אריסטו – אתיקה – ספר שני: הסגולה הטובה

אריסטו: אתיקה: ספר שני – הסגולה הטובה, והאמצע הארתימתי.

הסגולה הטובה על פי אריסטו מתחלקת לשני מינים:

  1. סגולות השכל – חכמה, דעת ותבונה. סגולה הנרכשת דרך הוראה, וזקוקות לנסיון וזמן.
  2. סגולות האופי (סגולות אתיות) – נדיבות ויישוב הדעת. נקנות מתוך הרגל, ואינן מולדות.

לדעת אריסטו תכונות אשר הן מולדות לא ניתן לשנותן, כמו האבן שלעולם לא תנוע כלפי מעלה. כל דבר שניתן על ידי הטבע מצוי 'בכוח', ומתפתח ל'בפועל'. אריסטו טוען כי הסגולה הטובה והאומוניות נרכשות תוך כדי עשייתן. מתוך שנעשה כך נקבלן. אם הפעולות נעשות רע כך גם התכונות שנקבל היו רעות, ואם יבוצעו בצורה טובה, כך נעשה בהן טובים.אריסטו נותן דוגמא מן האומניות: מי שבונה טוב יהפוך לבנאי טוב, ומי שבונה רע יהיה בנאי רע. כך גם הדין לגבי הסגולות האופי. צדיקים מול רשעים, אמיצים מול פחדנים, וכו'. ההרגל הוא הקובע הכל.

בנוגע לסגולות האופי טוען אריבטו כי מוסכם שעל האדם לפעול 'לפי המתכונת הנכונה'. מעשים הופכים מושחתים בגלל אלה שמגזימים בפעולה ואלה שממעיטים בפעולה, ומתקיימים מכוח המידה האמצעית. מתוך הרגל ונסיון בסגולת האופי הטובה, כך היא נקנית. בנוסף, אריסטו סבור כי כל מי שמקבל הנאה מן הפעולות שנעשות בהתאם לסגולה הטובה, הוא מחזיק באותה סגולת האופי. על כן צריך חינוך נכון והקניית הרגל מגיל צעיר.

בעבור אריסטו כדי שמעשים אשר בהתאם לסגולה הטובה היו באמת מתוך צדק ויישוב הדעת צריך כמה תנאים:

  • פעולה מתוך ידיעה – ידיעה אשר מגיעה מתוך הרגל.
  • פעולה מתוך רצון, רצון לשמה של הפעולה.
  • פעולה מתוך דעה יציבה ובלתי הפכפכה.

לגבי מהות הסגולה הטובה. אריסטו קובע כי כל דבר שמקורו בנפש נמנה באחת משלושת הקטגוריות:

    1. רגשות – כל דבר אשר מתלווה אליו הנאה או צער. אין הם מגדירות אדם, והן אינן קשורות לרצון, אלא לנטיות.
    2. כוחות – פעולה שמכוחה אנו מרגישים. תכונה אשר היא מולדת, ואין לאדם שליטה עליה
    3. תכונות אופי – מה קובע את תגובתינו לרגשות.

הסגולה הטובה לפי אריסטו היא תכונת אופי.

הסגולה הטובה היא התכונת אופי שטיבה לבחור בדרך האמצעית – מה שאינו מופרז ואינו חסר. בעבור אריסטו האמצע הינו ביחס לכל אדם ולכל מצב, מוגדר על פי ההגיון, ועל ידי אדם נבון. האמצע  של אריסטו הינו במדיוק מה שהינו משובח ומוצלח, בכל דבר. דרך נוספת להסתכל על זה, קל החטיא את המטרה, וקשה לפגוע בה, לכן להוסיף או להחסיר זה רע, והאמצע – טוב. כמובן ישנם פעולות אשר הן רעות ביסודן, ולכן לא תמצא בהן דרך האמצע. כמו פעולות שהינן ראויות, ולכן אמצעיות מטבען, כמו יישוב הדעת ואומץ לב. אפילו אם משני צידי הרצף התכונות הן רעות האמצע יהיה טוב. אריסטו סבור כי בכדי למצוא את האמצע צריך למצוא את הקצוות של כל תוכונה, שהם התכונות אשר מנוגדות ביותר אחת לשניה.

אריסטו מדגיש שלא קל לתפוס את האמצע, ושם כך יש צורך במומחה. על כן ראשית כל יש להתרחק מהקצוות, ואם כבר, אז לבחור בנטייה שהיא פחות רעה. כדי להתרגל לאמצע אריסטו סבור שצריך תחילה להפריז ולבחור בצד שפחות מסב לאדם פחות הנאה, ומכך תגדל יכולתנו לקלוע לאמצע. מגונה הוא רק זה הסוטה לעיתים קרובות ובהרבה מן האמצע.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות