פילוסופיה יוונית – מדריך: קסנופנס

פילוסופיה יוונית: קסנופנס

קסנופנס חי הרבה מאוד שנים. לפחות 90 שנה. הכיר את פיתגורס והתייחס אליו. גם הוא במקור מאסיה הקטנה. גם הוא עזב והגיע לאיטליה, לעיר הקטנה ELEA בדרום איטליה. הוא מתחיל את המסורת האלאתית (ELEATIT). קסנופנס כתב שיר על ELEA. הוא היה סטיריקן. הוא היה משורר מופיע. כתב גם שירי יין.

יכול להיות שקסנופנס כתב חיבור בשם "על הטבע" (כותרת שמיוחסת הרבה לקדם-סוקרטים). מלב זאת, קסנופנס הוא גם פילוסוף מאוד רציני, ונקודת ציר מרכזית בייצור של מה שנקרא "תנועת ההשכלה היוונית".

השירה ההומרית הייתה שירה מדוקלמת (גם לאחר שהועלתה על הכתב). הומרוס מרכזי כל כך בהבנה של היווניות עד כדי שאריסטו קורא לו המחנך של יוון. שירתו היא חוויה תרבותית בסיסית מאוד. מרכזיותו בהבנה של מחשבות היוונים וערכיהם היא קריטית.

דמות שנייה חשובה חברתית בעת העתיקה – מגיד העתידות. הנביא.

איש שיש לו דרכים להגיד מה יקרה. תחום זה היה רווח ושלט בחייו של האדם בעת העתיקה (כולל היוונים).

אלו שני הכוחות החברתיים החזקים איתם צריך קסנופנס להתמודד.

פרגמנט 10: "מבראשית למדו הכל על פי הומרוס.”

פרגמנט 11+12: "הומרוס ואסיודוס ייחסו לאלים את כל הדברים המבישים והמוקעים בקרב בני האדם – גניבה, ניאוף ושקר הדדי.” – קסנופנס מצביע פה על אנתרומורפיזם מוסרי. הבעיה של קסנופנס עם זה היא שהאלים הם הדוגמה המוסרית שלנו.

פרגמנט 14: ”בני האדם מאמינים שהאלים נוצרו ע"י לידה, ושיש להם בגדים, קול וגוף" – אנתרומורפיזם תיאולוגי. לשים לב כי קסנופנס מתחיל פה מהעובדות (“בני האדם…”).

אבחנה חשובה – בין physis -הטבע, ההכרחים. ל-NOMOS – מוסכמה.

פרגמנט 16: “לאתיופים אלים חרומי אף ומתולתלי שער. ללטרקים אלים ג'ינגי'ם ותכולי עיניים"

פרגמנט15: “ אך אם לשוורים או לסוסים או לאריות היו ידיים והיו יכולים לצייר את האלים, הסוסים היו מציירים סוסים, השוורים כשוורים וכו'…”

כלומר, על פי קסנופנס להאניש את האלים היא טעות מוחלטת. היא מבוססת על חשיבה שאינה קשורה לידיעת האל.

יש לשים לב שיש כאן חשיבה הגיונית. המסקנות נובעות מההנחות וכו'.

מה קסנופנס כן אומר על דמות האל?

לאל לא יהיו תכונות שאנחנו מזהים אצלנו. תכונות אנושיות.

פרגמנט 23: "אחד הוא האל. האל אחד. הגדול ביותר. לא דומה לבני האדם בגוף ובמחשבה. הוא רואה הכל, חושב הכל ושומע הכל. ללא עמל הוא מניע הכל והוא תמיד נשאר באותו מקום, אין הוא נע”.

יש פה מונותאיזם פילוסופי ראשון. הוא גם מבסס את תכונות האל על ידי שלילת תכונות האדם.

יש פה ניסיון פילוסופי עמוק להגיד משהו חדש על טבע המציאות, ועל טבע האל, וע"י זה לאפיין מחדש את האל.

קסנופנס יוצא נגד האמונות הדתיות הרווחות בחברה היוונית.

קצת על פיזיקה

"הכל בא מן האדמה והכל הולך לאדמה"

"כל הדברים שמתהווים וצומחים באים מן האדמה והמים"

"זו אשר קוראים לה איריס (קשת), גם היא על פי טבעה ענן, סגול אדום וירקרק למראה"

לאמירה זו יש משמעות. במגיה הקשת היא אחד הסימנים המגידים והחזקים ביותר. קסנופנס מעביר ביקורת על אנשים שמפרשים תופעות טבע באופן מגי (כקשורות לרצון האל). קסנופנס רוצה לחקור את התופעות – לתת להן הסבר רציונלי

פרגמנט 18: “האלים לא גילו את כל הדברים לבני התמותה מבראשית.  בני התמותה ע"י חיפוש ארוך  גילו את מה שטוב יותר".

פרגמנט 34: “ובאשר לאמת מדעית, אף אדם לא ראה אותה, ולא יהיה אדם אף פעם שידע על האלים ועל כל הדברים אשר עליהם אני מדבר. וגם אם מישהו במקרה יאמר את האמת על מה שיש, הוא עצמו לא ידע זאת. אבל הדעה מוקצבת לכל.” – לא נולדנו עם ידע, אבל כולנו יכולים לשפוט. אם לא תסתמך על ההתגלות, אלא על העדויות ועל השכל הישר, אתה תדע את האמת.

לאדם יש יכולת לדעת אמת ולהתקדם, וכל ההתקדמות האנושית תלויה ביכולת זו

גם פיתגורס וגם קסנופנס, למרות ההבדלים הגדולים ביניהם, שאפו לאותה מטרה: לחכמה וידע ככלים החשובים לאדם יותר מכוח ויופי.

פילוסופיה יוונית – המדריך המלא

פילוסופיה יוונית: מתאלס עד אריסטו

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות