פילוסופיה יוונית: אמפדוקלס – פואמות

הפואמה על הטבע

מטרתה להסביר את התהוות העולם והסדר הנוכחי כאשר כמו פרמנידס האמין כי מה-שהווה לא נוצר, כלומר האמין כי אין התהוות מוחלטת. אך לעומת פרמנידס שאף להתגבר על הבעיה שיצר לגבי עולם ההיראות ותפיסת החושים. אין הוא מוכן להשתכנע כי העולם הוא תעתוע של חושינו אלא טען כי עלינו להכריע בתוך תפיסת החושים. אין להעדיף תפיסתו של חוש אחד על פני אחר אלא בעזרת התבונה (הלוגוס.. ) – קריטריון ההכרעה הוא השיקול השכלי.

"בלא לתת למראה יותר אמון מאשר למה שעל פי השמיעה…"

כמו כן הוא סירב לקבל את טענתו של פרמנידס שמה שהווה אינו נע ואינו זע, וגם איננו אחד.

לגבי האחדות: אמפדוקלס, בשונה מפרמנידס שגרס כי מה שהווה הוא אחד, האמין בריבוי וטען כי ישנם 'שורשים' (שלימים נקראו יסודות ע"י אריסטו) המרכיבים הכול: אוויר, אש, מים, אדמה. אילו אינם משתנים אך מתערבבים אלה באלה הרכבים ופרופורציות משתנות (הוא משתמש במונח 'הרמוניה', יתכן בהשפעת הפיתאגוריים), אין התהוות אך יש היפרדות וערבוב (ובך אמפדוקלס יצר את הבסיס לחשיבה בתחום הכימיה…). לא ברור אם מדובר בחלקיקים או התערבבות נוזלים… הוא הניח כי בכל חומר ישנם "מעברים" או "נקבוביות" המאפשרות לחומרים אחרים לחדור אחד לשני (הוא ערך ניסויים והבחין בכך שמים ושמן לא מתערבבים ואילו מים ויין כן …)

לגבי התנועה: הוא מפריד בין החומר למה שמניע אותו וטען כי ישנו כוח (אך לא במובן הפיסיקלי של ימינו כמובן) מניע המורכב משני ניגודים: האהבה והמריבה. היסודות עצמם לא משתנים אך הכוחות גורמים להשתנות הדברים בעולם. ה'מריבה' מפרידה בין היסודות וה'אהבה' מקרבת. הקוסמוס עובר כביכול ארבעה מצבים באופן מחזורי:

כדור הומוגני בשליטת האהבה – יצירת הדברים ובעלי החיים והולכת וגוברת המריבה – הפרדה מלאה ושליטת המריבה – חזרה אל הכדור, האהבה חוזרת

פרשנות נוספת: האהבה היא בתוך הכדור והמריבה מחוץ לו, וחודרת לתוכו ומפרידה את היסודות (חשוב להדגיש כי היסודות אינם ניגודים כמו אצל אנאקסימנדרוס..).  המחזור הוא קבוע ו"לפי סדר הזמן" על כן ברור כי אמפדוקלס הושפע באופן זה ע"י אנאקסימנדרוס.

לסיכום: אם הכול עשוי יסודות אזי האדם והעולם הם אחד. וכדי להבין את העולם יש להבין את עצמנו ("חקרתי את עצמי" – הרקליטוס)  ועל כן יש להתקרב אל הממשות ולהבין את הקשר בין כל הדברים. על כן החושים הם כן חשובים לידע האנושי.

הפואמה על ההיטהרות

הנושא העיקרי של פואמה זו של אמפדוקלס הוא גורלה של הנשמה האלוהית שנכלאה בגוף שחטא ובדרכה חזרה אל האלוהות. החטא הוא שפיכות דמים ואכילת הבשר (ועל כן היה צמחוני). הנשמה היא אל שחטא ומתגלגלת עד שתטהר.

פילוסופיה יוונית – המדריך המלא

פילוסופיה יוונית: מתאלס עד אריסטו

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות