אפלטון – המדינה – חלק ד

אפלטון – המדינה 4: 435-441:

רקע: אפלטון לפני חלק זה הגדיר את המדינה האידילית וחילק את החברה לשלוש רמות וכעת מחפש את הנקודות המקבילות בחברה ובאינדיבידואל, כלומר בנפש האדם. הוא עובר מהכלל אל הפרט. שלוש השכבות החברתיות הנן:

  1. שהעם – בעל תאוות ואינטרסים
  2. שומרים – שומרים על התבונה, אין להם רכוש ומשפחה
  3. פילוסופים – בעלי השכל, המחוקקים

צדק מתקבל כאשר כל אחד פועל על פי טבעו. החכמים מחוקקים, ה'אמיצים' מיישמים את החוקים והעם חי את חייו. על כן, שלוש הנקודות המקבילות אצל האדם הנן:

  1. התאוות
  2. הלוגוס או התבונה (reason)
  3. ה-thumos (עוז או להט, תורגם לאנגלית אגב כ-spirit)

הנשמה היא ארגון תכליתי (טלאולוגי) לפי שלוש הנקודות לעיל, ה-nous. וכמו בפיידרוס לתבונה הכוח לשלוט בגוף בעזרת הלהט שנמצא במאבק מתמיד עם התאוות. הלהט מתייחס לדימוי העצמי של האדם בחברה/עולם.

המדבר הוא סוקרטס מול גלאוקון. סוקרטס מסביר את ההיגיון מאחורי החיפוש – אוסף האנשים במדינה הם שמקנים למדינה את אופייה ולכן הגיוני לחשוב שיש נקודות מקבילות, אין הבדל בין צדק אצל האדם לבין צדק במדינה.

סוקרטס מנסה להראות כי חלקים שונים של הנשמה פועלים בו"ז וממשיל אותה לסביבון שנע בהיקפו אך נשאר במקום. כלומר כוחות שונים יכולים לפעול באותו הזמן ובכיוונים שונים כל עוד מדובר בחלקים שונים ועל כן הכול עקבי ואין סתירות. בעולם המוחש יש הבחנות (פרמנידס) ולסייג את עקרון הסתירה. על כן בנשמה ישנן רצונות שונים שלהבדיל מהבהמה שתפעל תמיד לפי התאוות שלה, קיימים מצבים אצל האדם שמשום מה יבחר לא לפעול על פי תאוותיו. הוא נותן כדוגמא את הצימאון. אבל כמו בסביבון קיים חלק אצל אדם שגורם לו לרצות לשתות וחלק שמסרב. אזי טוען סוקרטס כי הכוח שגורם לו לרצות לשתות הוא התאוות, הכוח מנגד הוא שיקול הדעת, הלוגוס. אך טוען הוא כי קיים כוח שלישי, ה-תומוס, אך לאן שייך? לאיזה חלק? הם בודקים את האפשרות כי הוא שייך לתאוות ואז מביא סוקרטס את הסיפור על לאונטיוס. והמסקנה: התומוס נלחם בתאוות. אז אולי הוא סוג של לוגוס? אבל סוקרטס מביא כדוגמא את הילדים שהנם חסרי הגיון אך מלאי עוז נפש… עוז הנפש הוא הכוח הפועל 'מטעם' ההיגיון, כלומר, הוא נפרד.

הנושא העיקרי בתקופה האמצעית של אפלטון הוא תורת האידיאות. מתי העוז 'מנצח' ולמה? לפי הצעתו של אפלטון, חישוב תועלת: ברמת התאווה – הרצון להימנע מנזק עתידי, ברמת ההיגיון- הרצון להיות מוסרי.

ראה גם:

פוליטיאה ד'

סוקרטס ואפלטון

המחשבה המדינית של אפלטון

פילוסופיה יוונית – המדריך המלא

פילוסופיה יוונית: מתאלס עד אריסטו

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות