מאפייני הסיפור הריאליסטי

הסיפור הריאליסטי הוא סוגה ספרותית רווחת בספרות הישראלית ובייחוד בעשורים הסמוכים לקום המדינה. הסיפור הריאליסטי מצטיין בכמה מאפיינים שאותם נרצה להציג בקצרה להלן. המאפיין הראשון של הסיפור הריאליסטי הוא עיצוב הבדוי על רקע הממשי. ההתחרשות בסיפור הריאליסטי היא כזו הממוקמת במקום וזמן שאותו יכול הקורא לזהות בהתאם להיכרות שלו עם המציאות. כאשר אנו מדברים על עיצוב הבדוי על רקע הממשי אנו מדברים על סיפור במתרחש במקום שאנו יכולים לזהות והן בזמן היסטורי. כלומר אחד ממאפיינים של הסיפור הריאליסטי הוא היכולת שלנו למקם אותו בזמן ומקום קונקרטיים. מאפיין שני של הסיפור הריאליסטי הוא מאפיין עלילתי שבא לידי ביטוי בכך שהעלילה בסיפור הריאליסטי ניתנת להסבר סיבתי ודרך הארגון שלה, קרי האירועים המתרחשים בה, ניתנים להסבר לפי מודלים של סיבה ותוצאה הנקראים הסבר סיבתי מסתבר ולכן אין בספרות הריאליסטית מקום לאירועים מופלאים שחורגים מהיכולת שלנו להסביר אותם. הסיבתיות יכולה להיות גם סיבתיות חיצונית של אירועים שונים המובילים זה לזה וגם סיבתיות פנימית-פסיכולוגית הנוגעת למניעים של הדמויות. מאפיין נוסף של הסיפור הריאליסטי הוא זה של מלאות ריאליסטית או מלאות התיאור. הכוונה היא להצגת העולם בסיפור והדמויות בו באופן מלא ומפורט שמאפשר לקורא לעמוד על טיבם ולשחזר אותם באופן מלא תוך ריבוי פרטים היוצר מוחשיות וממשות. השאיפה למלאות התיאור מוליכה את הסיפור הריאליסטי לתאר את היומיום של האדם ולכן להציג היבטים "נמוכים" בו שלא היו אופייניים לספרות שקדמה לספרות הריאליסטית. מגמה זו מתקשרת לשאיפה של הסיפור הריאליסטי להציג את המציאות "כפי שהיא" ללא כחל ושרק ולהעמיד ייצוג מדויק שלה.

רוחק ממוצע

מאפיין חשוב של הסיפור הריאליסטי הוא זה של רוחק ממוצע. במושג רוחק ממוצע הכוונה היא ל"קירבה" של הקול הדובר אל מושאי התיאור שלו. בסיפור ריאליסטי מתוארים אובייקטים שונים לא מקרוב מידי (מה שיכול ליצור מראה מעוות) ולא מרחוק מידי (מה שעלול ליצור חוסר בפרטים). רוחק ממוצע הוא מושג שגם יכול להתייחס למידת החדירה אל נפש ותודעת הדמות שתמיד תוצג בהקשרים החברתיים שלה ולא באופן מבודד וסובייקטיבי. בכך באה לידי ביטוי השאיפה של הריאליזם לאובייקטיביות. מגמה זו של רוחק ממוצע מתקשרת כמובן לרצון לספק פרטים רבים בכדי ליצור מוחשיות וממשות של אלמנטים בטקסט ושל הטקסט כולו.

שיקוף המציאות

הריאליזם מתנגד לכל דרך הצגה ספרותית שאינה מייצגת או מדמה את המציאות האמיתית ולכן היא נוטה במקרים רבים למזער או לפחות להצניע את התבניות האמנותיות בסיפורים של סוגה זו. הכוונה היא למיעוט נוכחות של המספר וטשטוש העובדה כי בסיפור פועל ארגון אמנותי כלשהו. ספרות ריאליסטית נוטה במקרים רבים לחקות את לשון הדיבור ולהמנע מהגבהה מלאכותית שלה, גם כאן כמובן מתוך מגמה לנאמנות למציאות. הריאליזם יכול להתחלק לשני סוגים שונים: ריאליזם ממטי המבקש לדמות את המציאות כפי שהיא לעומת ריאליזם קוגניטיבי המבקש לייצג את המציאות מתוך מגמה לטעון לגביה משהו.

בין בדיון לממשות – סיכום

פסיכולוגיה חיובית וקארמה טובה

מה הקשר בין הרעיון העתיק של קארמה לבין התורה המודרנית של פסיכולוגיה חיובית? ואיך לדאוג לעצמנו זה בעצם לדאוג לכל העולם

עוד דברים מעניינים: