיע זרם חדש בנצרות שמציע תיאולוגיה חדשה פנים- נוצרית, שמאתגרת את הנצרות המסורתית. מול הקתולית מופיע לותר וב-56 .. קורא תיגר על הסמכות הבלעדית של פרשנות הטקסטים הקדושים בידי הכנסייה. אחד מהנושאים שהתקיף לותר- משהו מריה הקדושה, וכן את כתבי המחילה שהכנסייה התחילה לסחור בהם.

אם כן, מייצר אלטרנטיבה פנים כניסייתית- solo scripters – המשמעות היא שניתן לפענח את הטקסטים ללא התיווך של הכנסיה. בצורה גסה, ניתן לומר כי לותר מתקיף את הדת הממוסדת. הוא אומר כי הנוצרים האותנטיים הם אלו שיכולים לחזור ל הטקסטים ולשאוב מהם את הכוח הדתי.

אם העולם הביינמי עד אז היה יחסית מאוחד, הרי  שבתוך הנצרות התרחש משבר, המחלק את הכנסייה לשניים, ומערער את התשתית היציבה שהיתה עד אז.

המהפכה המדעית-

נקראת גם המהפכה המכאניסטית. וגם הקופרניקאית. בכדי להבין את המהפכה הזו, עלינו להיזכר בתמונת העולם הארסיטוטאלית ששלטה בכיפה עד שלהי המאה ה-15 וה-16:

העולם האריסטוטאלי- התת ירחי כפי שמתואר אצל אריסטו– בעולם זה, יש ארבעה יסודות (ירושה מאפדוקלס): אדמה, מים, אוויר ואש. לכל אחד מיסודות אלו יש תנועה טבעית- כל אחד מהיסודות מתואר כבעל נטייה. כאשר האדמה נוטה, מתגעגעת, נמשכת- אלו היו מילים מדעיות בעולם העתיק. כל אחד מיסודות אלו הוא בעל תכונות טבעיות, שנמשכות או מתגעגעות לכיוון מסויים (האש נמשכת אל השמש, האוויר צף, האדמה למטה וכ') אלו בעצם ארבעה איכויות המרכיבות כל דבר (בכדי להסביר למה חומר מסויים צף- היו אומרים שהוא עשוי מאיכות מסויימת, מיסוד המים).

מצד שני, ישנו תלמי- החוזר לקוסמולוגיה הגיאוצנטרית; העולם העל ירחי. ישנם גורמים שהם מעבר לירח. הם התאפיינו ביסוד חמישי- הeter . גרמי השמיים עשויים מאתר. בניגוד לעולם התת-ירחי, הם נעים בתנועה מעגלית שהיא תנועה מושלמת. שלמות זו היא בעולם הגבוה יותר, וניתן לצפות בתנועות מעגליות מושלמות. הם עשויים מאותו חומר שנקרא אתר.

כמובן, שבנ"א נמצאים במרכז (מקום בנמוך יותר)- כאשר מסביב נעים שבעת הגלגלים.

יישום תורת ארבעת היסודות ברפואה ובדיאטטיקה

מולייר החולה המדומה (1673)- תמונת העולם הגיאוצנטרית היא בעייתית- מכיוון שלא מאפשרת להסביר הרבה תופעות כמו המחזוריות של השמש, כוכבי הלכת, והעבודה שתנועת הפלנטות איננה תנועה מעגלית מושלמת.

תמונה בעייתית נוספת- התמונה המטריאליסטית של אריסטו. נשמעו נגדה טענות שהיא איננה מדעית. היא מחליפה תיאור בתיאור אחר- ולא מסבירה כלום. מי שעושה על כך סאטירה הוא מולייר בחולה המדומה;

החולה שואל את הרופא למה האופיום הוא מרדים. והרופא עונה לו שהאופיום מרדים כי יש לו איכות מרדימה.

על רקע זה ניתן להבין את מה מתרחש בין המאה ה-15 למאה ה-17, כמה שמכונה 'המהפכה המדעית' . אנו ניתן תיאור על רגל אחת, לא מדויק. נציג כ-3 שלבים:

  • קופרניקוס– 1543 מציע לראשונה תמונה הליוצנטרית של העולם. באחד מכתביו החשובים 'על הרבולוציה'- הוא מציע תמונה הליוצנטרית שבה השמש עומדת במרכז, כאשר הארץ סב סביבה וסביב עצמו, וסביבו הירח.

התזה שלו עדיפה על הקודמת בעיקר מפני שהיא מצליחה להסביר הרבה מהתופעות שבטבע שהתמונה הישנה לא הצליחה להסביר. קופרניקוס עצמו לא עשה הצדקה מדעית לתמונה זו.

  • ******
  • גלילאו גליליי-

השלב הבא בהיסטוריה המקוצרת הזו, עובר דרך גליליאו גליליי (1564- 1642)

הוא כבר נכנס לרזולוציה עמוקה יותר ומאפשר למדע להתפתח על יסודות חדשים. הוא עושה שני דברים עיקריים:

a)      דבר ראשון, בעזרת כלים חדשים, הטלסקופ. הוא מבסס את התיאוריה של קופרניקוס על ממצאים אמפיריים.

[הנס משהו..- ממציא לצרכי צבא ומסחר את הטלסקופ. הגאונות של גליליאו מתאפיינת בתנועה זעירה- במקום להסתכל קדימה דרך בטלסקופ הוא מפנה למעלה- צופה בשמיים].

הוא מזהה שהירח איננו גוף איניפורמי אלא גוף בעל הרים וגבעות- חומר ולא חומר היולי; מאשש את התנועה הנסוגה של פלנטות מסוימות וכד'- כל הצפיות הללו מאששות סופית את התזה של קופרניקוס. הוא מפרסם את תורותיו ברבים.

האינקוויזיציה מגיעה ובהזמנת אחד מהכמרים הוא נדרש לנסח את התזות של באופן סופי.

ב-1616 אחרי מותו של קופרניקוס ולאור הגילויים החדשים של קופרניקוס, הכנסייה מכניסה את כתביו של קופרניקוס לאינדקס (רשימת הספרים המוחרמים של הספרייה)- ואוסרים בצו כנסייתי לצדד בתפיסה זו.

ב1633 גלילאו מפרסם את השיחות על שתי שיטות העולם הגדולות, ומעמיד אחד מול השני את אריסטו/ תלמי מול קופרניקוס ומכריע (הפתעה ) לטובת קופרניקוס.

גליליאו מובא למשפט האינקוויזיציה. נגזר עליו מאסר עולם שמומר למעין מעצר בית עד עולם. וכך גליליאו ממשיך את חייו בביתו, ומתעוור בביתו.

b)      הדבר השני– מציע תיאוריה של עצמים קשיחים (תיאוריית האינרציה)- המנוגדת לתורה של אריסטו. משליך מראש מגדל הפיזה, חפץ כבוד וחפץ קל יותר- ומגלה כי שני עצמים אלו נוחתים באותה מהירות על הקרקע.

התיאוריה האריסטוטאלית היתה מסבירה זאת כך- יסוד האדמה הוא נוכח יותר בברזל מאשר בספוג- ולכם נמשך יותר אל האדמה- והמהירות שלו גבוהה יותר.

גליליאו מבחין כי הם נופלים באותה מהירות, ומבין כי החומר עשוי מאיכויות שונות לגמרי.

השאלה היא למה הגופים לא מגיעים באותו זמן- הוא מציע כי כל עצם חמרי ניחן בכח אינרציה, שמה שמבדיל בין אחד לשני הוא כוח ההתנגדות שלו; החיכוך של האוויר- הוא מה שגורם לכך ששני העצמים לא יפלו באותה מהירות. כך למעשה מנסח את הניסוח הראשוני (המעט גלמי) שכל חומר הוא בעל כוח אינרציה, המחייבו לשמור על מהירותו, כל עוד כח אחר שלא נוגד אותו.

אם כן, מול התיאוריה הישנה המציעה מודל של איכויות, גלילאו מציע תמונה מכניסטית של העולם- ישנם גופים. הם מתנגשים בגופים אחרים, לא חשוב ממה בדיוק הוא מורכב בכדי להעריך מהירותו, אלא מה מתנגד לתנועה הטבעית שלו; תפיסה אחידה של החומר.

אם כן, על רגל אחת- אלו שני הגילויים של גליליאו הפותחות את העולם החדש.

 

הערת ביניים פילוסופית (בכדי לחבר לנושא שלנו)- בעולם העתיק, פיזיקה ומטאפיזיקה מחוברים. תמונת העולם הביניימית מתאימה גם להשקפת עולם תיאולוגית שבה האדם הוא במרכז, אלוהים ברא אותו. העולם הוא סופי ומוגדר. פיזיקה משקפת את המטאפיזיקה.

ברגע שתמונת העולם משתנה פיזיקאלית, כמובן שאנו נדרשים לספק מטאפיזיקה אלטרנטיבית.  הפילוסופים בהם נעסוק, ובראש ובראשונה דקארט- בפרויקט שלו של "ביסוס המדעים"- מנסים להשיג מטרה זו. כלומר, לספק מצע מושגי שיהלום את התפיסה הפיזיקאלית החדשה של העולם.

בהיגיון השני של דקארט- כאשר הוא מבחין בין שני עצמים, ההתפשטות היא זו שמגדירה את מהות החומר, את מהות הגופים.

בכדי להבין את הפילוסופיה החדשה, יש להבין את העולם שלו היא נדרשת לספק תשתית הגותית.

ניוטון-

הציג את הטלסקופ שהמציא ב- 1672. המציא את 'תאוריית הגרביטציה האוניברסלית' שנשענת על תאוריית האינרציה של גלילאו ומשכללת אותה. היא בעצם חותמת את החידושים הגדולים שהתרחשו בתחילת העת החדשה. נוסחה זו מאחדת בין העולם התת ירחי לעולם העל ירחי- ומתארת חוקיות אחידה שמסבירה את שני העולמות. כך שניתן היה לוותר על החלוקה המסורתית. נותן כלים לאפיין, למדוד וכו' את מה שפוגשים בעולם.

פילוסופיה של העת החדשה – סיכומים

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות