פילוסופיה יוונית – מדריך: פרותגורס

פרותגורס (485-415 לפנה"ס) נחשב לראשון הסופיסטים ואבי התנועה. כמו אנאקסגורס, הוא היה מקורב לפריקלס. הוא כתב כמה ספרים, שהחשוב בהם נקרא "אמת"- Aletheia. פתיחת הספר היא חשובה ומהדהדת (ויחסית מוכרת עד ימינו):

"האדם הוא מידת כל הדברים

של אלו ההווים, כפי שהווים

ושל אלו שאינם, כפי שאינם"

ניתן להבין את הפתיחה בשני אופנים: האדם גורם לדברים להתקיים (אין הוויה ללא הכרה), או האדם הוא זה המנחיל לדברים את תכונותיו דרך תפיסתו. גם ניתן לראות פה תשובה מסוימת לפרמנידס– היש ישנו והאין איננו היא אמת אנושית, ולא כללית. האדם לא מסוגל לדבר על המציאות במנותק מתפיסתו ואמונותיו האנושיות. כל דבר שאדם יאמין בו, יהיה אמיתי, ורק מה שיאמין בו. זהו רלטיביזם מטאפיזי, שהוביל להדגשת חקר האדם ומדע הרטוריקה אצל האדם- תורת הנאום ותורת הויכוח. זוהי תקופה שבה פוליטית הייתה תועלת רבה ברטוריקה, באסיפות העם ובבית המשפט, והסופיסטים נכנסו לאותה נישה. רמת החשיבות של השכנוע הייתה כל כך גבוהה אצלם, שהיא דחקה את הרעיון של אמת אובייקטיבית הצידה. מכיוון שאין הצדקה מוסרית לבחור בצד כלשהו, אין סיבה שלא לנסות לשכנע אנשים בכל דבר. הסופיסטים טענו כי הם מלמדים Arete, מושג שקשה לתרגמו, אך הוא קרוב לסגולה טובה ולמצוינות. הם טענו כי הם מקנים לאנשים את אותן תכונות שיגרמו להן להיות מושא להערצה ולהופכו למצוין באופן מוסכם.

כשפרותגורס מסכם את הרטוריקה שלו הוא אומר כי מטרתו היא "לעשות את הלוגוס החלש לחזק", ומוסיף שלכל דבר קיים לוגוס ואנטי-לוגוס. הדרך לקבוע איזה מהם הוא החזק יותר היא דרך כח השכנוע. פרותגורס אמר שאותו Arete שהוא מלמד הוא אזרחות טובה, ומועיל לעירו של הלומד. הוא כתב משל על ההתפתחות האנושית בה האדם מקבל בשלבים שונים כל פעם תכונה שעוזרת לו להתאגד ולחיות חיים חברתיים, והתכונות האחרונות והחשובות ביותר, שאפשרו לאדם לבסוף ליצור חברה, שהאדם קיבל הן צדק ובושה. ניתן לראות כי למרות הרלטיביזם של פרותגורס, ותפיסתו שלא ניתן לדבר על מוסריות אלא על תועלתנות בלבד, התפיסה הסופית שלו היא של תועלת כללית וחברתית, ולא אינדיבידואלית- תפיסה שוויונית ודמוקרטית יחסית, בעלת נופך מוסרי מסוים.

אחד ההישגים הגדולים המיוחסים לסופיסטים ופרותגורס הוא חקר השפה, וביסוס הדקדוק. מכיוון שהתעסקות בשפה הייתה חשובה להם כל כך הם פיתחו אותה והרחיבו את החשיבה עליה. הם גם ביקרו את המתמטיקה על כך שהיא אינה אמפירית, ומופשטת מידי כדי להגיד לנו משהו על העולם. עמדה נוספת של פרותגורס היא אגנוסטיות- הוא טען כי אין דרך לדעת אם יש אלים או לא.

פילוסופיה יוונית – המדריך המלא

פילוסופיה יוונית: מתאלס עד אריסטו

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות